תולדות יצחק/שמות/כא

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


מכילתא דרשב"י


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

תולדות יצחק TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png כא

ג[edit]

אם בגפו יבא וגו' באלו הפסוקים יש ספקות:
הספק הא' שאמר אם בגפו יבוא שמי שאין לו אשה בגפו יצא אין רבו מוסר לו שפחה כנענית ואם בעל אשה ישראלית הוא ויצאה אשתו עמו אם אדוניו יתן לו אשה לזה שיש לו אשה ישראלית אם ירצה אדוניו יתן לו שפחה כנענית והאשה כנענית וילדיה תהיה לאדוניה וא"כ לפי זה מי שהוא עני לא יתנו לו צדקה ומי שהוא עשיר יתנו לו צדקה אם בגפו יבוא בגפו יצא ואם בעל אשה הוא אדוניו יכול לתת לו אשה:
הספק הב' איך נתן רשות לאדון שיתן לו אשה כנענית וכי זה האיש נכרי הוא שיתנו לו אשה כנענית והא כתיב לא תתחתן בם כי יסיר את בנך מאחרי והבא על הנכרית קנאין פוגעין בו:
הספק הג' שאמר והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדוניו את אזנו מה טעם יש לדלת ומזוזה ומה טעם יש לאוזן:
הספק הד' שאמר וכי ימכור איש את בתו שנתן הקב"ה רשות לאב שימכור בתו ואיך נתן רשות לעשות אכזריות גדולה כזאת למכור זרעו והלא אף בישמעאלים שבמלכות גיניאה אין מוכרין בניהם וכתיב וגונב איש ומכרו מות יומת וק"ו המוכר זרעו ובשרו:
הספק הה' מה הוא לא תצא כצאת העבדים אם הכוונה לא תצא כיציאת עבדים כנעניים שיוצאים בשן ועין אבל זו לא תצא בשן ועין כמו שאמרו רז"ל א"כ למה לא אמר זה הדין בעבד עברי וא"ת הרי אמר כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה הקיש עברי לעבריה מה עבריה אינה יוצאה בשן ועין אף עברי קשה שיותר ראוי שיאמר זה הדין בעבד עברי וילמוד אמה העבריה ממנו שבן קודם לבת בכל הדברים ועוד שעדיין לא אמר דין עבד כנעני שיוצא בשן ועין שאחר כך אמר וכי יכה איש את עין עבדו וגו'. התשובה לכולם שמה שאמר כי תקנה עבד עברי הכתוב מדבר שמכרוהו בית דין בגניבתו שנאמר אם אין לו ונמכר בגניבתו ואם בעל אשה הוא האדון חייב במזונותיה וגם במזונות בניו כמו שאמר ויצאה אשתו עמו וכי מי הכניסה שתצא אלא מגיד שהקונה עבד עברי חייב במזונות אשתו ובניו ואיש אשר כזה מי ירצה לקנותו ואם אין קונים במה יפרע הגניבה לכן הוכרח לתת רשות לרבו למסור לו שפחה כנענית להוליד ממנה עבדים ואם רבו יתן לו אשה ישראלית מה תועלת לאדון שהבנים שתלד אינם עבדים לו ויעשה הוצאה על הוצאה א"כ אין לו תקנה אלא שיתן לו שפחה כנענית להוליד ממנה עבדים לאדון אבל אם אין לו אשה הרי ימצאו בית דין קונים הרבה ולמה יתן לו האדון אשה כנענית שיהיה כנכרי שלא לצורך ולכן אם בגפו יבוא בגפו יצא ועוד אם יש לו אשה ישראלית אע"פ שישא כנענית לא יהיה לו חבה עמה שאין האיש כורת ברית על הרוב אלא לאשתו ראשונה והנה ימים באים ושלחה מביתו אבל אם אין לו אשה והראשונה תהיה כנענית יהיה לו חבה יתירה עמה ואין ראוי כן ואמר עוד שמי שימכור בתו קטנה לא תצא מכלל ישראל לשימכרוה לנכרי כצאת העבדים הגנבים שנושא אשה כנענית שלא נתנה התורה רשות לאב למכרה אלא לשישאנה האדון וכסף קנייתה היא כסף קידושיה או לשישאנה בן האדון וזהו שאמר ואם לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה לה שאר כסות ועונה שאף הבן קם תחתיו ליעדה ואינו צריך לקדשה קידושין אחרים אלא אומר לה הרי את מיועדת לי בכסף שקבל אביך בדמיך ואם אחרת יקח לו עליה שארה כסותה ועונתה לא יגרע מן האמה שיעד לו ואם רעה בעיני אדוניה שלא נשאה חן בעיניו לכונסה אשר לו יעדה שהיה לו ליעדה היינו שאלו השנים יקחוה לאשה או האב או הבן אבל לעם נכרי שהוא גוי לא ימשול למכרה לא האב ולא האדון לשישאנה ולא לשפחות שלא תאמר כשם שהתורה התירה לאדון שיתן לעבד עברי כנענית לשישאנה כן התירה התורה לבת ישראל שימכרנה האב לנכרי לאישות או האדון שימכרנה לכנעני לשישאנה אלא לעם נכרי לא ימשול למכרה אם בא לבגוד בה שלא לקיים בה מצות יעוד וכן אביה אחד שבגד בה ומכרה לזה ומה שאחז"ל בפירוש לא תצא כצאת העבדים אמת הוא אבל ג"כ כוונת התורה לזה שפירשתי. והנה הותר הספק הראשון שמי שאין לו אשה לא יתנו לו אשה ומי שיש לו אשה יתנו לו אשה וגם הספק השני למה התיר לאדון שיתן לו כנענית. וגם הספק הרביעי למה נתן רשות לאב שימכור את בתו להנאתה ולטובתה. וגם הספק הה' מה הכוונה בלא תצא כצאת העבדים. והיתר הספק השלישי מה טעם דלת ומזוזה ואזן. כתב ר"א והגישו מלת אלהים מקום משפט אלהים בארץ והמנהג להיותם יושבים בשער העיר שיש לה דלתים ובריח וזה טעם אל הדלת או המזוזה שיעשה זה לפני יושבי השער עד כאן. וי"א טעם לדלת לפי שהתורה פתח לו פתח לשיצא חפשי והוא סגר הדלת בעדו. ור"ש היה דורש אמר הקב"ה דלת ומזוזה שהיו עדים במצרים כשפסחתי על המשקוף ועל שתי המזוזות ואמרתי כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים וקנה אדון לעצמו תרצע בפניהם. רבן יוחנן בן זכאי היה דורש אוזן ששמעה בסיני לא תגנוב והלך וגנב תרצע ואם מוכר עצמו אזן ששמעה בסיני כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים וקנה אדון לעצמו תרצע בפניהם ע"כ. וקשה לי על ר"ש אם טעם דלת ומזוזה לפי שכשפסח ה' על המשקוף ועל שתי המזוזות ואמר כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים והלך וקנה אדון לעצמו תרצע בפניהם א"כ מיד כשמכרוהו בית דין בעת ועונה ההוא ראוי שתרצע ולא אחר שש שנים ואף אחר שש לא תרצע אלא אם אמר אהבתי את אדוני וגומר וכן זאת הקושיא קשה לי על רבן יוחנן בן זכאי שביום הראשון שמכרוהו בית דין או מכר עצמו היה ראוי שירצע אזנו ונ"ל הטעם שיגישהו אל הדלת לפי שזה הוא גנב ומי שהוא גנב אינו נאמן לעולם ועתה אני רואה שאומר אהבתי את אדוני וגם כן צריך שיאמר האדון אהבתי את עבדי שאם אינו חפץ בו מי יכריחהו ליקח עוד עבדו ואיך איפשר שיאמר אהבתי את עבדי אם הוא גנב שכבר היה שש שנים בביתו וגנב הרבה דברים אלא ודאי נהפך לאיש אחר וכבר הוא נאמן וזה עצמו מדת הדלת שאם היא פתוחה היא גנבית שהיא מוכנה לגנוב מה שבבית ואם היא סגורה היא נאמנת שלא יגנבו מן הבית כלום וזאת עצמה מדת האוזן שאמרו ז"ל מפני מה אוזן כולה קשה ואליה רכה שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון יכניס אליתו לתוך אזנו ויסגרנו אבל אם ישמע דבר הגון לא יכניס אליתו לתוך אזנו אלא ישאר האוזן פתוחה אם כן הדלת והאוזן וזה האיש מדה אחת לכולן:

יט[edit]

ורפא ירפא נתן רשות לרופא לרפא מכת חרב אבל החלאים השם יתעלה ירפאם שנאמר בחליו לא דרש את ה' כי ברופאים ומה שלא אמר שבתו ורפואתו יתן לומר שאם תבע המוכה הרפואה לא יתן אלא לרופא שלא יקראוהו שור נגח:

כב[edit]

כי ינצו אנשים במדרש זה מיכאל וסמאל ונגפו אשה הרה זו כנסת ישראל ויצאו ילדיה בגלות ענוש יענש סמאל כאשר ישית עליו הקב"ה:

לז[edit]

כי יגנוב איש שור בעבירה המצויה יותר צריך להגדיל העונש ולכן חייב לגנב כפל ולגונב הבהמה כפל הכפל לפי שהן בשדה ומצוי לגנוב אותה ובבהמה גסה מצויה הגניבה יותר לפי שאי אפשר לרועה להעבירה כמו בדקה ולזה הוסיף אחד חמשה בקר וגו' ולרבותינו ז"ל לפי שהגנב הרכיב השה על כתפו ונתבזה ישלם ארבעה והשור שהלך ברגליו ולא נתבזה בו ישלם חמשה שגדול כבוד הבריות ועוד שהשור בטלו ממלאכתו וישלם חמשה אבל שה שלא בטלו ממלאכה שאין לשה מלאכה ישלם ד':


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.