טעמא דקרא/שמות/כ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


מכילתא דרשב"י


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

טעמא דקרא TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png כ

ד[עריכה]

ואשר במים מתחת לארץ. צ"ע דהמים אינם מתחת לארץ ואין לומר דקאי דוקא על מי התהום דא"כ לא פרט שאר מימות. ונראה דכל כדור הארץ עם המים הכל נקרא ארץ ולפי שהבע"ח בים אינם למעלה רק בעומק קרי לי' מתחת הארץ. ונראה דזו כונת הא"ע שכ' ואמר הכתוב מתחת לארץ כי הם והארץ כדור א', ולפ"ז נמצינו למדין מכאן שהנודר מן הארץ אסור גם בים אא"כ אמר מן היבשה או מן החרבה עי' נדרים ל' א' וקדושין י"ג א'.

ה[עריכה]

פקד עון אבות על בנים על שלשים וגו'. במכילתא ר' נתן אומר בזמן שהם מסורגין רשע בן רשע בן רשע ולא בזמן שאינן מסורגין. נראה דדריש לה מדכתיב על שלשים ולא כתיב ועל שלשים כמו בדברות האחרונות משמע דקאי אדלעיל על בנים בזמן שהם על שלשים. ואפשר דלכך נכתב כאן אבת חסר וי"ו ובדברות האחרונות אבות מלא משום דחסר בא להשוות כדפירש"י גבי לחת אבן לחת כתיב מלמד ששניהן שוין והיינו משום דכאן מיירי בשני אבות שהיו רשעים אביו ואבי אביו ולכך כתיב כאן אבת חסר ששניהן שוין.

ח, ט, י, יא[עריכה]

זכור את יום השבת וגו' ששת ימים תעבוד וגו' ביום השביעי שבת וגו' כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי וגו'. יל"ד למה בפ' ואתחנן בדברות שניות לא נזכר טעם זה כי ששת ימים עשה וגו' רק טעם אחר וזכרת כי עבד היית וגו' וגם למה נזכר כאן ים מה שלא נזכר בשום מקום. אמנם כ"ז יתבאר ע"פ המדרש פס"ר (פכ"ג א') א"ר אייבו זכור ניתן ליורדי הים שאינם יודעים אם באיסור הם מטלטלין ואם בהיתר הם מטלטלין שמור ניתן ליושבי היבשה, ולפ"ז פרשה זו דזכור מיירי ביורדי הים שאין יודעים מתי שבת ואמרי' בשבת ס"ט ב' אר"ה הי' מהלך בדרך או במדבר ואינו יודע אימתי שבת מונה ששה ימים ומשמר יום א' דיליף מברייתו של עולם דבתחלה ו' ימי מעשה והדר שבת והכי קי"ל ואמרי' שם דההוא יומא מינכר לי' בקידושא ואבדלתא ובזה מדויק מאד כל הפסוק זכור וגו' היינו בקידוש כמ"ש בפסחים ק"ו א', ששת ימים תעבוד וגו' ואח"כ ויום השביעי שבת ומפרש טעמא כי ששת ימים וגו' היינו כברייתו של עולם דברישא ו' ימי מעשה ואח"כ שבת, ולכך הזכיר כאן את הים וגו' דמיירי ביורדי הים (ואע"ג דגם כאן נזכר איסור מלאכה היינו משום שאין עושה אלא כדי פרנסתו כמ"ש בגמ' שם מ"מ אין השביתה ניכרת אלא בקידוש), אבל בדברות שניות דכתיב שמור ומיירי ביושבי יבשה לא כתיב טעם זה רק וזכרת וגו' דשביתה ממלאכות הוא כנגד ל"ט מלאכות שעבדו במצרים והצילם הקב"ה מהם כדאי' במדרש מובא בתוס' פסחים קי"ז ב' ד"ה למען.

י[עריכה]

לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך. צ"ע למה התורה האריכה כ"כ ופירטה כל אלה ועוד וכי גר פטור מהמצות. וי"ל דבנך ובתך היינו הקטנים וקמ"ל דבעושה ע"ד אביו חייב מדאורייתא למונעם [דלא כבשל אחרים דאינו אלא מדרבנן] כמש"כ בשה"צ סי' של"ד סקנ"ד שהוא מדאורייתא, ובהמתך אשמעי' דין שביתת בהמתו שהוא דאורייתא כמש"כ במ"ב ריש סי' ש"ה, ועבדך ואמתך וגרך אשר בשעריך דהיינו גר צדק כמ"ש ביבמות מ"ח ב' איצטריך לאשמעי' דהנה הרמב"ם כתב בפ"ה מממרים הי"א הגר אסור לקלל אביו הגוי ולהכותו ולא יבזהו כדי שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה שהרי זה מבזה אביו אלא נוהג בו מקצת כבוד, והנה גוי ששבת חייב מיתה שנא' יום ולילה לא ישבותו ואם העבד והגוי יהיו חייבים לשבות הכל יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה משום שבטל לא ישבותו והו"א שאיזה מלאכה חייב לעשות קמ"ל דחייב לשבות מהכל.

וגרך אשר בשעריך. ובמכילתא זה גר צדק, וקשה דגר צדק למה לי קרא פשיטא שהוא כישראל לכל דבר. וי"ל דבפ' ואתחנן כתיב גבי שבת וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים וגו' וס"ד דגר כיון שלא היו אבותיו במצרים אין חייב בשבת לכן כתיב כאן כי ששת ימים עשה ה' וגו' וזה שייך גם בגר ובואתחנן דכתיב וגרך קמ"ל אף דהטעם ג"כ משום יצי"מ מ"מ גר חייב.

כל עשרה הדברות הן פרשיות סתומות חוץ מזכור את יום השבת שהיא פרשה פתוחה וכ"כ הרמב"ם בפ"ח מס"ת ויל"פ ע"פ הגמ' בשבת דף י' לדעת כי אני ה' מקדשכם א"ל הקב"ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה לך הודיע לישראל ומסיק דמתן שכרה לא עבידא לאגלויי ולכן א"ל להודיעם ומשמע דשאר מצות לא הודיען מתן שכרן וי"ל דלכן כולן סתומות אבל כאן שהודיע שכרה היא פתוחה.

טו[עריכה]

וכל העם רואים את הקולות. פירש"י רואים את הנשמע, וזה כמעט מפורש בפסוק בפ' ואתחנן קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול דתיבות זולתי קול מיותרים לגמרי דכבר אמר קול דברים אתם שומעים וע"כ ה"ק זולתי קול אתם רואים וכנ"ל.

כ[עריכה]

לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם. צריך טעם למה אצל אלהי כסף כתיב תעשון ואצל אלהי זהב כתיב תעשו. וי"ל דאלהי כסף רומז על פסל מיכה שהיה של כסף והי' בו נ' קנטרין כסף ולכן כתיב לא תעשון דהיינו של נ' קנטרין כמ"ש בשופטים י"ז ותקח אמו מאתים כסף ויתנהו לצורף ויעשהו פסל ומסכה ואמרי' בבכורות נ' א' כל כסף האמור בנביאים ליטרין בכתובים קנטרין פירש"י ליטרין מנין דהוא כ"ה סלעים קנטרין מאה סלעים בכל שקל נמצא דמאתים כסף דנביאים האמור כאן הוא ר' מנה וקנטרין הוא ד' מנה בכל א' (דהיינו ק' סלעים) א"כ ר' מנה הוא נ' קנטרין (ומצינו דהתורה רומזת לקנטרין כמ"ש במדרש מובא ברש"י פ' תשא גבי עגל משקל קכ"ה קנטרין זהב היה בו כמנין מסכה) ואפשר ג"כ דלכן לא כתיב אצל אלהי כסף לכם כמ"ש אצל אלהי זהב משום שפסל מיכה לא הי' לכל ישראל רק לשבט דן וכתיב אתי כמ"ש ועבר בים צרה זה פסל מיכה (סנהדרין ק"ג ב') ועמד כל ימי המשכן שילה כמ"ש בפסחים קי"ז א' אבל אצל אלהי זהב נאמר לכם שהעגל זהב שעשו במדבר הי' לכל ישראל וכן עגלי זהב של ירבעם היו לרוב ישראל.

הפטרת יתרו[עריכה]

הפטרת יתרו. עי' בישעי' פ"ו.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות)