שונה הלכות/אורח חיים/תקנא

שונה הלכות ‏ אורח חיים תקנא

סימן תקנא
דיני שבוע שחל ט"ב להיות בתוכה

א מי"ז בתמוז ואילך מפטירין ג' דפורענותא וז' דנחמתא ונתבארו הדינים בסי' תכ"ח דין כ"ד כ"ה כ"ז ובסי' תכ"ה דין ג'.

ב צריך ליזהר מי"ז בתמוז עד ט"ב שלא יכו התלמידים ואפי' ברצועה ולא לילך יחידי מסוף ד' שעות עד סוף ט' שעות וכן יש ליזהר בימים אלו שלא לילך בין חמה לצל משום שבהם קטב מרירי שולט [וי"א שביותר יש ליזהר בזה מא' תמוז עד ט"ז] (סי"ח וס"ק ק"ב ק"ג ובה"ל ד"ה צריך).

ג וכתב בכונת האריז"ל שיתאבל בימים ההם אחר חצי היום ויבכה כמו חצי שעה, ואין אומרים חצות לא בע"ש אחר חצות ולא בערב ט"ב אחר חצי היום וכ"ש בר"ח אב (ס"ק ק"ג ובה"ל ד"ה בחפיפת).

ד יש מתענים מי"ז בתמוז עד ט"ב וע"ל סי' תקס"ב דין ד' ות"ח אין כדאי שינהג בחומרא זו שא"א שלא יתמעט מלימודו איזה שעות מפני התענית וצריך לשקול במאזני צדק בענינים אלו (סט"ז וסק"צ צ"א).

ה אסור לעשות רקודין ומחולות מי"ז בתמוז ואילך אפי' בלא אירוסין, וישראל שפרנסתו כלי זמר אצל גוים בבית המשתה מותר לו כדי פרנסתו מי"ז בתמוז עד ר"ח אבל לא אח"כ ועי' פמ"ג (סקט"ז ובה"ל ד"ה ממעטים וע"ל סי' תקנ"ח דין ב').

ו טוב ליזהר מלומר שהחיינו בין המצרים [חוץ משבתות ור"ח שאין להחמיר] על פרי או על מלבוש ולכן לא יאכל הפרי ולא ילבש המלבוש ואשה מעוברת מותרת לאכל פרי בלא שהחיינו דשמא תתאוה ויגרום נזק לה ולולד וכן חולה ג"כ מותר שהפירות פותחין לו תאותו לאכל דברים טובים ובמקום חולי לא נהגו להחמיר ופרי שלא ימצא אחר ט"ב ולא יכול לשמרו עד שבת לפי שיתקלקל כגון גודגדניות קטנות מותר לברך שהחיינו ולאכלו בין המצרים אבל אם יכול לשמרו לשבת יקחהו בחול וישמרהו לשבת אבל על פדיון הבן אומר שהחיינו ולא יחמיץ המצוה או הברכה (סי"ז וסקצ"ח צ"ט ק' ק"א ושה"צ).

ז אין נושאין נשים מי"ז בתמוז ואילך עד אחר ט"ב ואפי' בלא סעודה ואפי' מי שלא קיים עדיין פו"ר [ולהחזיר גרושתו מן הנשואין אפשר דמותר גם אחר ר"ח] אבל מותר לארס ולעשות סעודת אירוסין עד ר"ח אב. וכן סעודת שידוכין אבל אחר ר"ח אסור לעשות סעודת אירוסין בבית ארוסתו [אבל שלא בבית ארוסתו או שלא בזמן האירוסין מותר] (וע"ל דין י"ז) אבל ליארס בלא סעודה מותר אפי' בט"ב עצמו שמא יקדמנו אתר וכן מותר להתקשר בכתיבת תנאים אחר ר"ח אבל לעשות סעודה בשביל זה אפי' בלא רקודין ומחולות ואפי' בשבת אסור מיהו מה שנוהגין לאכל מיני מרקחת בשעת כתיבת התנאים לא מקרי סעודה (ס"ב וסקט"ו ט"ז י"ח י"ט ע"ד ושה"צ).

ח אסור להסתפר מי"ז בתמוז לפי מנהגנו [ואפי' לכבוד שבת אסור מי"ז בתמוז וצ"ע] אחד ראשו ואחד כל שער שבו אחד האיש ואחד האשה ואפשר שיש להתיר באשה לגלח ריבוי שער דצדעין ומותר לספר השפה כל שמעכב את האכילה ומותר לסרוק הראש אפי' בשבוע שחל בו ט"ב ואסור לגדולים לספר לקטנים ואפי' פחותין מבני שש שלא הגיעו לחינוך וי"א דלצורך קטנים אין להחמיר אלא בשבוע שחל בו ט"ב (ס"ג ד' י"ב י"ג י"ד וסק"כ ל"ב ע"ט פ' פ"ב ובה"ל ד"ה וכן ושה"צ וע"ל דין כ"ג בענין בעל ברית ובדין ל"א במי שתכפוהו אבלות).

ט נטילת צפרנים יש דעות אם דינה כתספורת (מיהו בזה לכו"ע אין לאסור אלא בשבוע שחל בו ט"ב כ"ה בט"ז) אכן לצורך טבילת מצוה בודאי מותר גם בשבוע שחל בו ט"ב וכן לכבוד שבת כגון שחל ט"ב בשבת מותר בע"ש ליטול הצפרנים (סק"כ).

י יש מקומות שנהגו שלא לברך ר"ח אב שהוא חדש של פורענות כנ"ל סי' תי"ז דין א', ובמקום שמברכין ר"ח אב וכ"ש אם חל ר"ח אב בשבת אין אומרים אב הרחמים ואין מזכירין נשמות כנ"ל סי' רפ"ד דין י"ד ט"ו וסי' תי"ז דין ב', וע"ל סי' תכ"ה דין ג' מה מפטירין בר"ח אב שחל בשבת (וע"ל סי' תקנ"ב דין י"א).

יא בר ישראל דאית לי' דינא בהדי גוי לישתמיט מיני' מר"ח אב עד ר"ח אלול דריע מזלי' ועכ"פ עד אחר ט"ב (ס"א וסק"ב).

יב משנכנס אב ממעטין בשמחה דהיינו שאין שמחין בו כלל וי"א שימעט ממה שדרכו לנהוג בשאר הימים (ס"א וסק"א ושה"צ) ואסור לנטוע נטיעה של שמחה כגון אבורנקי של מלכים שנוטעין לצל להסתופף בצלה או מיני הדס ומיני אהלים וכן אסור בבנין של שמחה כגון בית חתנות לבנו או בנין של ציור וכיור [אפי' אם משייר אמה על אמה וטח תחתיו בטיח של טיט תחלה דמותר בכל השנה לכו"ע כדלקמן סי' תק"ס דין א'] וכן כל בנין שא"צ לו לדירתו רק שעושה כן להרוחה בעלמא אסור ואם שכר גוי קודם ר"ח בקבלנות מותר בכל ואפי' בט"ב עצמו וכן אם קצץ עם הגוי בקבלנות לצייר ביתו מותר ומ"מ אם יכול לפייסו בדבר מועט שימתין עד אחר ט"ב תבא עליו ברכה, וביהכ"נ מותר לצייר דהוי מצוה דרבים, וכן לצורך מצוה שאין לו אשה ובנים ואין לו בית חתנות מותר לבנות בית חתנות לצורך נשואין שיהי' אחר ט"ב אבל מי שקיים פו"ר אסור בכל זה, ואם הי' כותלו נוטה ליפול אע"פ שהוא של שמחה מותר לבנותו ואפי' אין בו משום סכנה כגון שעומד הכותל בחצר ואפשר לסגור החצר ולא יכנוס אדם לשם אלא שחושש להפסד ממון כגון שע"י נפילתו ישבר החומה ויתקלקל יותר מותר [ועי' שה"צ] (ס"ב וסקי"ב י"ג י"ד ובה"ל ד"ה או).

