תולדות יצחק/שמות/יט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


מכילתא דרשב"י


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

תולדות יצחק TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png יט

ג[עריכה]

כה תאמר לבית יעקב אמרו רז"ל אלו הנשים ותגד לבני ישראל אלו האנשים. ויש להקשות למה הקדים הנשים שראוי להקדים האנשים בכל דבר קדושה וכבוד והתשובה לפי שבבריאת אדם לא עשה הקב"ה חשבון מחוה במצות ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ולכן החטיאה לאדם ונגזר מיתה על כל החיים לזה אמר הקב"ה עשה מן הנשים חשבון גדול שלא יחטיאו לבעליהן ועוד שבסנהדרין הקטן מדבר בתחלה שאם ידבר הגדול מי ידבר אחריו ולכן רצה הקב"ה שידברו הנשים בראשונה שאם ידברו בעליהן בראשונה תהיינה שותקות והיו מוכרחות בקבלת התורה ופרש"י לבית יעקב אלו הנשים תאמר בלשון רכה ותגד לבני ישראל עונשים לזכרים דברים קשים כגידים והטעם לפי שתגיד הוא ביו"ד ולא נמצא לשון הגדה אלא חסר והגדת לבנך והגד לעמי. ויש להקשות הנה דבור אחד כללי דיבר לאנשים ולנשים שאמר לכולם אתם ראיתם וגו'. והתשובה שלנשים אמר אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים וגו'. וכל זה לשון רכה עד כי לי כל הארץ ואח"כ חזר פניו לזכרים ואמר להם ואתם תהיו לי ממלכת כהנים פירוש ככהנים משרתים לפני ה' כל היום וגוי קדוש פרושים מעריות ומכל עבירות וזהו טעם ואתם ועוד אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל הוא מיותר שהרי התחיל כה תאמר לבית יעקב וגו'. אלא הכוונה אלה הדברים האחרונים שהם ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש תדבר אל בני ישראל:

ט[עריכה]

וגם בך יאמינו לעולם יש להקשות כבר האמינו במשה שנאמר ויאמן העם ועוד ויאמינו בה' ובמשה. והתשובה בשנקדים שיש לכל אדם שתי כוחות במוח אחד הכח השכלי שני כח המדמה והכח המדמה כוזב והוא המרכיב הדברים ראה זהב וראה הר הרכיב הר זהב והקב"ה נותן הנבואה בכח שכלי לבד ואומר לו האמת והמדמה מעתיק הדברים שמראהו השם יתברך לענינים אחרים ואלו הם המשלים שרואים הנביאים שהם מכח המדמה וזהו שאמר ודברתי על הנביאים לא אמר אל הנביאים אלא על פירוש על הכח השכלי שהוא בראש והוא עליון על המדמה ואנכי חזון אמיתי הרביתי ריבוי אמת אמרתי להם כלומר הכל אמת אבל ביד הנביאים נהפך לדמיון וזה הוא שאמר אדמה ולכן תקנו אשר בחר בנביאים טובים ורצה בדבריהם הנאמרים באמת וכי נאמרים דברים לנביאים שאינם אמת אלא אלו המשלים שאינם אמת שהם מכח המדמה אבל הנמשל הוא האמתי ובזה הותרה הקושיא שהקשיתי בסדר ויהי מקץ מדוע פרעה האמין לפתרונו של יוסף ולא לפתרון החרטומים והטעם שהחולם חלום נבואיי האמת עצמו רואה ופרעה שבעה שנים שובע ושבעה שנים רעב ממש ראה אלא שהמדמה העתיקו לשבעה פרות ושבעה שבלים שהם דומים לשובע ורעב. ודע שיש חלוקות בענין הדמיון בנביא יש נביא שכח שכלי שלו גובר על הכח המדמה שלו ויש נביא שכח המדמה שלו גובר על הכח השכלי ואם גובר המדמה רואה דמיונות כוזבים כמו בזכריה ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגו' וכן ראיתי הלילה והנה איש רוכב על סוס אדום והוא עומד בין ההדסים אשר במצולה אחריו סוסים אדומים שרוקים ולבנים וכן ואשא עיני וארא והנה שתים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם ולהנה כנפים ככנפי החסידה וכן רבים ואם שכלו גובר על המדמה רואה דמיונות אבל הם אמתיים כיחזקאל שראה מעשה מרכבה ושלשה עולמות מלאכים גלגלים ויסודות וזה הוא וארא שלשה פעמים אבל משה לא ראה שום דמיון לא כוזב ולא אמיתי וזה הוא שאמר ומראה ולא בחידות שהחידה הוא משל שנאמר חוד חידה ומשול משל ובזה הותרה הקושיא שכשאמר הפסוק ויאמן העם הוא שהאמינו שמשה נביא שדמיונו גובר על שכלו ושהוא נביא אמת ולפי האמת מראה הסנה כן היתה שהסנה אינו בוער באש גופני ואיני אוכל אלא היה דמיון כוזב והנמשל אמת ואחר כך על הים ראו ישראל דמיונות אמתיים כיחזקאל כאמרם ז"ל ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל וישראל חשבו אז שראה משה דמיונות אמתיים כהם ושנבואתו היתה כנבואת יחזקאל וזה הוא שאמר ויאמינו בה' ובמשה עבדו ותרגם אונקלוס ובנבואת משה עבדיה פירוש נבואה כעבד אהוב שמראה לו אדון שלו כל בית נכאתו והוא המלאכים והגלגלים וזה העולם כולו והכל דמיונים אמיתיי' אבל במעמד הר סיני אמר הקב"ה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך ויראו שאני בעצמי מדבר עמך בלא תמונה כלל שאף ישראל לא ראו תמונה ולא משל לזאת הסבה שלא יחשבו שמשה נבואתו בדמיונות אמתיות שאם יחשבו כן לא יאמינו במשה לעולם שאם יבא אח"כ נביא כיחזקאל ויאמר אני נביא כמשה ואני יכול לסתור נבואתו לא יאמינו במשה לעולם אבל כשראו נבואת משה פנים בפנים בלא תמונה אלא אמיתות הדברים יאמרו משה גדול מכל הנביאים וזה נראה הפך ממה שאמרו רבותינו ז"ל גם בך גם בנביאים העתידים ולפי פירושי גם מרבה ריבוי אמונה שהוא אמונה על אמונה שאתה נביא גדול מכולן וא"כ ירצה בך ולא בנביאים העתידים אבל אומר שגם אני מסכים עם חכמינו ז"ל שיאמינו בנביאים העתידים כמו תלמידים של משה ולא יאמינו בנביא שיאמר שאינו תלמיד של משה והוא הרוצה לסתור נבואת משה ואמת מה שאמרו חכמינו ז"ל גם בנביאים העתידים פירוש האמתיים שהאמתיים אינם סותרים דברי משה ולא יאמינו במי שיבוא לסתור דבריו כמו שאמרתי זהו דעתי בתשובת זאת הקושיא והוא ענין חשוב מאד לא ראיתי דבר שיתיישב דעתי בו אלא זה:

י[עריכה]

וקדשתם היא טבילה ובמכילתא אין כבוס בגדים שלא יהא צריך טבילה:

יא[עריכה]

והיו נכונים כתב ר"א אולי לא יישן אדם מהם בלילה שישמעו קול השם בבקר ככהן גדול בליל כיפורים ע"כ:

טז[עריכה]

ויהי קולות הם קולות המלאכים שמקלסים לה' בכל בקר שנאמר ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלים והברקים גם כן מלאכים שנאמר משרתיו אש לוהט וענן כבד לשלא יבהלו ישראל בראייתם ופשוטו שהיה יום מעונן ברעמים וברקים וגשמים שנאמר ארץ רעשה גם שמים נטפו:

יז[עריכה]

ויתיצבו בתחתית ההר ארז"ל שכפה עליהם ההר כגיגית וכו' הכוונה על תורה שבעל פה אבל תורה שבכתב אמרו ברצון כל אשר דבר ה' נעשה:

יח[עריכה]

ויחרד כל ההר שנזדעזע ההר כמו ברעש הנקרא בלשון ערבי זלזנא שנאמר ארץ רעשה גם שמים נטפו מפני אלהים זה סיני פירוש בער באש כמו למיזא לאתונא וזהו שאמר ההרים רקדו כאלים ואינו משל כמו שאינו משל הים ראה וינוס:

יט[עריכה]

ויהי קול השופר מנהג שקול שופר בתחלה חזק יותר וזה להפך שלא יצא לבם מהפחד ודרשו רבותינו ז"ל איל שנברא בין השמשות לא יצא ממנו דבר לבטלה הבשר יסוד שעל מזבח הפנימי גידין לכנור דוד העור לאזור אליהו קרן שמאל למתן תורה קרן ימין שהוא גדול משל שמאל לתקוע לעתיד שנאמר ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו' וא"ת אילו של יצחק היה עולה וכלו כליל אף הקרנים התשובה שגבל השם עפרו והחזירו למה שהיה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.