יריעות שלמה/שמות/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
דעת זקנים
אבן עזרא
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

יריעות שלמה TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ה[edit]

בד"ה והלא הוא ובניו היו בכלל שבעי' כו' נ"ב ול"נ דה"פ והלא הוא ובניו היו בכלל ע' וא"כ דאם בא הכתוב רק לומר שעמו היו שבעים נפש זה אינו שהרי רק עם בניו היו ע' והל"ל ויוסף ובניו היו במצרים ועוד מה בא ללמדנו מאחר שלא רונה כאן בפרוטרוע אלא שכתב ע' נפש שהיו כולן צדיקים כו' וק"ל. מהרש"ל:

יא[edit]

בד"ה שלא היו ראויו' כו' נ"ב ואני אומר בודאי מדכתיב את פיתום ואת רעמסס משמע שכבר היו בעולם ומה שהקשה מויבן את ננוה וגו' מי הגיד לו שאינו כן דלמא פירושו שמתחילה היו קטנות וכן דרך בוני עיר וק"ל ושם לא כתב שום תואר ע"כ הוצרך לכתוב שם העיר הנקרא בסופו אבל הכא סגי בערי מסכנות לחוד ודוק אבל מה שפי' רש"י שלא היו ראויות כו' משמע שמתחילה לא היו ערי מסכנות לפי שלא היו ראויו' וחזקות לכך דאל"כ ה"ל לפרש בתחילה היו ובנו אותם חזקים לאוצר ומדהאריך רש"י יראה שמתחילה לא היו ערי מסכנות אלא ערים בעלמא ולי נראה דמן המקרא יראה שמתחילה היו ערי מסכנות רק שהיו חלשות וחזר ותיקן אותם להיות חזקות כדרך אוצרות דאל'כ הל"ל ויבן ערים למסכנות כי אין אדם בונה מסכן אלא חדר שהוא למסכן אלא פירושו שהיה בונה ערי מסכנות שהיו כבר ערי מסכנו' ודוק מהרש"ל וי"מ דרש"י דייק מדהזכיר כבר רעמסס בפר' ויגש ש"מ שהיו מקומות כבר קודם שבנה אותם:

טז[edit]

בד"ה שאמרו איצטגניניו כו' נ"ב ולי נראה דמ"ה החיה את הנקבו' משו' שאין חשש בריבוין ובפר' לפי מה שכתבו י"מ שדעתם היה לבסוף כשיתמו הזכרים שיקחו הנקבות לעצמן אלא שק"ל הלא בתחילה אמרו נתחכם כדי לדונם במים ובכאן אמר והמיתן אותו בלא מים ע"כ פי' לפי שראו איצטגניניו כו' וא"כ מן הדין אוכל להמית' מאחר שיבא להושיע' ולהוציא את שלי בע"כ ע"ד הבא להרגך כו' ומ"ה אח"כ כשחזר ואמר היאורה תשליכהו מוכרח רש"י לפרש לפי שראו שסופו ללקות במים ודוק וכן קבלתי מאמ"ז. מהרש"ל:

יט[edit]

בד"ה ורבותינו דרשו כו' נ"ב ול"נ דמ"ה דרשו רז"ל כך כדי לפרשו אחר לשון המקר' ולא אחר התרגו' שפי' חיות פקחות ודוק. מהרש"ל:

מה שפרש"י שנמשלו לחיות שאינם צריכין מילדות ק' הא אמרינן בב"ב פ' השותפין אילה זו רחמ' צר והקב"ה מזמן לו נחש בשע' שכורעת לילד אלמא שאינ' יולדת מעצמה י"ל דמ"מ א"צ למילדת בני אדם פענח רזא:

כב[edit]

· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.