יג מר"ח עד ט"ב ממעטים במשא ומתן, י"א דהיינו שלא ישא במו"מ של שמחה כגון לקנות כלי כסף או צרכי חופה וכדומה ומי שנושא ונותן בכלים כאלו אין מותר רק למכור לגוי ואף להסרסור אין כדאי שישא אותן בפרהסיא בעיר דשמחה היא לרואים אבל סתם מו"מ א"צ למעט כלל וי"א דכל מו"מ צריך למעט בעת הזאת ולא יעסוק אלא כדי פרנסתו וכן משמע בשו"ע ורק אם הוא יריד י"ל דהוי דבר האבר ומותר אף אם הוא מו"מ של שמחה אם הוא מוצא אז בזול יותר ובזמנינו נהגו להקל בכל זה משום דהכל נחשב כעת כדי פרנסתנו ומ"מ במו"מ של שמחה טוב להחמיר ובמקום שנהגו למעט בכל מו"מ לא מהני לי' התרה אבל במקומות שנהגו שלא לישא וליתן כלל מהני להו התרה אבל בלי התרה אין להקל להם (ס"ב וסקי"א ושה"צ).

יד מנהגנו שלא לאכל בשר ולא לשתות יין מר"ח אב ור"ח בכלל (ואפי' קטן שלא הגיע לחינוך כדלק' דין ט"ו) ומצניעין מר"ח הסכין של שחיטה עד עשירי באב למנהגנו שאין אוכלין בשר בלילה שאחר ט"ב וכל מי שאוכל בשר במקום שנוהגים בו איסור פורץ גדר הוא וינשכנו נחש ומיד שהתפללו הקהל ערבית בליל ר"ח אפי' התפללו מבעוד יום ואע"פ שהיחיד לא התפלל עדיין והוא בתוך סעודתו אסור בבשר ויין ואם יש בעיר שני בתי כנסיות היחיד נגרר אחר אותו מקום שרגיל להתפלל שם, ומותר בחומץ [היינו כל שבנ"א נמנעין לשתותו מפני חמיצותו] שנעשה מיין ואפי' הי' עדיין יין כשנכנס שבוע שחל ט"ב ואח"כ החמיץ וכן מותר בכל שכר אפי' של דבש שקורין מע"ד אבל אסור ביין תוסס דהיינו תוך ג' ימים לדריסתו ואסור בבשר עוף ובבשר מלוח אפי' מזמן מרובה ובתבשיל של בשר [וכ"ש תבשיל שיש בו שומן] ואם נפל בשר בתבשיל ויש בו ששים או שטעמו ישראל ואין בו טעם בשר מותר [ואפשר דמותר לטועמו בכה"ג] אבל אם רק נתבשל בקדרה של בשר מותר בכל גווני ומי שא"א לו לאכל מאכלי חלב מותר לו לאכל בשר עוף או בשר מלוח ג' ימים וכ"ש תבשיל של בשר ומינקת שחלב רע לתינוק כשאינה אוכלת בשר יש להקל אף בבשר בהמה (ס"ט י' י"א וסקנ"ו נ"ז נ"ח ס' ס"ג ס"ד ס"ה ס"ו ושה"צ וע"ל סי' תקנ"ד דין ו').

