תולדות יצחק/בראשית/כד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תולדות יצחק בראשית כד

א

ואברהם זקן בא בימים הנה קודם זה הרבה כשלשים ושבע שנים אמר ואברהם ושרה זקנים באים בימים ובבראשית רבה כאן זקנה שיש בה לחלוחית ולהלן זקנה שאין בה לחלותית פירוש כי באים בימים מתחילין בימי זקנה כי באים מורה על זמן הווה וכאן אמר שהוא זקן מאד שכבר בא בימים. ואמר וה' ברך את אברהם בכל לפי שיש זקנים לסבת צרות ומיתת בנים וחולאים רעים ועניות לזה אמר לא היה זקן אלא מצד שבא בימים שלסבת צרות לא היה זקן וה' ברך את אברהם בכל או הכוונה שהיהודים לעת זקנתם באים להם צרות ועוני לזה אמר אע"פ שהיה קץ בירך ה' את אברהם בכל פירוש בכל הדברים עושר ונכסים וכבוד ובן ובריאות:

ב

ויאמר אברהם אל עבדו השרים יש להם שמשים בשלשה פנים יש שמשים שהולכים אחר אדוניהם כשרוכבים על סוסים ויש להם גם כן חכמים בדת ובדיני המשפטים ויש להם גם כן ממונים על הבית נקראים מאיור דומוש לראשונה אמר עבדו לשנייה אמר זקן ביתו זה שקנה חכמה לשלישית אמר המושל בכל אשר לו:

שים נא ידך תחת ירכי אמרו ז"ל והשבע בחפץ שהוא ברית מילה וכתב ר"א יש אומר תחת ירכי רמז למילה ואלו היה כן נשבע בברית מילה לא בשם והקרוב אלי שהיה משפט בימים ההם לשום ידו החת ירך מי שהוא ברשותו והטעם אם אתה ברשותי שים ידך תחת ירכי והאדון יושב וירכו על היד כטעם הנה ידי תחת רשותך לעשות רצונך וזה המשפט עודנו היום בארץ הודו ע"כ. ואני תמה עליו ששבועת התורה הוא שישבע בשם ויהיה חפץ בידו בשעת השבועה והוא ספר תורה:

ז

ה' אלהי השמים פירוש אם השי"ת עצמו לקחני מבית אבי עתה לפחות ישלח מלאכו ועוד יותר קשה לעשות הדבר מלקיים אותו ומאחר שלקחני מבית אבי כ"ש שיקיים אותי כאן במקום הזה ולקחת אשה לבני משם ועוד שהלוקח איש מבית אביו ראוי שיעשה עמו טובה וכל שכן אם הוא מושפע ומבורך בבית אביו בכל ענייניו לז"א ה' אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ישלח מלאכו ולקח אשה לבני ועוד שאם לא היה לוקח אותי מארץ מולדתי שם הייתי מוצא אשה לבני ואין ראוי שבעבור שעשיתי מצות השם בצאתי משם יהיה לי הפסד. ואמר אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ולא אמר אלהי הארץ ולמעלה אמר ואשביעך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ לפי שהקב"ה נקרא אלהי ארץ ישראל שנאמר כי לא ידעו משפט אלהי הארץ ולז"א בע"ז אלהי נכר הארץ ולפי שאברהם היה עכשיו בארץ ישראל אמר אלהי הארץ אבל בפסוק אשר לקחני מבית אבי לא אמר בו אלהי הארץ לפי שהיה בחרן או באור כשדים וכך אמרו הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה שנאמר כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים ור"א אמר אלהי השמים ואלהי הארץ כי בת פלוני לפלוני בארץ מן השמים והוא סוד:

י

מגמלי אדוניו הסוסים והפרדים והגמלים של השרים הם גדולים וטובים ולזה אמר מגמלי אדוניו שהיו חשובים מאד ופרש"י נכרים היו משאר גמלים שהיו יוצאים זמומים מפני הגזל:

יא

ויברך הגמלים הבריכם על ברכיהם:

