דגול מרבבה/אורח חיים/תקנא

דגול מרבבה ‏ אורח חיים תקנא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ז"ל מהרי"ל. מהרי"ל עשה שפין האל"ץ לבנו הר"ש בעודנו נער בשבת ו' אב והיה האב לבוש קטא של שבת לכבוד בנו והחתן היה לבוש כל בגדי שבת וכו' ומדכתב ו' אב ולא כתב בשבת חזון סתם וכמ"ש מקודם לזה מהרי"ל לא שינה שום בגד בשבת חזון כו' לכן נלע"ד שלא רצה להתיר לחתן סתם בשבת חזון דא"כ היה משמע אפי' חל ט"ב בשבת ולכן כתב יום המעשה שהיה ו' אב בשבת אבל אם חל תשעה באב בשבת שאז לדעת יש מי שאומר בסעיף ד' יש לו דין של שבוע שחל ט"ב בתוכו אז גם בשביל כבוד החתן אין להתיר אמנם ראיתי בד"מ ששינה לשון מהרי"ל שאצל היתר החתן סותם וכתב להתיר לחתן בשבת חזון ובהיתר קטא של שבת לאבי החתן כתב בשבת ו' אב ונלע"ד שבכיון כתב כן וכוונתו להתיר להחתן עצמו אפילו בתשעה באב שחל בשבת אבל לאביו אין להתיר אם חל תשעה באב בשבת. גם נלע"ד מדלא הזכיר מהרי"ל שהיה מסתפר בערב שבת ההוא לכבוד בנו החתן או עכ"פ שהיה בנו מסתפר ש"מ דתספורת לא רצה להתיר אף להחתן:

ולסרוק במסרק אוסר בשיורי כה"ג ואני תמה דבי"ד סימן ש"צ מתיר אפ' תוך שבעה ימי אבילות והרי ט"ב קיל מאבל ודוחק לומר דזה חשי' פרהסיא וע"ש בש"ך ס"ק ג' מ"ש בשם הגהת סמ"ק גם שם להתיר דוקא לאשה ולא לאיש:

שניהם הב"ח והט"ז לא ירדו לכוונות הב"י דמ"ש הב"י דבכיבוס לא שאני לן בין צמר לפשתן היינו כיבוס שלהם ומ"ש הב"י ומיהו כלי פשתן כו' מותר היינו כיבוס שלנו דוק בב"י ותשכח:

וכיון שעכ"פ אין בשבוע זו איסור מדינא דגמרא רק מנהג לכן אם שלמו לאבל יום שלשים שלו בשבת זו מגלח כדרכו עיין מג"א סוף ס"ק י"ח וט"ז ס"ק י"ד.

והה"ד אם חל יום ל' בר"ח אב מותר רק בשבוע שחל ט"ב אסור לספר כדרכו ועיין בסעיף ט"ו והא"ר בס"ק ל"ב תמה על הב"ח והקשה ממה דאיתא בשבולי לקט דלרחוץ בחמין אסור לאחר ר"ח אפי' שלמו ל' שלו וא"כ כ"ש גילוח עיין בא"ר ואני אומר דהאי ק"ו פריכא הוא דבשלמא רחיצה בחמין דגם תוך שלשים אינו אסור מדינא רק ממנהגא כמבואר בי"ד סי' שפ"א סעיף א' בהג"ה וא"כ מאי אולמא דהאי מנהגא מהאי מנהגא דאיסור רחיצה מר"ח ואילך שנתיר לו אחר ר"ח עבור מה שנהג איסור בימי אבלו והי מיניהו מפקת ולכן זה וזה אסורים אבל תספורת שכל שלשים אסור מדינא ומר"ח עד שבוע שחל ט"ב אינו אלא מנהג לכן מותר לגלח ואסור לרחוץ ולפ"ז בכיבוס היה סברא לכאן ולכאן ובאמת בב"ח לא נזכר היתר הכיבוס בפירוש והט"ז העתיק גם כיבוס:

ומשמע דגם לקטנים אסרו לאכול בשר דאל"כ למה סתם וכתב שמצניעין סכין של שחיטה ולא כמג"א בס"ק ל"א וכן נראה דומיא דתספורת וכיבוס לקמן סעיף י"ד וכוס הבדלה שאני משום מצוה ומ"ש המג"א דמסי' רס"ט תמהני שהרי הוא עצמו כתב שם סי' רס"ט ס"ק א' דמה שיש אומרים שמותר אפי' לגדול אף דלא קי"ל כן מ"מ מותר עכ"פ לקטן וא"כ ק"ו כוס הבדלה שמותר אפי' לגדול היכא דליכא תינוק:

אמנם במהרי"ל כתב שבוע שחל ט"ב יברך ברכת המזון בלא כוס גם לא נתן להשקותו לתינוק משמע דכוס בה"מ אין נותנין לתינוק. ואם ליכא איסור ליתן לתינוק למה יגרע כוס של ברכת המזון ואולי בכוס בה"מ גזרינן דאתי למסרך כשיגדיל אבל בהבדלה ליכא למגזר שישתה גם כשיגדיל שהרי מותר באמת אף לגדול לשתות כוס של הבדלה אבל יין הרשות ליכא למגזר דלמא אתי למסרך:

רמ"א הרמ"א לשיטתו בי"ד סי' קצ"ט ס"ד בהג"ה שכתב שהוא רק מנהג יפה ע"ש ולכן פסק שאם א"א וכו' דמשמע שאם א"א לרחוץ ליל י' לא תרחץ בערב ט"ב אבל לדעת הש"ך שם ס"ק ו' ס"ק ט' א"כ מעקר הדין תרחוץ בערב ט"ב אפי' אפשר לה לרחוץ בלילה ועיין במג"א סי' תקנ"ד ס"ק י':

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.