בכור שור/בראשית/מט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

בכור שור TriangleArrow-Left.png בראשית TriangleArrow-Left.png מט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב[עריכה]

הקבצו ושמעו. מכריז היה להם שיבואו לשמוע נבואת אביהם ועניין ברכתם:

ג[עריכה]

ראובן בכורי אתה. שמודה אני שאתה בכורי כחי וראשית אוני לשון כח כמו (ישעיה מ' ולאין אונים עצמה ירבה וכפל מלה הוא:

יתר שאת ויתר עז. כלו' ראוי אתה ליתרון נשיאות ויתרון עוז וממשלה על אחיך:

ד[עריכה]

פחז כמים אל תותר. כלו' נחפז היתרון לימשך ולהיות נגר מעליך כמים שנגרים ונמשכים לשון (ש"א כ"ג) ויהי דוד נחפז ללכת והתיבה הפוכה כמו שמלה שלמה:

אל תותר. אל תקח יתרון על אחיך כל אל שבמקרא לשון בקשה או לשון אזהרה כמו (לעיל י"ט) אל נא אחי תרעו, (תהלים כ"ז) אל תתנינו בנפש צרה וכאלה רבים, ולשון אזהרה כמו (אסתר ד') אל תדמי בנפשך וכו' (ויקרא כ"ה) אל תקח מאתו נשך וכן רבים כמו שאמרו רבות' כל מקום שנ' השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה וכאן הזהירו שלא ליקח שררה על אחיו. אל תותר כמו אל תט מן יטה, יאמר אל תותר מן יתר כי היתרון נחפז ללכת ממך כמים:

פחז. כמים לשון פעל ורש"י פי' שהוא שם דבר שלפי שכולו פתח ואם היה פעל היה חציו קמץ וחציו פתח ולפי זה יכולני לפר' פחיזה כמו למים היה ליתרון שלך ולפיכך אל תותר והיינו הך:

כי עלית משכבי אביך. כלו' דהא עלית משכבי אביך כי כמו דהא דזה אחד מד' לשונות ולפיכך היה פחיזת יתרונך כמים:

אז. כשעלית על משכבי:

חללת. עשית חולין ומחולל:

יצועי עלה. אותו שעלה על יצועי דהיינו עצמך שבאותו שעה ירדת מקדושתך ונעשית חול ואבדת הבכורה ומלכות ולפי שאמר לשון גנאי כסה דבריו מעט ולא אמר בהדיא חללת עצמך אלא אותו שעלה על יצועי והיינו הך אלא שדבר בלשון כבוד שלא לקרותו חולין בהדיא וי"ל אז חללת יצועי עלה מי שרגיל לעלות על יצועי כלו' אותו. [ואבן עזרא אמר אז חללת עצמך ויצועי עלה כלו' נסתלק ששוב בלא שכתבו עמה הג"ה]:

ה[עריכה]

שמעון ולוי אחים. עתה פי' למה לא הייתה הממשלה לראובן ועתה מפרש למה לא נתנה ללוי או לשמעון שהיו גדולים אחריו, אחים שוים בדעת שניהם כעסנים ולפיכך הם רגילים זה אצל זה שדעתם שוה כדכ' (ב"ס) כל עוף למינו ישכון ובן אדם לדומה לו:

כלי חמס מכירותיהם. הכרתם זה לזה וישיבותם כלי חמס הוא כמה חמסנים יוצאים מתך עצמם:

מכירותיהם. כמו (מ"ב י"ב) איש מאת מכרו:

ו[עריכה]

בסודם אל תבא נפשי. אל תהי נפשי באה בסודם שיהיו הם שרים ומלכים על בניי ויתעצו סוד עליהם ויעשו להם רעות באפם:

ובקהלם אל תחר כבודי. כשיקהלו יחד להתייעץ אל תתיחד כבודי וזרע פן יעשו רעות בחמתם:

כי באפם הרגו איש. רגילים הם להרוג בני אדם בכעסם:

ובאפם. וברצונם. אפי' בלא כעס עוקרים שוריהם של בני אדם ולפיכך איני רוצה שימשלו על נפשי וכבודי כלו' על בניי שיוכלו להקהל ולהמתיק סוד עליהם:

ז[עריכה]

ארור אפם כי עז. אף ועברה עזה וקשה שלהם תהא ארורה כי לא יוכלו אחיהם לסבלם להיות מלכים ומושלים עליהם ולא יודו לדברי אם אומר שימלכו אלא אחלקם ואפיצם זה מזה להתערב עם שאר אחיהם ביעקב ובישראל ולא יקחו שום עצה יחד ולא היה ללוי חלק ונחלה ונתפזר בכל ארץ ישראל כי כל אחד נתן מעריו ללויים ושמעון לקח נחלה אצל יהודה כידי שתהיה אימת מלכות עליו כמו שנ' (שופטים א') ויאמר יהודא אל שמעון שהיה אצלו עלה אתי בגורלי:

ח[עריכה]

יהודה אתה יודוך אחיך. בך יודו שתהא מלך עליהם ואתה תהיה איש מצליח ותהיה ידך בעורף אויבך שיפנו לך עורף וינוסו מפניך:

ישתחוו לך בני אביך. שתהיה להם דורש טובתם ועושה משפט וצדקה כדכ' (ש"ב ח') ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו:

בני אביך. לפי שהם בני אב אחד ובני אמהות הרבה:

ט[עריכה]

גור אריה יהודה מטרף בני. מכל עושה טרף עלית שאין טורף ושולל על אויבך כמותך וי"מ מטרף בני עלית מעצמך ומרצונך שאין אדם יכול להעלות אותך מעל טרף שלך עד שתרצה כמו שנ' (ישעיה ל"א) כאשר יהגה האריה והכפיר על טרפו וקרא אחריו מלא הרועים משאותם ומהמונם לא יחת עד שירצה ויעלה מעצמו, משום ר' יוסף קרא שמעתי:

כרע רבץ כאריה. כלו' אם תאמר שהוא טורף על אחרים ואחרים עליו לכך כרע רבץ בשעה שכורע ורובץ בארצו אין מי שיקימנו וירגישנו כי כולם יראים אותו וכן מצינו בדוד שהיה שולל וטורף את האומות כדי לחלק לאחיו העניים כדאמ' (ברכות ג' ע"ב) כיון שעלה עמוד השחר נכנסו חכמי ישראל אצלו ואמרו עמך צריכין לפרנסה וכו' עד לכו ופשטו ידיכם בגדוד מיד מתייעצין באחיתופל ונמלכין בסנהדרין וכו' מפרש בפ"ק דברכות. ולפי האגדה י"ל מטרף בני עלית כלו' מטרף שאתה עושה נתעלית שאתה עושה ממנה צדקה:

י[עריכה]

לא יסור שבט מיהודה. בא לפרש מתי יבא לו המלכות ואמר לו לא תעלה על לבך שתהיה בעניות עד שיבא זמן מלכותך כי לא יסור שבט מיהודה וממשלה ממך כי לעולם יחשבוך לגדול ותהיה מכה ורצועה בידך:

ומחוקק. שכתב ומחוקק גזירות מצוות על אחרים כלו' עד כי יבא שילה תהיה שוטר ומושל אבל משבא שילה תהיה מלך כי משבא יומו של שילה שנחרב אז צמחה מלכות בית דוד כדכ' בספר תהלים (ע"ח) ויטש משכן שילה וימאס באהל יוסף ויבחר בדוד עבדו ובירושלים אשר רצה אלמא דבביאת יומו של שילה תלוי מלכות בית דוד, ובישר לו יעקב שאז יהיה מלך ועד ביאת שילה לא יהיה בשפלות רק שבט ומחוקק אבל משיבא שילה לו יקהת עמים אז יקהלו אליו כל ישראל להמליכו כדכ' (דה"א י"ב) ויבאו כל ישראל חברונה להמליך את דוד וכן מצינו שיהיה שבט יהודא גדול לעולם כדכ' (במדבר ז') ויהי המקריב ביום הראשון נחשון בן עמינדב שיהיה ראש לדגלים ולחנוכת המזבח וכתי' (שופטים א') מי יעשה לנו בראשונה ויאמר ה' יהודה יעלה:

יקהת. לשון קיבוץ כמו (משלי ל') ליקהת אם י"ל לשון קהיון שינים שקהו שיניהם של אומות העולם בשעה ששמעו שמל דוד על ישראל כדכ' (ש"ב ה') ויעלו כל פלשתים לבקש את דוד:

