תולדות יצחק/שמות/כ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תולדות יצחק שמות כ

ב

אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים יש להקשות שיותר ראוי שיאמר אנכי ה' אלהיך אשר בראתי העולם שזה יותר נס שכשברא העולם בראו מאין אבל אחר כך כל מה שעשה היה יש מיש דם ממים צפרדע ממים כנים מעפר וכן כולם ויותר טוב היה לשנקבל מלכותו עלינו שיאמר אנכי ה' אלהיך אשר בראתי שמים וארץ והשמש שהוא מאה ושבעים פעמים יותר מהארץ ומכאן עד השמים מהלך ת"ק שנה וכן בכל עובי כל גלגל. תשובה לא אמר כן בעבור שלא ראו בעיניהם בריאת העולם ואע"פ שהאמינוהו. וראו יציאת מצרים. ועוד שבכלל אשר הוצאתיך חידוש העולם שאי אפשר לעשות הנסים אלא אם חידש העולם. ויש להקשות למה דיבר בלשון יחיד שהיה ראוי לדבר בלשון רבים אחר שהקב"ה דיבר עם כל ישראל וכן אמר והייתם קדושים לאלהיכם אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים תשובת זו עם קושיא אחרת למה נמחלו שתי עונות לדוד אוריה הרג בחרב בני עמון ולקח אשתו והם גלוי עריות ושפיכות דמים שהם עבירות חמורות ולשאול עון אחד והוא קל לא נמחל שאמר עתה לך והכית את עמלק. התשובה ששאול חטא בחטא שהקב"ה צוה לו בעצמו בפרט לך והכית את עמלק ודוד לא חטא במצוה שצוה לו בפרט אלא לכל ישראל צוה לא תרצח לא תנאף ולכן צוה עשרת דברות בלשון יחיד לומר אם חטאת בהם כאלו חטאת במצוה שצויתי לכל אחד ואחד בפרט:

ד

אשר בשמים ממעל לרבות חמה ולבנה כוכבים ומזלות ממעל לרבות מלאכי השרת ויש להקשות אחר שאמר לא יהיה לך אלהים אחרים על פני והם המלאכים כמו שכתב הרמב"ן מה צורך לחזור ולומר ממעל לרבות מלאכי השרת ונראה שבתחלה הזהיר על עבודתם ואחר כך הזהיר על עשייתם ונראה לי שיש מלאכים בשני פנים אחד מניעי הגלגלים שנית משוררים ומה שאמר בתחלה לא יהיה לך אלהים אחרים הם המלאכים המשוררים כאז"ל שלשה כתות של מלאכי השרת אחת אומרת קדוש וכו' ומה שאמרו ז"ל ממעל לרבות מלאכי השרת הם מניעי הגלגלים ולזה אמר אשר בשמים הם חמה ולבנה ממעל מלאכי השרת שהם על השמים:

ה

פוקד עון אבות וגו' והא כתיב לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו וכן ביחזקאל כתיב בן לא ישא בעון האב ואב לא ישא בעון הבן צדקת הצדיק עליו תהיה ורשעת הרשע עליו תהיה ואמרו רז"ל בשאוחזין מעשי אבותיהם בידיהם וזה הוא שאמר לשונאי כשיהיו הבנים שונאי הקב"ה. ולי נראה שלא אמר בן ישא בעון אביו אלא פוקד והכוונה שאם בן טובים חטא חטא שחייב עליו מיתה ומי שאינו בן טובים חטא אותו החטא עצמו דנים אומות העולם לשחוט לבן טובים ותולים בעץ למי שאינו בן טובים ולמה זה אלא בעבור שאביו של זה נכבד ואביו של זה נבזה ולזה ממיתים אותו מיתה מנוולת ואכזריות וזה הוא פוקד עון אבות זוכר הקב"ה עון האבות אם האב רשע כשהבנים שונאים ומעניש להם החטא שעשו במיתה מנוולת ואם האב צדיק אע"פ שהבן רשע לא ימות מיתה מנוולת:

ו

ועושה חסד לאלפים משפט הפסוק נראה שכמו שאמר פוקד עון אבות על בנים שעון אבות יפרעו הבנים כשהבנים שונאי כן אמר שהחסד והזכות שעשה האב יפרע לבנים כשהבנים אוהבי וזהו שאמר ועושה חסד לאלפים לאוהבי כשהבנים אוהבי וא"כ חסר בכתוב זכות אבות וכמו שאמר עון אבות ורשע הבנים שאמר עון אבות ואמר לשונאי כן היה ראוי שיאמר זכות אבות וצדקת הבנים ולא אמר אלא צדקת הבנים שאמר לאוהבי ולא אמר אב אלא עושה חסד והיה ראוי שיאמר ועושה חסד אבות לאלפים לאוהבי ועוד שאפילו הבנים לא הזכיר אלא אמר לאלפים ובעון הזכיר הבנים בפירוש לכן נראה לי שלפי שעבודה זרה חמורה מאד אמר שאפילו יהיו הבנים אוהבי יענשו בעון האב אלא שיהיה הפרש גדול בין עונש הבנים הצדיקים לעונש הבנים הרשעים שבבנים רשעים יחלק עון האב בארבעה דורות ויפול חלק גדול מהעונש לכל אחד מהם אבל אם הבנים צדיקים יחלק עון האב לאלפים דורות באופן שלא יפול לכל דור אלא מעט מזער וכאלו בטל במיעוטו שידוע שכשיחלק דבר אחד לאנשים רבים יפול לכל אחד מהם חלק יותר קטן ממה שיפול כשיחלק לאנשים מועטים ובזה הפירוש אין חסר בפסוק לא אבות ולא זכותם שאין כל הפסוק מדבר אלא בעון אבות וגם לאלפים חוזר על בנים שהזכיר ולפי שזה נראה קשה אומר שזה בע"ז בלבד לפי שיבדלו כל העולם ממנה וכן כתב הרמב"ן שכתב ויתכן שתהיה המדה החמורה הזאת בע"ז בלבד כי בה יזהיר אבל בשאר העונות איש בעונו בלבד ימות:

ז

לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא היה ראוי שיאמר לא תשבע בשמי לשקר ומהו לא תשא וי"א שהיא שבועה ואסר עוד שלא ישא על שפתיו השם לחנם כלשון לא תשא שמע שוא ובל אשא את שמותם על שפתי כי הדיבור יקרא כן בעבור שישא בו קול שגם זה אסור ונקרא מוציא שם שמים לבטלה ואמרו מנין שלא יאמר אדם לה' עולה לה' חטאת אלא עולה לה' חטאת לה' ת"ל קרבן לה' והלא דברי' ק"ו ומה אם מי שהוא עתיד להקדיש אמרה תורה לא יחול שמי אלא על הקרבן ק"ו וכו' ע"כ. ונראה לי עוד שלפי שאמר פוקד עון ונראה מזה שהקב"ה משגיח ולפי שהמינים אומרים שאחר שהקב"ה רם ונשא אינו משגיח בפרטים לזה אמר לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא פירוש לא תרומם את שם ה' לשוא כמו נשוא לשוא עריך וז"ש את אשר ישא את שמו לשוא:

יא

כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ לא אמר בששת ימים עשה ה' לפי שהפילוסוף אומר שכל דבר שנעשה בזמן נעשה ואם העולם נברא בזמן נברא וא"כ הזמן קודם לבריאת העולם והעולם קדמון לזה אמר הששת ימים עצמם עשה ה' עם השמים ועם הארץ:

יב

כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך כל משפטי התורה מדה כנגד מדה וא"כ היה ראוי שיאמר כבד את אביך ואת אמך למען יכבדוך. והתשובה שהמאריך ימים מכבדים לו שנאמר מפני שיבה תקום וגו' לזה אמר כבד את אביך למען יאריכון ימיך ותהיה זקן ויכבדוך:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.