נחל קדומים/שמות/א

נחל קדומים שמות א

א

ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו. אפשר לרמוז במ"ש הרב המוכיח בספר הקדוש דעת חכמה שאמרו רז"ל דצריך לעשות מצות באברים שחטא והענין שבזה יגרש החיצונים הסובבים אותו ויען אין ספק ביד האדם לקיים מצות בכל האברים שחטא ונעלם דבר לכן צריך לשמר שבת כהלכתו והוי כאלו קיים כל המצות. ובכח ניצוץ שכינה בנשמה יתירה מגרשת מפנימיותו הסט"א זהו תורף דבריו בקצור גדול וזהו הרמז ואלה שמות בני ישראל הבאים ר"ת ושביה כמו ושביה בצדקה. צריך ניצוץ שכינה. וזה רמז מצרימה גימטריא שכינה. ואיך יזכה לזה ע"י שבת הרמוז בס"ת את יעקב איש. והוא רמז שבת למפרע שצריך שני שבתות כמשז"ל אלמלא שמרו שני שבתות ודוק כי קצרתי. א"כ אפשר לרמוז במ"ש בזהר חדש דגלות מצרים היה על מכירת יוסף ובצאת ישראל ממצרים קטרגה מדת הדין שיחזרו להשתעבד ונצטוו על שבת דההוא צדיק בשביעאה אחיד ונסלח להם. וזה רמז ר"ת ושביה דהיו צריכים לשוב ולחזור לגלות. אך מצרימה גימטריא שכינה בחי' שבת הרמוז בס"ת את יעקב איש ובזה נתכפרו דההוא צדיקא בשביעאה אחיד. או ירמוז במה שיש לחקור דיוסף הצדיק מחל לאחיו בלב שלם ואין אחר מחילה חטא. ויובן זה בחקירה אחרת דיעקב אע"ה נענש על כ"ב שנה שביטל כבוד אב ואם והרי האב שמחל על כבודו כבודו מחול ובודאי יצחק אע"ה מחל לו. ויש לישב דכתב ספר החסידים דכבודו מחול בדיני אדם אך בדיני שמים צריך ליענש ע"ש. ונראה הטעם דבמה שחטא לאביו חטא שתי חטאות א' לאביו ממש והב' להקב"ה שצוה כבד את אביך וכשמחל האב מחל מה שחטא לו ואכתי פש מה שחטא לשמים. ולכן יעקב אע"ה אף שיצחק אע"ה מחלו נשאר כבוד שמים ומדקדק עם חסידיו כחוט השערה ולכן נענש כ"ב שנה. ובהכי ניחא מה שנענשו על מכירת יוסף דאף דהוא מחל עדיין מה שחטאו בצדיק עליון נשאר ולכן נתכפר השאר בשבת דההוא צדיקא בשביעאה אחיד וזה הרמז ויישם בארון במצרים עי"ז שמכרו ליוסף ונשאר במצרים היו בגלות ואלה שמות בני ישראל הבאים ר"ת שביה. וכי תימא כבר מחל יוסף להם ואמאי לא נתכפר לזה רמז את יעקב כלומר פקח עיניך דיעקב אע"ה נענש כ"ב שנה ועד אחרון בא מצרים על כבוד אב ואם והלא ודאי יצחק מחל אלא על הנוגע לשמים וה"ה לשבטים דהגלות לכפר מה שחטאו למעלה. וראיתי בלקוטים שבס' רבינו אפרים כ"י הבאים גימטריא תרי"ג כי מ"ם הבאים היא ת"ר באי י"ג הם תרי"ג עכ"ל ומ"ם היא ת"ר באי"ק בכ"ר. ואפ' במ"ש המפרשים דטעם גלות מצרים שהתורה רוחנית ואינה חלה על אדם שיש לו מחשבות רעות גאה וגאון ולכן הכניע לישראל בגלות מצרים כדי שיוכלו לקבל התורה ולכך רמז הבאים תרי"ג ללמד דגלות מצרים הכנה לתורה וזה אפשר שהיה ויכוח משה עם הקב"ה שאמר מי אנכי וכי הוציא ואז"ל שאמר לו שלא הגיע זמן גאולה והשיבו בהוציאך וגו' כלומר אתה סובר שהגלות משום גזרת ת' שנה דע שהגלות להכניעם שיוכלו לקבל התורה וז"ש בהוציאך וגו':

מצרימה. כתב רבינו אפרים ז"ל גימטריא שממה והם אותיות ממשה שעל ידו היתה מצרים שממה בכח שכינה גימטריא מצרימה בזכות שלא שינו לשונם כי מצרימ"ה גימטריא שפה עכ"ד. ולפי מ"ש בזהר הקדוש דגאולת מצרים היא היתה אם לגאולה העתידה ואמרו בז"ח כי גאולה העתידה בזכות משה רבינו ע"ה יש לרמוז כי מגאולת מצרים נעשה הכנה כי השכינה גימטריא מצרימה תעשה שממה לא"ה בזכות משה הרמוז באותיות ממשה ואז תהיה כל הארץ שפ"ה אחת ודוק היטב:

ה

ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב שבעים נפש. בענין תשלום ע' נפש שחסר אחת. רז"ל אמרו יוכבד השלימה. ופירש הר"י. דשר של מצרים נמשל לנקבה ולכך יוכבד השלימה החשבון וממנה נולד הגואל משה רבינו ע"ה. וי"א דכביכול הוא השלים המנין ואפשר זה רמז אנכי ארד עמך אנכי כינוי לשכינה ארד. עמך ר"ת ע' משלים כבודי. ולמ"ד דאסנת היתה בת דינה שנתעברה משכם ונשאת ליוסף אפשר לו' דאסנת השלימה החשבון ומצטרפת עם בעלה ובניה לחיי"ם ולשלום:

יח

ותיראן המילדות את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהם מלך מצרים ותחיין את הילדים. רז"ל אמרו שהמלך תבען ומיאנו ומסרו עצמן על ק"ה. ומחשבה טובה בישראל הקב"ה מצרפה למעשה. ומה שפירשו מהעבירה אלהים חשבה לטובה וז"ש ותיראן וגו' וייטב אלהים וגו' ויעש להם בתים ודוק והארך:

נוסח אחר שלא נתברר מקורו לע"ע:

ותיראן המילדות את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהם מלך מצרים ותחיין את הילדים. רז"ל אמרו שהמלך תבען ומיאנו ומסרו עצמן על ק"ה. וידוע דהגוי אינו דין שיהא מוסר עצמו על ק"ה. ומחשבה טובה בישראל הקב"ה מצרפה למעשה לא עשה כן לכל גוי. וענין זה דהי"ל דין ישראל היה רפוי והמילדות נהגו כישראל וכו' ובהכי ניחא משז"ל דבזכות ותיראן המילדות זכתה יוכבד שיצא ממנה משה רבינו ע"ה שקבל התורה. ועפ"י האמור הנה נכון דכיון שהיא מסרה עצמה על ק"ה כדין ישראל ממנה יצא משה רבינו ע"ה שקבל התורה ונתאמת ונתפרסם שיש להם דין ישראל. ובאופנים אחרים כתבתי אני בעניי בדרשותי בס"ד:

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.