יב

הקרה נא לפני היום איך אמר הקרה שנראה שבמקרה יעשה השם חסד אלא הכוונה בעצם ובראשונה עשה חסד בעבור אדוני אברהם אבל בעבורי דרך מקרה הקרה נא לפני או ירצה הכן אשה לפני שתהיה הגונה וכן כיהקרה ה' אלהיך לפני הכין והזמין:

טז

והנערה טובת מראה מאד אין כאן מקומו אלא בשעת הנשואין אבל רצה לומר שהקב"ה קבל תפלתו שהיפות אין דרך לצאת מן הבית לפי שהן נרדפות מן הבחורים ועכ"ז ירדה היום אל העין ואמר ואיש לא ידעה לומר לא די שלא היתה רגילה לצאת מן הבית לשאוב מים אלא אפילו בחלון ובבית אביה לא ראה אותה שום אדם ולזה אחר שאמר בתולה אמר ואיש לא ידעה:

ותמלא כדה ותעל לא כשאר נערות שכשהולכות לשאוב מים משחקות אלו עם אלו וממה שלא אמר ותשאב אחז"ל שעלו המים לקראתה וזה שאמר וירץ העבד לקראתה:

יז

הגמיאיני נא מעט מים לא אמר השקיני לומר שאינו שואל אלא מעט מאד ואח"כ שתה מים הרבה פעמים רבות מעט מעט וזהו שאמר ותכל להשקותו לומר שנתעכב בשתייה וזה עשה כדי לעיין בה היטב כשהיה שותה וזהו שאמרו בב"ר משתאה מוצץ ומביט בה פירשו משתאה מלשון שתייה אלא שהיה צריך לומר שותה ואמר משתאה מוצץ ואינו שותה או שותה מעט מעט שלא היה לו תאוה לשתות אלא לעיין בה אמר הגמיאיני ואמר מכדך לומר שהיה כד שלה טהור ונקי מאד יותר מכדי הנערות האחרות מצד נקיותה:

יט

ותכל להשקותו ותאמר גם לגמליך אשאב מה שלא אמרה לו כן בתחלה שאם אמרה שתה אדוני וגם לגמליך אשאב היה במשמע שאליעזר וגמליו הכל אחד וכמו שאמרו האנשים שולחו המה וחמוריהם שנדמו לחמוריהם בשלא הריקו שקיהם טרם ילכו אחר שבפעם הראשונה מצאו כספיהם בשקיהם ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו:

כב

נזם זהב בקע משקלו רמז לשקלי ישראל בקע לגולגולת:

ושני צמידים רמז לשני לוחות מצומדות:

עשרה זהב משקלם רמז לעשרת הדברות שבהן בקע הוא חצי שקל מגזרת נבקע:

כג

בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין לא יחסר במקום ההוא פונדק אבל עשה כן לנסותה אם היא משכלת והיא השיבה כמשכלת שהוא שאל לה היש בית אביך מקום לנו ללין לינה אחת והיא השיבה גם ללון לינות הרבה אבל איני אומר גם מקום לכם ללון שאולי אבי לא ירצה שתתאכסנו עמו:

כה

מספוא שם כולל לכל מאכל בהמה:

לב

ויפתח הגמלים התיר זמם שלהם ובגמרא הקשו הלא חמריה דר' פנחס לא היה אוכל דבר איסור וכ"ש גמלי אברהם וא"כ לא היו צריכים זמם אלא הכוונה שדרך הגמלים ללכת זה אחר זה קשורים וזהו ויפתח התיר הקישורים:

לה

וה' ברך את אדוני מאד ויגדל ותלד שרה בן לאדוני וישביעני אדוני לאמר. האריך כל זה לפי שיאמרו אם אברהם עשיר ויצחק בחור טוב אלף נשים ימצא במקומו למה שולח בכאן לבקש אשה אלא ודאי או אברהם אינו עשיר כמו שהיה מקודם לכן או יצחק מכוער או בחור שטוף בזמה ח"ו וכיוצא בו לזה אמר לא תחשבו כן אם עשיר וה' ברך את אדוני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדים ושפחות וגמלים וחמורים ותלד שרה בן לאדוני אחרי זקנתה ומאחר שנולד דרך נס לא בא הנס אלא על הצדיק ובחור טוב מאד וא"כ למה באתי חוץ למלכות לבקש לו אשה לפי שלא רצה כנענית שהיא מזרע ארור וחפץ ממשפחתו ולכן וישביעני אדוני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו:

מ

ה' אשר התהלכתי לפניו לא אמר ה' אשר לקחני מבית אבי כמו שאמר אברהם שאם יאמר כן היה במשמע שבעבור שארץ מולדתו רשעים לקחו משם והוא עלבון להם אלא אשר התהלכתי לפניו:

מג

והיה העלמה לא אמר נערה לומר שלא די שהיתה נערה בשנים אלא גם כן היתה משתדלת וזריזה ומהירה במלאכתה:

מז

ואשאל אותה ואומר בת מי את וגומר. וכתב ר' אברהם ויאמר בת מי את וכבר אמר לה קודם שנתן לה כלום:

נ

מיי' יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב רע ניחא אבל טוב למה לא ידברו. והתשובה שאליעזר אמר דבר בלתי ראוי הוא אמר בת מי את ותאמר בת בתואל ובעבור שידע ודאי שהשם שמע תפלתו אמר ואשים הנזם על אפה והצמידים על ידיה ואקוד ואשתחוה לה' ואברך את ה' אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדוני לבנו ואם כן שכל כך ודאות היה לו היה ראוי שיאמר ועתה תנו לי את רבקה לבן אדוני ולא היה ראוי שיאמר ועתה אם ישכם עושים חסד ואמת את אדני הגידו לי וגו' וזהו שאמר לו אחר שאתה אומר שרבקה הוכיח ה' לבן אדוניך למה אתה מסופק בו שמאחר שמה' יצא הדבר לפי דבריך לא נוכל דבר אליך רע לומר אין אנו רוצים שעל כרחינו יהיה וגם כן טוב אי אפשר שנדבר לומר אנו חפצים שאם כן נראה שהוא תלוי ברצוננו ושאם לא היינו חפצים לא יעשה ולזה אמר הנה רבקה לפניך לא אמרו לפנינו אלא לפניך וכן אמרו הנה שהוא ודאי ודבר מוכן ולזה אמרה אלך שהיה לה לומר כן ולא אלך עד שרש"י אמר מעצמי אלא הכוונה רבקה הקשה לאחיה ואמה מה שהקשו הם לאליעזר לומר אתם שואלין אותי אם אלך לפי שאלתכם אם אלך הוא תלוי ברצוני ואינו כן שלפי דבריכ' שמהשם יצא הדבר על כרחי אלך ואינו תלוי בי:

נג

ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב מה שיחזור לבית יצחק שהיה כלי כסף וכלי זהב נתן לה אבל לאחיה ואמה מגדנות מגזרת מגדים:

נה

ויאמר אחיה ואמה לבן היה גדול מאביו בחכמה וכבוד ולכן שתק בתואל וכשדיבר דיבר לבן קודם בתואל שנאמר ויען לבן ובתואל:

תשב הנערה אתנו ימים או עשור היה ראוי שיאמרו כן בתחלה תשב הנערה אתנו ימים או עשור כי מה' יצא הדבר אבל אם יאמרו כן יחשבו שאליעזר בחפצו הגדול להוליכה עמו היה מודה וא"כ היו צריכים לתת לה נדוניא גדולה שלקנות הנדוניא תתעכב ימים או עשור ולבן היה נבל לכן מתחלה הודה ואמר מה' יצא הדבר ואחר שהודו ידוע הוא שאליעזר לא יניח לה להתעכב אפילו שעה אחת וא"כ לא היה בושה לאחיה ואמה שלא תוליך נדוניא שלא היה להם פנאי לקנותה:

סה

ויאמר העבד הוא אדוני עד עתה אמר בן אדוני לפי שהאדם שאינו נשוי לא נקרא אדם שנאמר זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.