תולדות יצחק/שמות/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
דעת זקנים
אבן עזרא
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

תולדות יצחק TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png א

א[edit]

ואלה שמות איש וביתו באו. רמז לשכינה שירדה עמהם איש זה הקב"ה שנאמר ה' איש מלחמה וביתו בית דינו. יש להקשות מה צורך להזכיר שמות השבטים שכבר הזכירם בסדר ויחי ואז"ל להודיע חיבתן שנמשלו לכוכבים שמוציאם במספר ומכניסם במספר שנא' המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא מה שהמשילו הצדיקים לכוכבים ביציאה ובהכנסה לומר שהצדיקים אינם מתים אלא לפי הנראה שלפי האמת חיים הם שנפשותם גנוזות תחת כסא הכבוד ככוכבים שאינם נעדרים ביום אלא למראה בני אדם ומ"ש המוציא במספר צבאם הוא בלילה שמוציא הכוכבים לממשלת הלילה ומ"ש לכולם בשם יקרא הוא ביום שהקב"ה על השמים כבודו וכשקורא הכוכבים לשיבואו לפניו אין מאירים בעולם השפל שזהו ביום ורמז עוד לשלימות הצדיקים אחר מיתתם יותר מבעודם חיים שהלילה הוא המיתה והיום הוא החיים ובלילה שהוא מיתת הצדיקים מאירים יותר כמו שהכוכבים מאירים בלילה אבל ביום שהוא כשהצדיקים חיים אינם מאירים הארה שלימה כמו שהכוכבים אינם מאירים ביום:

ה[edit]

יוצאי ירך. רמז לאבר המוליד הקרוב לירך כמו להסך את רגליו:

שבעים נפש. תחלת גלות ראשון ע' נפש ובסוף בגלות אחרון עתידים לירש שבעים אומות זה שכתוב ויוסף היה במצרים הזכירו בסוף לרמוז על משיח בן יוסף שעתיד לבוא באחרונה לגאול את ישראל:

ו[edit]

וימת יוסף ובני ישראל פרו זהו כמשל שאומרים משה מת ה' בשמים נשאר וכן בכאן וימת יוסף ובני ישראל פרו וישרצו. פירוש פרו שאינם עקרות וגם לא הפילו נשותיהן שהנפל אינו פרי ולפי שסבת מיעוט האנשים הוא שמתאחר העובר בבטן אמו תשעה חדשים לז"א וישרצו כשרצים שיולדות לג' חדשים:

ז[edit]

וירבו שהיו יולדות ששה ששה בכרס אחד והטבעיים נותנים טעם עד ז'. ור"א העיד שראה ד' בנים שילדה אחת ולפי שהנולדים תאומים על הרוב הם חלשים או האחד מהם והטעם שהכח שהיה הולך לעובר א' הולך לשנים וכל שכן אם הם ששה לזה אמר ויעצמו פי' גבורים ועצומים כמו שאמר ולאין אונים עצמה ירבה באופן שבמאוד הכמות שיולדות ששה ששה בכרס אחד היה העוצם והגבורה מאד וזהו שאמר במאד מאד באופן שא' מישראל שהיה הולך בשוק היה ממלא השוק וזהו שאמר ותמלא הארץ אותם:

ח[edit]

מלך חדש שלא היה מזרע המלוכה:

אשר לא ידע את יוסף. במדרש הכופר בטובת חבירו סופו שיכפור בטובת הקב"ה דכתיב אשר לא ידע יוסף ובסוף לא ידעתי את ה' משל למה הדבר דומה לאחד שרגם איקונין של דוכוס אמר המלך התיזו ראשו למחר עושה בי כן:

י[edit]

הבה נתחכמה שאל פילוסוף את ר"א לא אמר הנביא אל אדום המה יבנו ואני אהרוס וכל מה שבנינו קיים אמר לא דבר אלא כנגד העצות שאתם יועצים בכל שנה ושנה לכלותינו אמר ליה כך הוא שאנו יושבי' בכל שנה לכלותכם ואתי חד סבא ומבטל לן:

ועלה מן הארץ נתחבטו המפרשים בזה שהיה ראוי שיאמר ועלינו מן הארץ ולזה צריך שנדע ששרי עיר מלאגה עשו בגידה גדולה למלאגה שנתפשרו עם מלך ספרד כשצר על העיר להלחם עליה לתפשה שיעזוב להם לצאת ממלאגה לשלום עם כל נכסיהם וימסרו לו העיר וכן עשו ואז לקח המלך לכל העיר לעבדים ולשפחות והשרים הלכו להם. ונראה לי שזהו מה שאמר והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ויתפשרו עם הצר הצורר לנו ולהם ונלחם בנו ויהיה לנו מלחמה מבית ומחוץ ויתנו לנו לעבדים ולשפחות ויעלו הם בני חורין מן הארץ הזאת עם כל אשר להם זהו דעתי:

טז[edit]

ויאמר למילדות עם רב כזה יותר מת"ק מילדות היו צריכים אלא שאלו שרות עליהם לתת מס למלך מהשכר גם היום כן במקומות רבים:

אבנים מגזרת בנים:

יח[edit]

מדוע עשיתן הדבר הזה ותאמרן המילדות אל פרעה כי לא כנשים המצריות העבריות כי חיות הנה. יש להקשות למה לא אמרו כן בפעם הראשונה שאז שתקו והודו שנראה שמה שאמרו עכשיו שקר שחשבו אח"כ. והתשובה שאמת הוא שהודו שהן מילדות אבל כשקרא להם בפעם שנית אמרו לא תחשוב שבנות ישראל הם כמצריות שהם פתיות אלא חריפות וכשידעו ששלחת בעבורינו הרגישו שהוא לשנהרוג בניהן ואינן קוראות אותנו ולא יולדות עמנו בטרם תבוא אליהם המילדת וילדו וחיות חכמות:

כ[edit]

וייטב אלהים למילדות וירב העם ויעצמו מאד ויהי כי יראו המילדות את האלהים ויעש להם בתים. ויש להקשות למה התחיל בהטבת המילדות והוא וייטב אלהים למילדות וסיים בטוב המילדות והוא ויעש להם בתים והפסיק בין אלו ההטבות עם הטבת בני ישראל והוא וירב העם ויעצמו מאד. והתשובה יש מלאכות שאם יש הרבה מהן יתעשרו בעליהן לזה אמר וייטב אלהים למילדות ומה היא ההטבה וירב העם מרויחות מאד בהיותן מילדות. או ירצה כי יראו המילדות את האלהים ולא הועיל עצתו בהן לקח עצה אחרת שהעמיד בית מצרי אחד בין שני בתי ישראל כדי שלא יוכלו להחביא הבנים:


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.