טעמא דקרא/שמות/יג
יג[עריכה]
וכל פטר חמר תפדה בשה. כתיב חמר חסר ובפ' תשא ופטר חמור תפדה בשה כתיב מלא, ויל"פ ע"פ המשנה בבכורות דף ה' ב' פרה שילדה מין חמור וחמור שילדה כמין סוס פטורה מן הבכורה שנא' פטר חמור פטר חמור שני פעמים עד שיהא היולד חמור והנולד חמור, ומבואר דהני תרי קראי חד אתי למעוטי פרה שילדה מין חמור וחד למעט חמור שילדה מין סוס, וקי"ל דחמור שילדה מין סוס אם יש בו מקצת סימנים דומה לחמור חייב בבכורה ע"ש בסוגיא וברמב"ם אמנם בפרה שילדה מין חמור פשוט דאפי' הפרה יהא בה הרבה סימני חמור פטורה שהרי נולדה מפרה ופרה היא (ולא עוד אלא אפי' תראה כחמורה גמורה כיון שנולדה מפרה אין בה דין פט"ח וכן מבואר בחזו"א בכורות (סי' י"ט סק"ו) ע"ש אך אם האם היא פרה בת חמורה בזה פליגי ר"מ ורבנן בבכורות י"ז א' וע"ש בחזו"א סק"ז) ולפ"ז הפסוק מדויק דקרא דממעט חמור שילדה מין סוס כתיב חמר חסר דאפי' הוא חמור חסר דהיינו רק מקצת סימנים של חמור חייב בבכורה וזה נקרא חמור ולא ממעטינן רק סוס גמור אבל קרא דממעט פרה שילדה מין חמור כתיב חמור מלא דהאם צריכה להיות חמור מלא ולא חמור של מקצת סימנים וכנ"ל.
וכל פטר חמור תפדה בשה. יל"ע מנ"ל שרק הזכרים צריכין פדיון כדמוכח בבכורות ט' א', ובשלמא בפדה"ב ובבהמה טהורה כתיב הזכרים אבל בחמור לא כתיב, ושמא מדאיתקש בפ' קרח לפדה"ב וצ"ע. שו"ר בבכורות ו' א' דיליף לה מכל מקנך תזכר וקאי גם על פט"ח כמ"ש שם.
טו[עריכה]
ויהרג ה' כל בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד בכור בהמה. באדם כתיב בכר חסר ובבהמה כתיב מלא משום דבאדם מתו כל הבכורות בין בכור לאב בין בכור לאם כדפירש"י בפי"ב ל' לכך כתיב חסר שאפי' אינו בכור גמור מת אבל בבהמה אין בכור לאב ולא מתו אלא בכור לאם שהוא פטר רחם לכך כתיב מלא, אבל בסמוך כתיב וכל בכור בני אפדה מלא משום שאין חייב בפדה"ב רק בכור לאמו פטר רחם לכן כתיב מלא.
הפטרת בא[עריכה]
הפטרת בא. עיין בירמי' פמ"ו.
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |