טעמא דקרא/בראשית/מט

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

טעמא דקרא TriangleArrow-Left.png בראשית TriangleArrow-Left.png מט

ג[edit]

ראובן בכורי אתה. כתבו בשם הגרי"ל דיסקין זצ"ל שלפני מכת בכורות העבודה הי' כשר רק בבכור מן האב ולא בבכור מן האם ולכך אמר יעקב לראובן בכורי אתה. וצ"ע דבב"ר פ"ע סי' ז' אמר גבי יעקב אין אתה מודה לי שהן ארבע אמהות צא מהן ד' בכורות לד' אמהות הבכור קודש ואין קודש מוציא קודש כו' הרי מבואר שגם בכור מהאם היה קודש אז. אמנם לדבריו א"ש מש"כ בפ' בהעלתך תחת פטרת כל רחם בכור כל מבני ישראל לקחתי אותם לי כי לי כל בכור בבנ"י באדם ובבהמה ביום הכותי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי אותם לי וקשה הא מימות עולם כבר היתה עבודה בבכורות כדמוכח גבי יעקב ועשו שקנה ממנו הבכורה שלא יעבוד ולדבריו א"ש שבתחלה היתה רק לבכור מן האב ועכשיו נתחדש שגם פטר כל רחם מאם נתקדש, אבל למש"כ שגם קודם הי' לפטר רחם א"כ מה נתחדש עתה. וי"ל שעתה נתחדש שרק פטר כל רחם מהאם נתקדש ועובד ולא בכור מהאב שלא מן האם. ואע"ג שבמצרים מתו גם בכורי האב שלא מן האם כדאי' במדרש הביאו רש"י בשמות י"ב ל' מ"מ לא נתנה תורה קדושת בכורה אלא לפטר רחם וזה שנתחדש עתה אבל גם בימי יעקב הי' קדוש גם פטר רחם כדמוכח במדרש הנ"ל אלא שהי' קדוש גם בכור מהאב.

וראשית אוני. נתנבא עליו שעתידים בניו ליטול הכהונה בכח ולא ינצל מהם אלא און דכתב ויקח קרח וגו' הוי וראשית אוני כשם שמפרישים חלה מן העיסה כך הפרישתו אשתו מן המחלוקת והצילתו (צרור המור פ' קרח בשם מדרש). נראה דדריש לשון ראשית שהוא חלה כמו דדריש בריש ב"ר בראשית ברא אלקים בזכות חלה שנקראת ראשית עריסותיכם, וכמו שמצות חלה שייך להאשה כמ"ש בשבת ל"ב א' כך גבי און הפרישתו אשתו מן המחלוקת כמ"ש בסנהדרין ק"ט ב'.

יג[edit]

זבולון לחוף ימים ישכון. במגילה ו' א' זבולון מתרעם על מדותיו הוה אמר לאחיי נתת להם ארצות ולי נתת ימים ונהרות. והק' המהרש"א דהא גם יששכר קבל ימים ונהרות כדפירש"י בפ' ברכה שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך כי שפע ימים יינקו פירש"י יששכר וזבולון. וצ"ע דלא מצינו בשום מקום שיששכר ישב על ימים ורק בזבולון כתיב לחוף ימים ישכון ועי' פסחים ד' א' ואשכחוהו דמזבולון קאתי דכתיב זבולון לחוף ימים ולא קאמר דמיששכר קאתי, ומה שפירש"י כי שפע ימים ינקו יששכר וזבולון היינו משום דזבולון פרנס את יששכר נמצא שגם הוא יונק משפע הימים.

