הרחב דבר/בראשית/מט

הרחב דבר בראשית מט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

והנה רבותינו ז״ל פירשו זה המקרא על בני בניו של הלל. ואע״ג שעיקר ברכת יעקב ונבואתו היה על אחרית התקופה של יצ״מ וביאה לארץ כמש״כ לעיל מ״מ דרשו מדכתיב לא יסור ולא אמר יהי שבט מיהודה. מש״ה פירשו לא יסור לעולם. ובודאי יש מעין זה גם היום. אבל כ״ז אינו אלא כונה שניה ועיקר הברכה קאי על משך יצ״מ דכתיב היתה יהודה לקדשו. וכל ימי שפוט השופטים שהיה תמיד מיהודה. ואפי׳ בעת שראש שופטי הדור היה משבט אחר מ״מ לא סר שבט. שהוא כעין ריש גולה מיהודה ומחוקק בתורה מבין רגליו עד שאפי׳ בימי דבורה וברק שהיה אז מעוז התורה בשבטי זבולן ונפתלי ומש״ה נצטוו המה לצאת למלחמה כמש״כ בס׳ דברים ל״ג כ״ג. מ״מ ראשי ישיבות היו מיהודה כדברי דבורה מני מכיר ירדו מחוקקים. ופי׳ חז״ל ביבמות דס״ב שהיו מזרע יהודה. היינו בני שגוב בן חצרון שנשא אשה בת מכיר בן מנשה והיו בניהם מחוקקים באותה שעה. וע׳ להלן נ׳ כ״ג: ועיקר התורה בימי השופטים היה תמיד בבית לחם יהודה עד אשר נבנה ונתכונן שערי ירושלים להיות שערים המצוינים בהלכה והיינו שאמר דוד מי ישקני מים מבור בית לחם אשר בשער. וכדאיתא בב״ק ד״ס ששלח דוד לשאול דבר הלכה משם: ומיכה הנביא אמר ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה ממך לי יצא להיות מושל בישראל ומוצאותיו מקדם מימי עולם. לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל ועמד ורעה בעוז ה׳ בגאון שם ה׳ אלהיו וישבו כי עתה יגדל עד אפסי ארץ. נבואה זו סתומה מאד. ונראה שהיא קדומה מימי שפוט השופטים שהוכיח אז נביא את גדולי בית לחם. ובימי מיכה נטפלה נבואה זו עם שארי דבריו וכהא דאי׳ ברבה ויקרא פ״ו על שני מקראות בישעיה שהיו מכבר משל בארי ולא היה בהם כדי ספר ונטפלו בישעיה והרבה יש כזה בנו״כ. וע״ע מש״כ בס׳ דברים ו׳ ד׳. ובחבורי העמ״ש שאילתא קס״ו אות ה׳. והיה אז התוכחה על ענין מחלון וכליון שהיו גדולי ישראל וראשי ישיבות בבית לחם אבל לא היו עמלים בתורה כ״צ ע״כ לא עמדו על ההלכה עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית. ומש״ה לא גיירו את ערפה ורות כדאי׳ במדרש רות. ונענשו הרבה עד שבא בועז והנהיג את ישראל. וזהו ביאורו. ואתה בית לחם אפרתה הישיבה המכונה בשם אפרתה כמו שראש ישיבה נקרא בשם אפרתי. צעיר להיות באלפי יהודה קטנת מלהיות ישיבה באלפי יהודה. ממך לי יצא להיות מושל בישראל מבית לחם עתיד לצאת מושל בישראל. ומוצאותיו מקדם מימי עולם מכבר היה מוכן שיהי׳ נמצא מבנות הנמצאות בסדום וכדאי׳ ביבמות דע״ז א׳. לכן שאת צעיר בלי יגיעה בתורה ואינך יודע כ״ז. יתנם הקב״ה לפגעי הזמן. ע׳ ס׳ במדבר כ״א ג׳: עד עת יולדה ילדה היא רות שילדה והיה גם אותו הולד גם ויתר אחיו מבנות מואב ישובון על ב״י. ומי הגיע לזה ועמד ורעה בעוז ה׳. רמז על בועז והיה שופט והוא אבצן מבית לחם. בגאון שם ה׳ אלהיו שתקן לשאול בשלום שם ה׳. כדאי׳ שלהי מס׳ ברכות וישבו בית לחם לכבודם. כי עתה יגדל עד אפסי ארץ באשר יצא ממנו דוד וכל זרע המלוכה וכ״ז הביט יעקב בברכתו:

וע״ז המקרא בא ישעיה הנביא כ״ח בהשפטו עם ת״ח משיבי מלחמתה ש״ת שבדורו ששגו בשכר ובתענוגות בני האדם. ואמר אשר אמר אליהם זאת המנוחה הניחו לעיף וזאת המרגעה פי׳ מה שאמר יעקב אבינו שהיא מנוחה. אין הכונה שא״צ להיות עמל בה ח״ו. אלא הניחו לעיף. לאחר שעמל ועיף בה אז התורה עומלת לו ממק״א להצליחו יותר מכח עיונו ועמלו וכדאי׳ בסנהדרין ד״צ עה״פ נפש עמל עמלה לו. וזאת המרגעה. עוד מזה הטעם נקראת מנוחה משום שאחר העמל בה הנפש מרגעת ונחת לה מזה העמל. לא כעמל של הליכות העולם שאין מרגעת הנפש. ומנוחה מלשון נחת. זהו פי׳ מאמר הנביא הנוגע לתיבת מנוחה. וכל המאמר מבואר בקדמת העמק ח״ש אות ו׳ בס״ד:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.