טו וכ"ז בימות החול אבל בשבת אין רשאי להחמיר בזה [וגם במוצאי שבת אם נמשך סעודתו בלילה אף שהצבור כבר התפללו ערבית מתירין האחרונים אם הוא לא התפלל עדיין דכיון שאומר רצה בברהמ"ז שייך אצלו שבת] ואפי' אם קיבל עליו בפירוש שלא לאכל בשר מי"ז בתמוז והלאה מותר בשבתות [וכן בסעודת מצוה כדלקמן] דמסתמא דעתו כהמנהג אם לא שהוציא זה בפירוש בלשון נדר שאמר הרי עלי שלא לאכל בשר מי"ז בתמוז יש מחמירין אבל אם אמר הריני נודר שלא לאכל בשר אין זה לשון נדר וכן מותר לשתות יין בברהמ"ז של סעודה שלישית של שבת אפי' נמשך הסעודה עד חשיכה אבל בחול אין שותין יין בברהמ"ז אלא יברך בלא כוס [אם אין תינוק כדבסמוך] ויין של הבדלה נוהגין ליתן לתינוק שהגיע לחינוך וישתה רוב הכוס ודוקא אם לא הגיע עדיין להתאבל על ירושלים [ודוקא בזה שהוא מצוה אבל בלא מצוה אף שאינו יודע להתאבל אסור בבשר דין כשהוא בריא] ואם אין תינוק מותר לשתות בעצמו יין הבדלה (ס"י וסקנ"ט ס"ט ע' ע"א ושה"צ וחסר שם תיבות).

טז אין שוחטין אלא לצורך מצוה כגון שבת או מילה ופדיון הבן אבל סעודה שעושים בלילה שלפני מילה לא מקרי סעודת מצוה, וכן לצורך חולה אפי' חולה קצת מותר ומה שנהגו קצת יולדות מז' באב ואילך למנוע מבשר ויין היינו שלא במקום חולי, ומי שחכר מהשר להאכיל בשר לערלים ואם לא ישחוט יפסיד אזי יתן מכל בהמה לעני חולה איזה חתיכה וא"א לכזית בשר בלא שחיטה, ובמקום הדחק יש להקל ולשחוט בט"ב אחר חצות לצורך אחר ט"ב ואם חל ט"ב ביום ה' לכו"ע מותר לשחוט אחר חצות לכבוד השבת ובמקומות שמנהג הגוים שאין אוכלין בשר ביום ו' ז' מותר לשחוט גם ביום ד' שאם יטרף יהא מוכן לו על יום ה' למכור דאל"כ ימנע ולא ישחוט (ס"ט וסק"ס ס"א ס"ב) ולצורך סעודת מצוה שיהי' בלילה מותר לשחוט בט"ב אף קודם חצות (סי' תקנ"ט סק"מ וע"ל סי' תקנ"ט דין י"ז).

יז בסעודת מצוה כגון מילה ופדיון הבן וסיום מסכת [וכן סעודת אירוסין המותרת כנ"ל דין ז'] מותר לאכל בשר ולשתות יין בכל הסעודה [וגם לשתות כוס של ברהמ"ז] הוא ואשתו ובניו וכן כל מי שהי' הולך בזמן אחר לסעודה זו הן מחמת קורבה או מחמת שהוא אוהבו וכן נשים השייכות לסעודה במקום שדרך לזמנן לסעודה מותר אבל מי שלא בא מחמת קורבה או אהבת רעים רק לאכל ולשתות עבירה היא בידו וכן מי ששולחין לו לביתו אסור לו לאכל ויש מחמירין שלא ליקח רק מנין מצומצם אבל בדה"ח משמע שיכול להקל לזמן כל השייכים לסעודה אפי' כמה מנינים, ובסיום מסכת אם לא נזדמן בלימודו הסיום לא ימהר או יאחר בשביל זה וגם אם לא הי' עושה סעודה בשאר הימים אפשר שלא יעשנה גם עתה אכן אם נזדמן כראוי מותרין לאכל אף אותן שלא למדו עמהן אם היו הולכין ובאין גם בזמן אחר משום רעות ור"י עמדין כתב דדוקא אותן המסייעין לעשות הסעודה או שמחזיקין בידי הלומדים בממונם וגם הגבאים המשגיחין עליהן ומשרתיהן אפי' הן רבים וכ"ש אשתו ובניו אבל לזמן אחרים מלבד אלו מפני הכבוד והאהבה או לאיזה תועלת שהוא אסור (ס"י וסקע"ב ע"ג ע"ד ע"ה ע"ו ובה"ל ד"ה וסיום).

