נחל קדומים/שמות/כ

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


מכילתא דרשב"י


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

נחל קדומים TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png כ

ב[edit]

אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך. אשר גימטריא דצ"ך עד"ש באח"ב. גם אשר רמז לבינה דמסטרא דיובלא נפקי. הוצאתיך כלומר קודם הזמן והטעם מבית עבדים שהם עבדים ליוסף והשבטים שלטו ביוסף א"כ הם עבדים שלכם. ולפי פשוטו פירש הרב מהר"ש אוזידא ז"ל בספר לחם דמעה באגב במשז"ל דעשו כשוף דשום עבד לא יוכל לצאת ולכן מצרים נקרא בית העבדים כי שם תהא מיתתן וז"ש אשר הוצאתיך מבית עבדים שלא היה שום עבד רשאי לצאת ודפח"ח א"נ אפשר דבזכות התורה יצאו ויש בה כ"ב אותיות גימטריא אלף ות"ק גימטריא אש"ר כמ"ש בפ' חקת וזה רמז אש"ר הוצאתיך:

ג[edit]

לא יהיה לך וגו'. תמונה בגי' פרצוף אדם לומר כל הפרצופין מותרים חוץ מפרצוף אדם. ן' תבות מלא יהיה עד שומרי מצותי נגד ן' יום מיצ"מ עד מתן תורה. מצותי וסמך לא תשא לע"ז שכל הנשבע לשקר כעובד ע"ז רבינו אליעזר מגרמיזא ז"ל:

ז[edit]

לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא וגו'. פירש הרב מהר"ש פרימו ז"ל דכתבו המקובלים דאפילו לישבע על חייו אסור ואם אינו מקיים נענש. וז"ש לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא בא וראה כי לא ינקה את אשר ישא את שמו עצמו כלומר שם האדם עצמו אם נשבע נענש וא"כ ק"ו עאכ"ו אשר ישא שם ה' ח"ו כי גדל מאד ענשו. ורבינו אפרים ז"ל כתב סמך שומרי מצותי ללא תשא רמז שאפילו לישבע בשם ת"ח אסור. ובלקוטי גאוני אשכנז קדמונים בספר רבינו אפרים ז"ל כתבו לא תשא לשוא אזהרה לעושי המצות שלא יעשה מצות לרמות בהם הבריות כמו המשים טלית ותפלין (בשאר היום) שלא לש"ש עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס:

ח[edit]

זכור את יום השבת לקדשו ששת ימים תעבוד וגו'. אפשר דפי' שש ימים תעבוד מ' לברר ני' הקדושה ולכן אתה ועשית כל מלאכתך אך ויום השביעי שבת מ' לה' קב"ה יחוד ולכן אתה לא תעשה כל מלאכה:

יב[edit]

כבד את אביך וגו'. סמך כבוד אב ואם לשבת רמז מ"ש בזהר הקדוש כשיחדש הבן חידושים בשבת מעטרין לאביו בעה"ב וזה רמז דבשבת יכבד לאביו אף כי אחרי מותו על דרך שכתב רבינו האר"י ז"ל פ' קדושים:

יז[edit]

לא תחמוד וגו' וכל אשר לרעך. עשרת הדברות יש בהם תר"ך אותיות ואמרו קדמונינו שהם נגד תרי"ג מצות וז' דרבנן הם תר"ך. ואפשר לרמוז מ"ש מהר"ר דוד אבודרהם כי ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד גימטריא כתר עכ"ד ואפשר דלכן בעשרת הדברות יש כת"ר אותיות וגם המצות דאורייתא ורבנן כת"ר לרמוז ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד שהוא גי' כת"ר ודו"ק וק"ל:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.