תולדות יצחק/בראשית/כג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

תולדות יצחק TriangleArrow-Left.png בראשית TriangleArrow-Left.png כג

ב[עריכה]

בקרית ארבע היא חברון נקרא כן בעבור שכל הקבור שם נפשו מתחברת למעלה עם ארבע מחנות שכינה ולזה נקברו שם האבות והאמהות שמשם חוזרות הנשמות ליסודם שהוא כסא הכבוד:

ויבא אברהם מבאר שבע יש בזה ספקות:
הספק הא' איך מתה שרה בחברון שדירתו של אברהם בבאר שבע שנאמר על כן קרא למקום ההוא באר שבע ויכרתו ברית בבאר שבע ויטע אשל בבאר שבע ויגר אברהם בארץ פלשתים וגו' והוא גרותו בבאר שבע שהיא בארץ פלשתים ובשובו מן העקידה אמר וישב אברהם אל נעריו ויקומו וילכו יחדיו אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע כי בבאר שבע נצטווה בעקידה כי שם ביתו ואם כן מי הוליך שרה לחברון:
הספק הב' דרך הוא שהנכבדים כשיזקינו קונים בית הקברות להם ולנשיהם ומדוע לא קנה אברהם לו ולאשתו אחוזת קבר אחר שאברהם ושרה זקנים ולא יצטרך להטריח עצמו אחר מיתת שרה ולהתבייש לבקש מבני חת ולומר ופגעו לי בעפרון בן צוחר והחכם ר' אפרים קארו זצ"ל אחי השיב לאילו הספקות ואמר שכוונת אברהם היתה מתחלה להקבר הוא ואשתו בארץ כנען לפי שארץ ישראל מכפרת עון שנאמר וכפר אדמתו עמו והעם היושב בה נשוא עון ולפיכך כשהרגישה בעצמה אפיסת הכחות ויתרון החולשה וידעה שלא תאריך ימים צותה שיוליכוה לחברון למות שם ולזה אמר בארץ כנען כלומר ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון לפי שהיא בארץ כנען ולזה ויבא אברהם מבאר שבע לספוד לשרה ולבכותה ולפי שהיו דרים בבאר שבע שהיא ארץ פלשתים ואינה ארץ כנען לא קנה אברהם אחוזת קבר שבבאר שבע אינו רוצה להקבר ובארץ כנען לא היה דר לקנות אחוזת קבר ונשאר כן עד שמתה שרה ובזה הותרו שני הספקות שלכן מתה בחברון ולא בבאר שבע ולכן לא קנה אחוזת קבר טרם מיתתה ונאמר עוד שכוונת אברהם היתה מתחלה להקבר ולקבור את שרה שם בעבור שהיו קבורים שם אדם וחוה ואם היה מבקשה ממנו טרם מותה היה אומר עפרון למה מבקש אותה ממני הרי יש מקומות אחרים טובים מזה לקבורה שבית ועליה על גביו אינו ראוי לקבורה כל כך ויאמר הלא דבר הוא ויחקור ואם ידע בחקירה ששם קבורים אדם וחוה לא היה מוכר אותה בשום ממון ולזה לא תבעה עד שעת מיתתה שכל מקום שישאל לא יחקרו עליו למה שואל זה המקום ממקום אחר ואף עתה לא תבע אותה בפירוש אלא תנו לי אחוזת קבר עמכם והמתין לשעה הזאת שלא יוכל לעשות דבר אחר אלא למוכרה לו בהכרח ולזה אמר ואקברה מתי מלפני קבור מתך כלומר על כרחינו ראוי לתת לך ולכן במבחר קברינו קבור את מתך איש ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבור מתך כלומר לב' סבות הא' שאתה נשיא הב' שאין ראוי שיהיה המת בלא קבורה ולזה אמר קבור מתך ואקברה מתי את מתך קבור לומר אין ראוי לעכב שאלתך ואמר מלפני לומר אני בעת הצורך כל כך שאם לא תרצו לתת לי שום קבר תנו לי קבר שאקבור מתי לשעתו ואוציאנו מלפני ואחר כך אוציא אותה משם ואקבור אותה במקום אחר ולא יהיה עתה המת לפני:

ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה היה ראוי שיאמר ויבא אברהם לבכות לשרה ולסופדה שדרך הוא לבכות על מתו בתחלה ואחר כך לסופדו. התשובה שמי שעושה פעולותיו מפאת הדמיון עושה כן אבל מי שנמשך בפעולותיו מפאת השכל בתחלה עושה הספד שהוא להגיד שבחי המת ומצד השבחים שאומרים בו בוכה אחר ההספד דאתורה ואמצות קא בכי ואיפשר להשיב באופן אחר והוא בשנאמר קודם זה סמיכות מיתת שרה לפניה ולאחריה לפניה שאחר שהזכיר לידת רבקה אמר מיתת שרה ללמדנו שכשיולדו לאדם בנים ובנות לא ישמח כל כך לשיבוא לחטוא ויזכור יום המיתה ולאחריה לומר שכשישא אדם אשה שהוא יום חתונתו ושמחת לבו לא יהיה שמחתו כל כך גדולה לשיבוא לחטוא ויזכור יום המיתה ולכן סמך מיתת שרה לנישואי יצחק. ולחז"ל שסמכו מיתת שרה לעקידת יצחק לומר שכששמעה עקידת יצחק מתה קשה למה הפסיק בנתים עם לידת רבקה. התשובה שבא לומר לנו שקודם שכבתה נרה של שרה האיר שמשה של רבקה שרבקה מלאה מקומה וכמו שא' ז"ל וינחם יצחק אחרי אמו הרי היא כשרה אמו שכל זמן ששרה קיימת היה נר דלוק באהל מערב שבת לערב שבת וברכה מצויה בעיסה וענן קשור על האהל וכשמתה פסקו וכשבאת רבקה חזרו ובזה הותר הספק שהיה ראוי שיאמר ויבא אברהם לבכות לשרה ולסופדה ששמחת אברהם היתה כל כך גדולה בבואו מארץ המוריה עם בנו עם יצחק חי ושלא העלהו לעולה ועבד את השם בהביאו אותו חי כאלו העלהו לעולה שאע"פ שמתה שרה לא היה בידו יכולת לבכות לשרה עד שהספיד אותה וספר שבחיה ומצד השבחים בכה אותה ולזה כף של ולבכותה קטנה לומר שעם כל זה לא בכה אותה אלא מעט לסבת שמחתו בהביאו ליצחק חי:

ח[עריכה]

שמעוני ופגעו לי לא אדוני שמעני בזה יש ספקות:
הספק הא' למה אמר כל כך פעמים שמיעה שמענו אדוני נשיא אלהים אתה בתוכנו. שמעוני ופגעו לי בעפרון. לא אדוני שמעני השדה נתתי לך. אדוני שמעני ארץ ארבע מאות שקל כסף. וישמע אברהם אל עפרון וכי כלם חרשים היו וכן בבראשית רבה מצינו שדקדקו בכיוצא בזה דגרסינן התם אמר ר' אלעזר כמה דיוטות משתפכות כמה קולמוסין משתברין כדי לכתוב בני חת עשרה פעמים כנגד עשרת הדברות ללמדך שכל מי שהוא מברר מקחו של צדיק כאילו מקיים עשרת הדברות עד כאן:
הספק השני למה כתב לפעמים עם הארץ ולפעמים בני חת ולפעמים עם הארץ ובני חת. ונראה לי התשובה שעפרון היה כילי ולא היה רוצה לתת המערה בחנם והיה רוצה להראות בפני עמו שהיה נדיב ולזה אמר ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת השדה נתתי לך במתנה וגם המערה אבל זה אני אומר לעיני בני עמי מפני הכבוד אבל אתה הבן לי שרצוני שתפרעה לי בכסף מלא ובני חת לא הבינו שחשבו שהיה דיבורו דרך מוסר ובלב שלם ולזה קראם עתה עם הארץ שלא הבינו זה אלא אברהם ועפרון ולזה אמר וישתחו אברהם לפני עם הארץ ולזה השיב אברהם ואמר אך אם אתה לו שמעני הבן לי שאני מבין לך ולכן נתתי כסף השדה ועפרון לא עזב דמי השדה לדעת אברהם שאולי לא יתן לו שוויו ולזה אמר לו שוויו או יותר לשיפרע לו כן ואמר אדוני שמעני הבן לי שמה שאני אומר לך שוויו אינו דרך מוסר לומר שבין שני אוהבים כמונו אינו כלום ושתקחנו במתנה אלא אני אומר לך שוויו לשתתנהו לי שדמיו ארבע מאות שקל כסף:

יב[עריכה]

וישתחו אברהם כתב ר' אברהם השתחויה שישוח ראשו וזה משפט הנותן שבח לאחד וגם משה השתחוה לחתנו:

מערת המכפלה מערה בתוך מערה עד כאן. ונכתבה זאת הפרשה להודיע כי גם בחייו נתקיים ואגדלה שמך שהיה נשיא אלהים בארץ שהיה גר בה וכל העם וגם עפרון היו קוראים לו אדוני והוא לא קרא להם אדונים ושאשתו מתה בנחלת ה'. ועוד רצה להודיענו מקום קבורת האבות שאנו חייבין לכבד מקום קבורת אבותינו הקדושה הרמב"ן:

טז[עריכה]

עובר לסוחר תרגום אונקלוס מתקבל סחורא בכל מדינתא. ונראה לי שעפרון חשב אולי אחד מאלו השקלים חסר או מזוייף ויהיה לי בושה לומר לו שיחליפנו לכן צוה עפרון לסוחר שקונה ממנו עפרון סחורות שיקבלם מאברהם לתת לו סחורה בעדם ולא יהיה בושה לסוחר לומר לאברהם זה מזוייף או חסר אחר שמוכר סחורתו בהם:

ושמע אברהם אל עפרון הבין דעתו שכוונתו שיפרע לו ארבע מאות שקל כסף ונתנם לו כך נראה לי:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.