יא[עריכה]

אסרי לגפן עירה. לפי שאמר שיהודה טורף ושולל אמר לך לא תהיה סבור שלכך הוא שולל שאין ארצו מבורכת ואין לו מה יאכל כי ארצו מבורכת ואינו שולל רק לחלק לאחיו העניים כמו שפי'. אוסרי כמו אוסר והיוד מיותרת כמו היושבי בשמים:

לגפן. כמו לגפן אחת:

ולשורקה. לזמורה אחת הוא אוסר עירה שלו זמורה אחת היא מטעינו כולו:

בני אתונו. פי' רש"י כמו בן אתונו והיוד יתירה כמו של אוסרי י"ל דהכי קאמר יהודה בני אוסר לשרקה אתונו:

כבס ביין לבושו. מרוב יין עושה בו משרה וכבושה:

יב[עריכה]

חכלילי עינים מיין. , עיניו פניו מראיתו אדום כמו (שמות י') וכסה את עין הארץ שהוא מראית הארץ מראיתו אדום מן היין שהוא שותה ושיניו לבנות מחלב שהוא אוכל וי"ל אדום מראיתו יותר מן היין ושיניו לבנות מן החלב כלומר אדם יפה ובעל תואר והגון למלכות כדכתיב בדוד (ש"א ט"ז) אדמוני עם יפה עינים וטוב תאר:

יג[עריכה]

זבולון לחוף ימים. על שפת הים ומביאות שם כל סחורה וכל הון יקר ובני זבולון מוליכין סחורה בים ומרויחין הרבה:

וירכתו על צידון. גבולו כמו על ירך המזבח צפונה ומוליכין סחורה לצידון ובני צידון להם שהם אנשי סחורה כדכת' (ישעיה כ"ג) סוחרי צידון מלאוך ולא ידעתי למה הזכיר זבולון קודם יששכר וגם משה אמר שמח זבולון בצאתך לסחורה ויששכר באהליך שיושב שם לשמור שדותיו וגם אחר גד דן אשר ואח"כ נפתלי והיה לו לסדר אחר דן נפתלי:

יד[עריכה]

יששכר חמור גרם. בעל עצמות כמו (צפניה ג') לא גרמו לבקר חזק לחרוש שדות ולשדד הנשמים שבני יששכר עובדי אדמה היו ולא בעלי סחורה:

בין המשפתים. בין תחומי השדות לשמור שם גנותיו ופרדסיו:

טו[עריכה]

וירא מנוחה כי טוב. ראה כי טוב להיות בביתו במנוחה מלצאת ולבא בסחורה:

ואת הארץ כי נעמה. וראויה להספיק לו כל צרכיו בלא טורח סחורה:

ויט שכמו לסבול. עבודת האדמה:

ויהי למס עובד. על שהיה נותן ממנה תרומה ומעשרות לכהנים וללוים וגם למלכי ישראל כדכתיב (ש"א ח') כרמכם וזיתכם הטובים [וגו'] יעשר:

טז[עריכה]

דן ידין עמו. לשון נופל על הלשון כמו יהודה אתה יודוך:

כאחד שבטי ישראל. אעפ"י שהוא מבני השפחות יעמיד שופט גדול וחזק שישפוט את ישראל בכחו והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים. כאחד שבטי ישראל כמיוחד שבשבטי ישראל:

יז[עריכה]

יהי דן נחש עלי דרך. שהיה דן אחרון לדגלים וגם בארץ ישראל היה עומד על הגבול כדכתי' כל ישראל מדן ועד באר שבע וכשהיו שונאים באים על ישראל בו פוגעים תחלה והוא נלחם בהם ומונע אותם מלעבור כנחש העומד על הדרך כבריח ומונע את העוברים וכשהיו מגיעים אצלו היה נחש נושך הסוס בעקבו והוא נופל על עקבותיו והרוכב נופל לאחוריו כך דן כשהיו השונאין פוגעין בו היה נלחם בהם ומשיבם אחור שלא יכנסו בארץ ישראל:

יח[עריכה]

לישועתך. אני מקוה הק' ומצפה לו שיושיעך שכל זמן שהק"ב מושיע אותך אין ישראל יראים כלום שאתה עומד כבריח:

יט[עריכה]

גד גדול יגודנו. כלו' גד גדוד שיגוד עמו כגון ראובן וחצי שבט מנשה שיעברו עמו חלוצים והוא גד עצמו יגוד עקב יחזור על עקבו שלם לביתו ולארצו במניין הגדוד שיגוד:

כ[עריכה]

מאשר שמנה לחמו. יותר מאשר שמנה לחמו של גד שטובה ארצו של גד משל אשר כי היה המקום מקום מקנה והוא אשר יתן מעדני מלך ולא מפני שארצו של אשר רעה כי הוא אשר יתן מעדני מלך כי ארצו טובה חשובה ושמינה:

כא[עריכה]

אילה שלחה. ארצו של נפתלי מבכרת ומבשלת פירותיה כאילה זו שממהרת לצאת:

הנותן אמרי שפר. משם באות בשורות טובות לעולם שמי שבא מארץ נפתלי אמר כבר ראיתי ענבים מבושלים ותאנים ורמונים גמורים וכן ראיתי כבר פרחים וסמדר והבריות שמחות ויפה בעיניהם כשהעולם מתחדש ומתבקר ופירות חדשות באות לעולם וגם י"ל כי בני נפתלי קלים ברגליהם כצבאים וכשהיו ישראל הולכים למלחמה ונוצחים היו בני נפתלי רצים ושבים תחלה ברוב מרוצתם ומשבחין את הישועה וזהו הנותן אמרי שפר:

כב[עריכה]

בן פורת יוסף בן פורת עלי עין. דרך הפסוק להתחיל דברו ואינו כגומרו ואח"כ מתחיל וגומר כמו (תהלים צ"ב) נשאו נהרות ה' ולא פי' מה נשאו נהרות ואח"כ מפרש נשאו נהרות קולם וכן בן פורת יוסף שיהא פרה ורבה ולא פי' כיצד ואח"כ פירש בן פורת עלי עין שיהא פרה ורבה כאילו הוא שתול עלי מים מעין הטוב שאינו פוסק ומשקה התילים הנטועים סביביו:

בנות. פאורות ניכרים:

צעדה עלי שור. שהפאורות גדולות ומתנכרים על החומות ועל המגדלים:

שור. חומה בלשון ארמי וכן יוסף פרה ורבה שיצאו ממנו ב' שבטים גדולים והם עם רב כדכתיב ביהושע (י"ז) ואני עם רב אשר עד כה ברכני ה' כך אמרו בני יוסף אל יהושע:

צעדה. שהעביר המעיין את הפאורות על החומה מתוך שמשקה אותם כמו (איוב י"ח) יצרו צעדי אונו:

כג[עריכה]

וימררהו. עשאוהו מטרה לחצים משנירנטלו"י, כמו (ירמיה ל"א) שמי לך תמרורים עשי לך ציונים כמו סימנין בדרך וכן המטרה סימן שירה שם החץ וכן הוא אומר וימררהו עשו אותו מטרה:

ורבו. כמו רובה קשת וכמו יפולו עליו דברי חציו שירדו בו חצים כלו' שדברו עליו רעות כמו שנ' (ירמיה ט') חץ שחוט לשונם, על אחיו ועל אשת פוטיפר הוא אומר כדכת' ולא יכלו דברו לשלום ואשת פוטיפר הלשינה עליו:

כד[עריכה]

ותשב באיתן קשתו. כלו' קשתם נשברה שלא יכלו לו אבל כשדבר אתם קשות עמדה קשתו באיתן ובחוזק שכולם נפלו לפניו ובידו וזן לכל אחיו ולאשת פוטיפר שנעשה אדון לכל מצרים:

ויפוזו. כמו (ש"ב ו') ודוד מפזז ומכרכר בכל עז וכן יוסף היה מפזז ומכרכר בזרועותיו ומושך חציו בחזקה כלו' מתגבר בידו ואונקלוס תרגם לשון זהב ופז:

מידי אביר יעקב. בא לו הכח הזה והממשלה ומשם אביר יעקב נעשה רועה ומפרנס לאבן ישראל כלו' לבני יעקב:

אבן. שורש וחוזק כמו (תהלים קט"ז) אבן מאסו בונים היתה לראש פינה שנ' על דוד [ואונקלוס תרגם בגימטריא אב וכן והבי"ת משמש עם הא' וגם עם הנו"ן ותרגמו אבהן ובנין הגה"ה]:

כה[עריכה]

מאל אביך. בא לך זאת והוא יעזרך:

ואת שדי התהלכת שגמלת טוב לאחיך על שגמלו לך רע והוא יברכך.

ברכות שמים מעל. של גשם ומטר ומגד תבואת שמש ומתהום רובצת תחת שיהא הטל עולה מן התהום להשקות את ארצך וגם בשעה שיהיו הגשמים יורדין מן השמים יעלה תהום נגדו כמו שאמרו רבותינו אין לך טפח שיורד מלמעלה שאין טפחין עולין מלמטה כדכתיב (תהלים מ"ב) תהום אל תהום קורא לקול צנוריך:

ברכות שדים ורחם. שלא יהא רחם של נשיו ובהמה משכל אלא ילדו בעתם ובזמנם לא יהיו מפילות והשדים יספיקו חלב הרבה לגדל הוולדות ולא יהיו צומקות ודרך גדילת האשה לקח ברכתו השדים תחלה ועוד שדרך לבא החלב בשדים קודם שיולד הוולד ולכך לקח שדים תחלה אבל ירמי' (הושע צ"ל) קללתו אמר (הושע ט' י"ד) תן להם רחם משכיל ושדים צמוקים והכי קאמ' יהיה רצון שיפילו ואם תלדנה בזמנם יהי רצון שיצמקו שדיהן ולא יוכלו לגדלן ולפיכך לקח הרחם תחלה:

כו[עריכה]

ברכות אביך גברו. שנתן לי הק"ב רוב בנים יותר מאבותי וכולם בכלל ברכת אברהם לירש ארץ ישראל, נתן לאברהם בנים מהגר וקטורה ואמר ביצחק יקרא לך זרע והוציא סוחרים מכלל הברכה ומכלל ירושת הארץ נתן ליצחק אותי ועשו ואמר לי כי לך ולזרעך אתן את הארץ והוציא עשו מן הברכה ומנחלת הארץ אבל בניי כולם בכלל הברכ' וגם ליעקב נתנה נחלה בלא מצרים כמו שפי' רבות':

עד תאות גבעות עולם. עד שנתאוו לברכות גדולי עולם והם תהיינה לראש יוסף שיהיו כל בניו לכלל הברכה ולכלל ירושת הארץ:

נזיר אחיו. יוסף שהיה מופרש ומובדל מאחיו כמו (ויקרא כ"ב) וינזרו מקדשי בני ישראל ואעפ"י שכל אחיו היו כמו כן הם וזרעם בברכת הארץ מ"מ הוא זכה יותר מכולם שנטל שני חלקים:

כז[עריכה]

בנימין זאב יטרף. כזאב שטורף ואינו מתעכב על טרפו כי לא נמשכה מלכותו של שאול רק שתי שנים ומחצה והוא היה שולל וטורף אויביו כדכתיב (ש"א י"ד) ושאול לכד המלוכה וילחם באדום ובמואב ובני עמון ועמלק ובפלשתים ובכל אשר יפנה ירשיע אבל מלכות בית דוד דומה לאריה שעומד על טרפו ואינו בורח לפי שנמשכה מלכותו:

בבוקר יאכל עד. מלכות שאול דומה לבוקר לפי שהיה תחלה מלכות ישראל כמו שהבוקר תחלה היום:

עד. לשון שלל, ביזה עדאה בלשון ארמי:

ובערב. לאחר שערבה שמשם של ישראל שגלו יחלק שלל שחילק שלל לאחרים ולא לקחו לעצמן בימי מרדכי ואסתר שהיו מבנימין כתי' (אסתר ט') ובבזה לא שלחו את ידם:

כח[עריכה]

כל אלה שבטי ישראל שנים עשר. כל אלה י"ב שבטי ישראל הם:

איש אשר כברכתו ברך אותם. ברכות העתידות לבא עליהם ויבוא להם:

לא[עריכה]

ושמה קברתי את לאה. כלו' שלי הוא וחלקי שהבכורה שלי וכבר החזקתי בה שכבר קברתי את לאה:

לג[עריכה]

ויאסוף רגליו אל המטה. כשהיה מדבר עמהם היה יושב על המטה ורגליו על השרפרף ואח"כ שכב ואסף רגליו אל המטה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.