זבולון לחוף ימים ישכון. ולמה קדם זבולון ליששכר שאלמלי זבולון לא עסק יששכר בתורה (תנחומא סי' י"א). וקשה דהא בכ"מ הת"ח קודם להמחזיק תורה כדאמרי' בגיטין ס' א' לענין קה"ת וכן קי"ל דת"ח יש להקדימו לכל דבר כמ"ש הרמב"ם פ"ו מהלכות ת"ת ה"י. וי"ל דמב' טעמים יש להקדים ברכתו לברכת הת"ח טעם א' שיוכל מיד להכין להת"ח טרם שיצטרך לו שיהא ברכתו מוכנת ומזומנת לו מיד כשיצטרך, וטעם ב' שת"ח אם ימתין קצת ילמוד אבל הזבולון אם יצטרך להמתין לא יהי' לו מה לעשות אז, ולכן גם משה רבנו הקדימו בברכתו שמח זבולון בצאתך ויששכר באהלך וכ"ה בב"ר פצ"ט סי' ט'.

טו[edit]

וירא מנוחה כי טוב וגו'. עני העוסק בתורה אין בזה כ"כ רבותא אבל על יששכר העידה התורה וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ואעפ"כ ויט שכמו לסבול עול תורה ויהי למס עובד וזה הוכחה שמכיר ערך התורה. ר' אפרים פוטולסקי ז"ל בשם מרן החזו"א זצ"ל.

כא[edit]

נפתלי אילה שלוחה הנתן אמרי שפר. פתח בלשון נקבה אילה שלוחה וסיים בלשון זכר הנותן, והנה פסוק זה נדרש על דבורה וברק כדפירש"י וכ"ה במדרש, ובבעה"ט כ' דכתיב אילה ל' נקבה לרמז על דבורה. וי"ל שבא לרמז מ"ש בב"ר פ"מ דברק עשה עצמו טפל שאמר אם תלכי עמי וגו' ונעשה טפל שנא' ותשר דבורה וברק הקדים דבורה לברק ולכך גם כאן פתח בנקבה וסיים בזכר רמז להנ"ל וקרא דהנותן אמרי שפר נדרש במדרש על השירה שאמרו והוא כנ"ל. וי"ל דלכך כתיב כאן שלוחה משום שאמרו במגילה י"ד ב' טענה על דבורה שכתוב ותשלח ותקרא ואילו איהי לא אזלא לגבי' ולכך כתיב כאן שלוחה וליכא מידי דלא רמיזא באורייתא.

כב[edit]

בנות צעדה עלי שור. פירש"י בנות ע"ש בנות מנשה בנות צלפחד שנטלו חלק בשני עברי הירדן. וצ"ע דבהדיא כתיב ביהושע י"ז ה' ו' ויפלו חבלי מנשה עשרה לבד מארץ הגלעד כו' ואמרו בב"ב קי"ח ב' שהם ד' חלקים שנטלו בנות צלפחד ומבואר שנטלו הכל בא"י ולא בעה"י וכן כתיב שם כי בנות מנשה נחלו נחלה בתוך בניו וארץ הגלעד היתה לבני מנשה הנותרים, וצ"ע.

כט, ל[edit]

אל המערה אשר בשדה עפרון החתי וגו' אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרן החתי. בתחלה כתיב עפרון מלא ואח"כ חסר וכן לק' כתיב אשר קנה אברהם וגו' מאת עפרן החתי חסר. וזה מתבאר ע"פ המדרש בפ' חיי שרה מובא ברש"י שם בכל הפרשה כתיב עפרון מלא וגבי וישקל אברהם לעפרן כתיב חסר משום דשקל מיני' קינטרין כו' ולכן גם כאן גבי אשר קנה אברהם דמיירי בשעת נתינת הכסף כתיב חסר ופשוט.

ל[edit]

במערה אשר בשדה המכפלה וגו' אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרון החתי לאחוזת קבר. ואח"כ פסוק ל"ב) כתיב שקנה מקנה השדה והמערה אשר בו מאת בני חת, בפדר"א פל"ו אי' שאברהם קנה השדה בכסף ובשטר וכ"ה בספר הישר ואיתא שם שחתם עליו מבני חת, ונראה שהקפיד על כך שיהא החתימה ג"כ מבני חת ועיי"ש שאברהם כתב בשטר שקנה השדה מעפרון ויוצאי עירו והיינו כדי שלא יבואו אח"כ בטענה של בר מצרא [ועמש"כ בפ' חיי שרה ד"ה ויתן לי].

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות)