משאת המלך/בראשית/כג
א[עריכה]
ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים (כג א)
כתב רש"י בת ק' כבת כ' לחטא, מה בת כ' לא חטאה שהרי אינה בת עונשין אף בת ק' בלא חטא, והקשה הרא"ם הגם דבדיני שמים אין נענשין פחות מבן כ', אבל בדיני אדם נענשין, וא"כ מאי קאמר מה בת כ' לא חטאה, ע"ש.
ומפי הגרמ"ד סולוביציק שליט"א שמעתי שמרן הגרי"ז יישב, דשאני שרה שגדלותה היא מבת כ' שהרי אילונית הייתה כדאיתא ביבמות (ס"ד:), וכבר כתב הרמב"ם (בפ"ב מאישות ה"ג) דרק מבת כ' היא נעשית גדולה.
ועפ"ז ביאר נמי מה שאמרו עוד בת כ' כבת ז' ליופי, די"ל דהאי ז' ליופי אי"ז בכל הנשים, וא"ז נאמר אלא בשרה לפי שהיתה אילונית, וסימני אילונית באים בעת גדלותה, ודורות הראשונים גדלותם היתה בח' שנים כדאיתא בסנהדרין (ס"ט:), וא"כ כששרה היתה בת ז' אכתי לא באו אצלה סימני אילונית ובודאי אז לא נגרע מיפיה, והיינו דקאמר דאף בת כ' שכבר היו בה סימני אילונית, אעפ"כ לא גרעו אלו הסימנים מיפיה, דומיא דבת ז' שלא נגרע מיפיה בודאי לפי דאכתי לא באו הסימנים.
והנה בעיקר הדבר דאין עונשי שמים לפחות מבן כ', כתב הפמ"ג בספר תיבת גומא שהוא פטור, וכיוצ"ב דפטור קטן פחות מי"ג בדיני אדם, והעיר א"כ מפני מה הפחות מבן כ' מביא חטאת על שגגת כרת, והרי אינו בר כרת עד כ' לפי שהוא עונש בידי שמים, וכן העיר החכם צבי. וקושיתם צ"ע שלא נתבאר שצריך שיהא זדונו כרת בפועל, אלא צריך עבירה כזו חמורה שזדונה כרת, וא"כ מה אכפת לי שאצלו יש כאן פטור.
אמנם בלא"ה היה נראה דכמו דבפטור קטן פחות מבן י"ג הוא לפי שאין בו דעת וכשוגג חשיב, כמו כן בדיני שמים פטרינן לפחות מבן כ', לפי דבדיני שמים השיעור גדלות הוא בן כ', ועד בן כ' חשיב דאין בו דעת הדרושה לדיני שמים וכשוגג חשיב, וא"כ הרי ניחא קושייתם דאמנם לו יצוייר שהיה בזדון, באמת היה חייב כרת, ואין פטורו מכרת אלא לפי שאמרה תורה שהזדון שלו אינו חשוב עדיין זדון. [ועמש"כ מזה בחי' ליבמות פ.].
ג[עריכה]
וידבר אל בני חת לאמר וגו' תנו לי אחזת קבר עמכם וגו' (כג ג)
הנה מה דצריך היה לדבר גם אל בני חת אף שמעפרון רצה לקנות השדה, שמעתי מהגרמ"ד סולובייצ'יק שליט"א ששמע ממרן הגרי"ז, דכאן מלבד מה שצריך היה אברהם לקנות את גוף השדה מבעליו כדי שלא יהיה צדיק קבור בקבר שאינו שלו, אף היה צריך נמי להסכמת אנשי העיר כדי שמדין בני העיר לא יפקיעו את השדה לצרכי הרבים.
ובזה ביאר את הכתוב ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו, בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחוזת קבר, היינו שדבר עמם על אלו ב' הדברים, גם שיתן לי עפרון שהוא בעל השדה, וגם שתהיה השדה בתוככם לאחוזת קבר ולא יהיה אפשר להפקיעה.
וכן ביאר את הכתוב ויקם שדה עפרון וגו' לאברהם למקנה וגו', ואח"כ קבר אברהם את שרה אשתו וגו', ושוב חזר הכתוב ואמר ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחזת קבר מאת בני חת, והיינו דתחילה אמר דקם השדה לאברהם מעפרון, ולכך כבר היה יכול לקבור את שרה בשדה שה"ז שלו, ואח"כ שב הכתוב ואמר דקם השדה נמי לאחוזת קבר מאת בני חת, שלא יוכלו להפקיעו לצרכי הרבים לאחר קבורתה, ע"כ שמעתי.
אמנם נ"ל לבאר אלו הכתובים ע"פ מאי דאיתא במדרש הגדול, תנו לי אחוזת קבר עמכם מאי עמכם במעמד כולכם, מכאן אמרו המוכר מקום הספידו ומקום מעמדו, באין בני המשפחה ומוציאין אותו מידו בע"כ משום פגם משפחה, אא"כ רצו כל בני המשפחה הרי מכרו קיים, ע"כ. ומבואר דשדה המכפלה היתה מקום קברות של בני העיר, [וזהו שאמרו לו במבחר קברינו קבור את מתך] ולכן הוצרך אברהם גם לבני חת כהכתובים הנ"ל ולא משום שלא יפקיעו השדה, אלא משום דזהו מקום קבורתם וצריך גם את רצונם במכר. וניחא נמי לפי"ז הכתוב ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת לכל באי שער עירו לאמר וגו', לעיני בני עמי נתתיה לך וגו', וידבר אל עפרון באזני עם הארץ וגו', אשר דבר באזני בני חת וגו', לאברהם למקנה לעיני בני חת בכל באי שער עירו, והרי מבואר שאף מה שנו"נ עם עפרון היה זה לעיני בני חת, וזהו מהטעם הנ"ל לפי שצריך להיות במעמד כולם ופשוט.
ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א