יח וכ"ז עד שבוע שחל בו ט"ב אבל בסעודת מצוה שחל בשבוע שחל בו ט"ב אין לאכול בשר ולשתות יין מלבד הקרובים הפסולים לעדות ומלבד הבעלי מצוה והסנדק והקוואטע"ר ומותר להוסיף עוד עשרה משום רעות והשאר אוכלין מאכלי חלב וזה אפי' בערב ט"ב מותר ובלבד שיעשנה קודם חצות וי"א דווקא מנין מצומצם עם הקרובים וי"א שאם נמשך הסעודה לאחר חצות ג"כ מותר רק שלא יהי' יותר מי' ואפשר דדוקא לאלו הלומדים בעצמם מותר אחר חצות ובלבד שלא יהי' בסעודה שמפסיק בה ואם חל המילה או הסיום מסכת בט"ב שחל בשבת (במ"א אי' בשבוע שחל בו ט"ב בשבת) לכו"ע מותר לזמן כל קרואים שירצה (ס"י וסקע"ז ע"ח ושה"צ וע"ל סי' תקנ"ב דין ח').

יט יש מחמירין בבשר ויין מי"ז בתמוז ויש שאין מחמירין אלא בשבוע שחל בו ט"ב (ס"ט וע"ל דין ט"ו) והנזהרין שלא לאכול בשר שאכלו עם אוכלי בשר אם מצטרפין לזימון ע"ל סי' קצ"ו דין ה', והמקבל עליו איסור אכילת בשר ויין מי"ז בתמוז ואילך אין איסור רחיצה בכלל (סי' תקנ"ג סק"ד).

כ נוהגין מר"ח אב שלא לעשות חוטי שתי מצמר או משאר דברים בין לו בין לאחרים בין בחנם בין בשכר אבל טוויית החוטין לתפור בהן בגדים מותר וכן מותר לעשות קרוני"ן שאורגין בעצים דלאו בכלל בגד הוא (ס"ח וסקנ"ד).

כא וכן אסור לעשות מר"ח בגדים ומנעלים חדשים וכן לארוג אנפלאות שקורין זאקי"ן וכן אסור לקנותן אפי' דעתו שלא ללבשן עד אחר ט"ב ולצורך נשואין שיהי' אחר ט"ב מי שאין לו אשה ובנים מותר לעשות בגדים חדשים [אבל מי שקיים פו"ר אסור אף לצורך נשואין] ואפי' בט"ב עצמו מותר לעשות ע"י גוי לצורך נשואין, ונהגו להקל לתת לאומנים גוים לעשות בגדים חדשים שיהיו מוכנים אחר ט"ב וכן מותר לאומן ישראל לעשות בגדים הידועים ומפורסמים שהן של גוי וכן נהגו להקל לעשות אפי' עבור ישראל אם נתן לו קודם ר"ח ומ"מ טוב למעט בכל אלו במקום דאפשר דלא עדיף משאר מו"מ לעיל בדין י"ג ודעת הגר"א להחמיר בכל אלו מדינא בשבוע שחל בו ט"ב בין בחנם בין בשכר אא"כ אין לו מה יאכל (ס"ז וסקי"ד מ"ו מ"ח מ"ט נ' נ"א נ"ב נ"ג ובה"ל ד"ה ונהגו ושה"צ).

