שונה הלכות/אורח חיים/תקנ

שונה הלכות ‏ אורח חיים תקנ

סימן תקנ
הבדל שיש בין ט' באב ליתר צומות

א הכל חייבין להתענות ארבע צומות הללו ותינוק בן י"ג שנה ויום א' ותינוקת בת י"ב שנים ויום א' אף שלא הביאו ב' שערות חייבין להתענות (וע"ל סי' תרט"ז סקי"ג שכתב שאם לא הביאו ב' שערות א"צ להתענות וצ"ע), אבל קודם לכן אין חייבין אפי' בתענית שעות ומ"מ קטנים שיש בהם דעת להתאבל ראוי לחנכם שלא יאכלו רק כדי קיום הגוף לחם ומים או שאר מאכל פשוט לפי התינוק כדי שיתאבלו עם הצבור (ס"א וסק"ה ובה"ל ד"ה הכל וע"ל סי' תקמ"ט דין ז' וסי' תקס"ח דין ג' במי ששכח ואכל בת"צ).

ב חולה אפי' אין בו סכנה פטור מלהתענות ג' צומות [ולענין ט"ב עי' בסי' תקנ"ד דין ד'] ואסור לו להחמיר על עצמו מיהו כואבי עינים אפי' מצטערין הרבה אפשר שאין להקל רק בתענית אסתד ויש מקילין גם בשאד תעניות אם מצטערין הרבה הכל לפי ראות עינים (סק"ד ובה"ל ד"ה מיהו וע"ל סי' תרפ"ו דין ו' דיני תענית אסתר) ואונן חייב להתענות בת"צ (שה"צ סי' תר"מ אות מ"ח).

ג עוברות ומניקות מדינא אין חייבות להתענות בג' צומות חוץ מט"ב שחייבות להשלים כדלק' סי' תקנ"ד דין ב', מיהו כבר נהגו להתענות בכולן ואם הם חלושות אין להם להחמיר וכן אם מצטערות הרבה אסור להן להתענות ועוברה היינו משהוכר עוברה ואפשר דאפי' לאחר ארבעים יום מיצידת הולד בכלל מעוברת לענין זה אם מרגשת צער אבל לפני כן היא ככל הנשים לכל דבר אם לא שמצטערת הרבה ואם מרגשת חולשה אין להחמיר בה כלל כי בראשית ימי עיבורה העובר חלוש ביותר ועינוי או סיגוף קל מפסידו בודאי ומסכן גם המעוברת לפיכך המיקל נשכר בלא ספק (ס"א וסק"ג ה' ושה"צ).

ד אף הצריך לאכול לא יתענג עצמו בבשר ויין רק כפי מה שצריך וכן עוברות ומניקות ראוי שלא יאכלו אלא כדי קיום הולד ויש מי שאומר שעוברות ומניקות יפרעו אח"כ מיהו כל האחרונים לא הביאו זה וגם ראייתו אינה מוכחת (סק"ה ובה"ל ד"ה אין וסי' תקנ"ד ס"ה).

ה צומות הללו מט"ב א"צ להפסיק בהם מבעו"י אלא מותר בהן באכילה ושתי' בלילה ומותרין ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה ובעט"ז כתב שעכשיו אין נוהגין לרחוץ בג' צומות בחמין אבל בצונן י"ל דמותר ופניו ידיו ורגליו י"ל דאף בחמין מותר. ובעל נפש יחמיר בכל העינויין כמו בט"ב [וי"א שגם יפסיק מבעו"י] אלא שאם חל ליל טבילה יקיים עונתו וגם בנעילת הסנדל לא יחמיר משום חוכא וטלולא וכן אם חל י' טבת בע"ש אין להחמיר ברחיצה בחמין מפני כבוד השבת (ס"ב וסק"ו ז' ושה"צ וע"ל סי' תקנ"א דין ל"ח וע"ל סי' תקנ"ה דין ג' אם מותר לעשן בד' צומות וע"ל סי' תקס"ז דין ב' ג' ד' בדין טעימה ורחיצת הפה וללחלח גרונו).

ו הצומות הללו אם חל בשבת נדחין לאחר השבת (ס"ג).

ז עשרה בטבת שחל בע"ש [דשאר הצומות אין יכולין לחול בע"ש לפי קביעותינו] קורין בשחרית ומנחה ויחל, והש"ץ אומר עננו בין גואל לרופא אבל אין אומרים וידוים ונפילת אפים במנחה לפי שהוא ע"ש וצריך להשלים התענית כנ"ל סי' רמ"ט דין י"א ע"ש (ס"ג וסק"י י"א, ושאר דיני תפלות ת"צ והנהגותיהם יתבאר בעזה"י בסי' תקס"ה תקס"ו, ודין יו"כ קטן בע"ש נתבאר בסי' תי"ז דין ח').

ח אם יש חופה ביום התענית בע"ש נוהגין להתפלל מנחה ולקרות ויחל ואח"כ עושין החופה ואסור אז החתן לשתות מכוס של ברכה כיון שהוא עדיין מבעו"י אלא נותנין לתינוק לשתות ובנדחה יכול החתן לשתות מכוס של ברכה וכן לאכל ולשתות אח"כ דיו"ט שלו הוא (בין שחל בע"ש או בשאר ימים) ודוקא ביום חופתו אבל בשאר ז' ימי המשתה שלו צריכין להשלים אף בתענית שנדחה ויש מקילין אף בשאר ז' ימי המשתה בנדחה (ס"ג וסקי"ב וסי' תקנ"ט סקל"ה ושה"צ ובה"ל ד"ה ונדחה וסי' תקמ"ט בה"ל ד"ה חייבים ועי' שה"צ סי' תרפ"ו אות ט"ז שמצדד להקל בין בבעלי ברית ובין בחתן ביום חופתו שא"צ להתענות כלל בנדחה) אבל יא"צ א"צ להתענות בתוך ז' ימי החופה אם נשא בתולה או בחור אלמנה ומ"מ צריך התרה (סקי"ב וסי' תקנ"ט בה"ל ד"ה ונדחה).

ט וכן מילה שחל בצומות אלו אם לא היו דחויין צריכין להשלים אבל בנדחה א"צ בעלי הברית להשלים ועי' בסי' תקנ"ט דין ט"ז לענין ט"ב שנדחה מי נקרא בעל ברית וכל הפרטים (סי' תקנ"ט סקל"ה וע"ל סי' תרפ"ו דין ז' לענין תענית אסתר וע"ל סי' קל"א דין י"ג שאומרים סליחות ווידוי אבל לא והוא רחום ותחנון וכן כשיש חתן בת"צ וע"ל סי' תקס"ה דין ו' אם חל פדיון הבן בת"צ).

י מנהגינו שאין מכריזין הצומות בשבת שלפניהם (ס"ד).

יא במוצאי הג' צומות מותר לאכל בשר ולשתות יין דרק במוצאי ט"ב החמירו כדלק' סי' תקנ"ח (סי' תקנ"ח סק"ה וע"ל סי' של"ד דין ל"ז).

ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות)

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף