עמר נקא/שמות/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
דעת זקנים
אבן עזרא
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עמר נקא TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

צור עולמים חזק ימיני

בכתבי חדושיי ספר שני

וסמכני מבין תעלומות

בביאור ואלה שמות

ואלה שמות אעפ"י שמנאן בחייהן וכו' שנמשלו כככבים שמוציאן במספר ומכניסן במספר ובשמותן שנא' המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא קשה למה לא אמ' שמוציאן במספר ובשמותן כמו שאמר מכניסן במספר ובשמותן שנראה מדבריו שאצל ההוצאה לא נמנו בשמותן והרי גם בכאן מנאן בשמותן ראובן שמעון וכו' י"ל לפי שישראל נמשלו לכוכבים שנא' ארבה את זרעך ככוכבי השמים ובכוכבי' כתי' המוציא במספר צבאם דמשמע כי בהוצאה מוציאן במספר אבל לא בשמותן וכתו' בתרי' לכלם בשם יקרא שמדבר בהכנסה דמשמע שמכניסן במספר ובשמותן אף ישראל כשמכניסן במספר דהיינו לעיל בפר' ויגש הכניסן במספר ובשמותן שהזכיר שמות כל השבעים נפש אבל כאן שבא להוציאן כלומ' שהחל לספר יציאתן ממצרים הזכירן במספר שכתב ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב שבעים נפש אבל לא הזכיר שמותן כמו שהזכיר למעלה בפרש' ויגש: וישרצו שהיו יולדות ששה בכרס אחד קשה מנא לו י"ל דיליף ליה מששה לשונות הכתובים בפסוק זה פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד הרי ששה תיבות של לשון פריה ורביה לכך אמר שהיו יולדות ששה בכרס אחד. עוד י"ל דנפקא ליה מל' וישרצו כלומ' שהיו יולדות כשרצים ברבוי. עוד שמעתי אומרים כי וישרצו בגימטריא ששה ומשם יליף ליה. ובאמת כי מסתברא דמוישרצו בלחוד נפקא ליה לפי שלא תפש רש"י כל הפסוק אלא מלת וישרצו לבדה כלומר שמשם רואה דבר זה:

ח[עריכה]

חדש רב ושמואל חד אמ' חדש ממש וחד אמר שנתחדשו גזרותיו פי' מאן דאמר חדש מדכתי' ויקם ומאן דאמ' שנתחדשו גזרותיו מדלא כתי' וימת וימלוך ומה שאמ' אשר לא ידע את יוסף עשה עצמו כאלו לא ידעו אתיא כמאן דאמר נתחדשו גזרותיו:

י[עריכה]

נתחכמה לו לעם ורז"ל דרשו נתחכם למושיען לידונם במים וכו' פי' לפי שהקב"ה מודד מדה כנגד מדה אמ' נדונם באש כתי' כי באש ה' נשפט. נדונם בחרב כתי' ובחרבו את כל בשר אלא נדונם במים שכבר נשבע שאינו מביא מבול לעולם והם לא ידעו שעל כל העולם כולו אינו מביא על אומה אחת מביא אי נמי הוא אינו מביא אבל הם באים ונופלין בו כמו שנפלו בים סוף:

יא[עריכה]

למען ענותו בסבלותם סבלות מצרים קשה מאי קשיא ליה שהוצרך לומ' כן. י"ל דהייתי יכול לפרש בסבלות ישראל שיש מלות רבות במקרא שכינוייהם מושכים פעמים אל הפועל ופעמים אל הפעול כמו ושמחתים בבית תפלתי שפי' התפלה הנעשת לי ותפלתי אל חקי תשוב שפי' התפלה שעשיתי אני אף כאן הייתי יכול לפרש כינוי מ"ם בסבלותם לישראל הפעולים כלומ' המקבלים הסבלות לכך פרש"י בסבלות מצרים דאין לפרש בסבלות ישראל לפי שישראל הוזכרו בזה הפסוק בלשון יחיד כדכתיב למען ענותו ואם יהיה הכנוי מוסב לישראל היה לו לומ' בסבלותיו:

את פיתום ואת רעמסס עשאום חזקות ובצורות לאוצר קשה מנא לו תאמ' שבנאום עכשיו כפשוטו של מקרא י"ל שרואה דבר זה מייתור מלת את שהיא מלה מורה על הדבר הידוע ונכר כבר לכך אמר שהיו בנויות מתחלה אלא עשאום חזקות:

טז[עריכה]

בילדכן כמו בהולידכן שפרה זו יוכבד וכו' אין להקשות למה פי' בילדכן קודם שיפרש שפרה ופועה הקודם לו בפסוק דאזדא לטעמיה לפי שאמ' למעלה מילדות הוא לשון מולידות אלא שיש לשון קל ולשון כבד שובר ומשבר מוליד ומילד וכן בילדכן כמו בהולידכן ויש בו לשון קל ולשון כבד לכך פירשו קרוב למילדות. ומה שאמ' שפרה זו יוכבד תועה זו מרים קשה מנא לו וי"ל ששפרה הוא לשון טוב ויופי הלשון שפיר בדברי רז"ל ויוכבד הוא לשון כבוד ומשמעות שניהם קרוב לאחד ופועה לשון צעקה בת כדמפרש ואזיל ומרים לשון הרמת קול וגם אלה שניהן שוין בלשון:

יז[עריכה]

ותחיין מספקות להן מזון קשה מנא לו י"ל שרואה דבר זה מייתור המקרא שאחר שכתב ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים לא היה צריך לכתוב ותחיין את הילדים אלא להשמיענו דבר חדש שהיו מספקות להם מזון מוסף על מה שלא היו ממיתות אותן:

כא[עריכה]

ויעש להם בתים בתי כהונה ולויה מיוכבד ומלכות ממרים במס' סוטה דריש ליה מדכתי' ודוד בן איש אפרתי וכתי' ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור ואמרו חור בנה של מרים היה ודריש מה אפרתי האמור גבי דוד מלכות אף אפרת האמור כאן היא מלכות ותימא על דבר זה היכן מצינו מלכות שבא מכלב הלא מלכות בא מתולדות רם שהיה אחי כלב כמו שכתו' בדברי הימים. ונוכל לומ' שקבלה היה בידם שאשה אחת מבנות כלב נשאת לרם או לבנו או לבן בנו אשר מהם יצא המלכות. ואסמכיה אהני קראי וכמו שדרשו בפסוק מבנות פוטיאל מזרע יתרו שפטם עגלים ומזרע יוסף שפטפט ביצרו שצריך אתה לומר שאשה אחת מאלו נשאת לבן האחד ומבין שניהם יצאה האשה שלקח אלעזר. מהר"ר. ומה שאמר בכאן בתי כהונה ולויה דריש ליה מלשון בתים שהוא לשון כהונה ומלכות כד"א את בית ה' ואת בית המלך:


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.