כב אסור ללבוש בגדים או מנעלים חדשים מר"ח ואילך ואפי' בשבת בין לבנים בין צבועים בין של צמר בין של פשתן [ואפי' במקום שא"צ לברך שהחיינו כגון שהן בגדים שאין חשובין כמו מנעלים ואנפלאות וכיו"ב שאין מברכין עליהן שהחיינו או שקנה בגד מתוקן לפני ר"ח וכבר בירך שהחיינו בשעת הקני' או בשבתות שמותר לברך שהחיינו דאל"ה אסור מי"ז בתמוז וכנ"ל דין ו'] וכן כלים ישנים המכובסים אסור אפי' כלי פשתן בין ללבוש בין להציע בהן המטה ואפי' מטפחות הידים והשלחן אסור ואפי' כיבסן לפני ר"ח וכן בגדים ישנים במקום שדרך לכבוש הבגדים במכבש אסור ללבשן שהגיהוץ עושה אותן כחדשים ומה"ט נהגו איסור ללבוש בגדי שבת דאע"פ שלבשן מכבר כמה שבתות עדיין גיהוצן ניכר והוי כחדשים ולכן אין מחליפין ללבוש בשבת חזון בגדי שבת אפי' הטלית אלא הכתונת אפי' חדשה והפוזמקאות לבד שאינו לובשן אלא מפני הזיעה וזה מותר אפי' בשבת שחל בו ט"ב וכן בגדי פשתן המכובסין מותר ללבוש לכבוד שבת וי"א שיש ללבוש לשבת כל בגדי שבת ואפי' בשבת שחל בו ט"ב וכן נוהגין בווילנא ע"פ הגר"א ויש משנין בגד אחד ולכו"ע פורסין פרוכת ומפות ומכסאות של שבת אם לא שאירע ט"ב בשבת ונדחה שאז אין פורסין פרוכת של שבת להנוהגין שלא להחליף בגדי שבת ומציעין לבנים על השלחנות כמו בשאר שבתות אבל להחליף סדינים לבנים נהגו איסור (ס"א ג' ו' וסק"ה ו' ז' ל"ב ל"ג מ"ד מ"ה מ"ז ובה"ל ד"ה כלים) ואם חל ר"ח ביום ו' או בשבת מותר לכ"ע ללבוש בשבת זו בגדי שבת שלא נהגו להחמיר רק בשבת חזון אבל בגדים חדשים או מגוהצין ממש אסור גם בשבת זו (שה"צ אות מ"ו).

כג מילה שהיא מר"ח עד ט"ב נוהגין שאבי הבן ואמו והמוהל והסנדק שתופס התינוק על ברכיו בשעת המילה לובשת בגדי שבת אבל לא המוציא והמכניס התינוק שקורין קוואטע"ר ויש מצדדין להקל גם בו ולכ"ע האשה המכנסת התינוק לובשת בגדי שבת שזה עיקר מצותה ולענין גילוח אם מותר לבעלי ברית עי' בשע"ת ובח"ס מתיר לבעל ברית לספר [אבל לא לאבל ממש במילה תוך שלשים] ואם חל המילה בט"ב אין לובשין בגדי שבת שגיהוצן ניכר (ס"א וסק"ג ד' ה' ושה"צ אות ג' ד' מ"ו וע"ל סי' תקנ"ב דין ח' ועי' סי' תקנ"ט דין ט"ו).

כד מי שיש לו נשואין בשבת נחמו מותר ללבוש בגדי שבת בשבת חזון אבל לא בגדים חדשים ואבי החתן והכלה לובשין בגד עליון של שבת לכבוד חתן וכלה ואם חל ט"ב בשבת מותר רק לחתן ללבוש בגדי שבת אבל לא לאבי החתן אפי' בגד עליון (ס"א וסק"ח ט' י').

כה אסור לכבס או לגהץ [דהיינו להעביר אבן חלק על הבגדים להחליקן] מר"ח אפי' אינו רוצה ללבשו עתה אלא להניחו לאחר ט"ב [ומי שאין לו אלא חלוק אחד מותר לכבס מר"ח עד שבוע שחל בו ט"ב אבל לא אח"כ] ואפי' כלי פשתן הקרובים לבשר אין מכבסין ואפי' לכבוד שבת ואם אין לו כתונת לשבת יש להקל בכלי פשתן וכ"ש ע"י גוי דמותר {{ממ|ס"ג וס"ק כ"ט ל"ב ובה"ל ד"ה וכלי).

כו לצורך מצוה כגון אשה הלובשת לבנים מותרת לכבס אפי' בשבוע שחל בו ט"ב ומותרת ללבוש לבנים ולהציע תחתי' אבל בט"ב עצמו לא תלבש לבנים רק לובשת חלוק בדוק ויפה ואם אין לה מותרת ללבוש חלוק לבן ומותרת ליתן לכובסת גוי' לצורך לבישת לבנים (ס"ג וסק"ל ל"א וע"ל דין ל"ד).

כז מותר ליתן לכובסת גוי' לפני ר"ח ואע"פ שכובסת אחר ר"ח ואפי' כובסת בשבוע שחל בו ט"ב אבל אסור ליתן לה אחר ר"ח לכבס אפי' אמר לה לכבס אחר ט"ב ויש מקילין במכבסת אחר ט"ב ובכלי פשתן הקרובים לבשר בודאי יש לסמוך ע"ז להקל (ס"ג וסקל"ד ל"ה).

כח ואסור לעבריות לכבס בגדי הגוים בשבוע שחל בו ט"ב מפני מראית העין [אבל לא מחמירין בזה מר"ח] ובמקום שהגוים יש להם מלבושים אחרים שניכר לכל שהם של גוים יש להקל (וע"ל דין כ"א דלפ"ד הגר"א יש להחמיר בזה) ואם אין לו מה יאכל מותר עכ"פ כדי חייו וי"א דבצנעא אפשר דמותר בכל גוונא (ס"ה וסקמ"ב מ"ג] ושה"צ).

כט הצריך לילך למרחקים בשבוע שחל בו ט"ב מותר ליתן לכובסת גוי' לכבס בגדי פשתן לכמה שבתות שצריך על הדרך אבל ע"י ישראל הרבה פוסקים אוסרים ואפי' אם א"א ע"י גוי והוא צורך גדול (סקל"ט ושה"צ).

ל אסור לגדולים לכבס בגדי קטנים מר"ח ואפי' לא הגיעו לחינוך וי"א דלצורך קטנים אין להחמיר אלא בשבוע שחל בו ט"ב מיהו בגדים שמלפפין בהן הקטנים לגמרי שמוציאין בהן רעי ומשתינין בהם מותר אפי' בשבוע שחל בו ט"ב ומ"מ לא יכבסו הרבה ביחד ויכבסו בצנעא אם אין מכבסו ע"ג הנהר ונהגו להקל אפי' בגדי שאר קטנים (סי"ד וסקפ"ב פ"ג ושה"צ).

לא מי ששלמו לו ל' של אבלות בתוך שבוע שחל בו ט"ב והכביד שערו מקיל בתער אבל לא במספרים ומכבס כסותו במים אבל לא בנתר וחול, ודעת הט"ז דדוקא כשחל יום ל' בשבוע שחל בו ט"ב אבל כשחל מקודם לזה מותר לספר ולכבס לגמרי אפי' הוא אחר ר"ח אבל דעת כמה אחרונים שאין להקל כ"א כשחל יום שלשים לפני ר"ח ואפשר דבמקום הדחק יש להקל כהט"ז (סט"ו וסקפ"ה פ"ז ושה"צ):

לב נוהגין שלא לרחוץ מר"ח כל גופו אפי' בצונן אבל פניו ידיו ורגליו מותר לרחוץ בצונן אבל לא בחמין ואם חל ר"ח אב בע"ש מותר לרחוץ אף כל גופו בחמין כל מי שרוחץ תמיד בע"ש לכבוד שבת אבל בערב שבת חזון אסור לרחוץ כל גופו אפי' בצונן [ואפי' רגיל כל ע"ש לרחוץ כל גופו בחמין] אבל מותר לטבול בצונן הנוהג לטבול בכל ע"ש אבל לא בחמין ומי שמבטלה לפעמים מפני טרדת עסקיו או מפני הצנה אסור ומותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו בחמין למי שרגיל בכך כל ע"ש וכן מותר לחפוף הראש בחמין למי שרגיל בכך כל ע"ש [אבל לא בזיי"ף ולוי"ג שעושין מאפר] ואם חל ע"ש של חזון בעט"ב יזהר לכתחלה שיהי' קודם חצות ובדיעבד גם אחר חצות מותר (סט"ז וסקפ"ח פ"ט צ"ד צ"ה צ"ו צ"ז ובה"ל ד"ה בחפיפת ושה"צ וע"ל סי' תקנ"ד דין כ"ב).

לג לרפואה מותר לרחוץ אפי' בחמין ואפי' בשבוע שחל בו ט"ב ולכן מעוברת שהגיע קרוב לעת לידתה שטוב לה לרחוץ בחמין מותר וכן יולדת או אדם חלוש ואמר לו הרופא שצריך לרחוץ בכל יום בחמין מותר [מלבד בט"ב עצמו צריך למהר מזה] וכן קטנים שיש להם חטטין בראשם נוהגין לרחצן בראשן (סקפ"ח צ"ג ושה"צ).

לד וכן לצורך מצוה מותר לרחוץ אפי' בחמין ולכן נדה רוחצת וטובלת ואפי' אם טובלת ליל י' באב מותר לה לרחוץ בערב ט"ב כדרכה בחמין וכן אשה הלובשת לבנים יכולה לרחוץ מעט כדרכה בשאר השנה ובט"ב לא תרחץ רק פני' של מטה (סט"ז וסקצ"ב ובה"ל ד"ה ולצורך וד"ה אם ושה"צ אות ל"ה וע"ל דין כ"ו ובסי' תקנ"ד דין ז').

לה אם חל ט"ב ביום ראשון או בשבת ונדחה לאחר השבת אין לשבוע שלפני השבת דין שבוע שחל בו ט"ב ויש נוהגין להחמיר חוץ מיום ה' וו' לכבוד שבת (ס"ד).

לו בשבת חזון במקום שהמנהג שקורין לרב למפטיר לא יקראוהו מקודם לשלישי ואם לא נמצא מי שיודע לקונן ההפטרה כנהוג אם מותר לקרות מאותן שכבר עלו ע"ל סי' רפ"ב דין ט"ו.

לז יש נוהגין שאין מקדשין הלבנה עד לאחר ט"ב ונתבאר הדין לעיל סי' תכ"ו דין י"ב ע"ש (ס"ח וסקנ"ה).

לח אפשר שיש להחמיר בי"ז בתמוז ועשרה בטבת כמו מר"ח עד התענית (בה"ל ד"ה מר"ח ודין זה שמקורו מפמ"ג בשם א"ר צ"ע דהמעיין בא"ר יראה שנכפל שם בטעות שורה מסימן הקודם ואין מקור לזה ושמעתי שכבר העירו בזה וע"ל סי' תק"נ דין ה').

לט לאחר התענית מותר לספר ולכבס ומותר בבשר ויין מיד אך המנהג להחמיר ביום עשירי עד חצות כדלקמן סי' תקנ"ח ע"ש והנוהגין איסור בבשר ויין עד שבת נחמו אסורין ג"כ לספר ולכבס עד יום ה' מפני כבוד השבת וצריכין התרה אם רוצים לחזור ממנהגם ועי' במג"א (ס"ד וסקל"ו ל"ז).

---

---

שולי הגליון

---

---

ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות)

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף