רלב"ג - ביאור המילות/דברים/לא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רלב"ג - ביאור המילותTriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png לא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

וילך משה וידבר את כל הדברים האלה. רוצה לומר הדברים הנזכרים עתה בסמוך עד אמרו לא ירפך ולא יעזבך:

ה[עריכה]

ועשיתם להם ככל המצות אשר צויתי אתכם. ר"ל מה שצוה בסוף פרשת שפטים לקרא להם לשלום תחלה באופן הנזכר שם ואם לא יסכימו להשלי' ויכונו להלחם כנגד ישר' יחרימום באופן הנזכר שם ויתנהגו בדבר לפי המצוה הנזכרת שם אך אם לא ישלימו וגם לא ירצו להלח' עם ישר' אך ירצו לברוח לא נצטוו להרגם. וזה מבואר ממה שנזכר שם ולזה גם כן חוייב במצור שיניחו להם מקום יוכלו לברוח ממנו כמו שזכרנו בפרשת שופטים:

ז[עריכה]

ויקרא מהשה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל. אמר זה לעיני כל ישראל כדי שיבטחו בו יותר ויכנסו לעשות מצותו:

ט[עריכה]

ויכתוב משה את התור' הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי. ידמה שזאת התורה שזר שכתבה משה ונתנה אל הכהנים ואל זקני ישראל היא זולת אשר כתבה לפי מה שנזכר אחר זה שנתנה ללוי' לתת אותה מצד ארון ברית יי' כי זאת היו קוראים בה הכהנים והזקנים והאחרת היה מונחת אצל ארון ברית יי' וידמ' שכתב משה מהם יותר מאחד כי לא יתכן בספר אחד שיספיק לכהנים ולכל זקני ישראל ולזה הסכימו רז"ל שכתב ספר אחד לכל שבט ושבט או יהיה הרצון באמרו כל זקני ישר' השבעים זקני' שהיו סנהדרי גדולה כי היו עומדים אצל הכהנים כמו שקדם:

י[עריכה]

ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסוכות. צוה לקרא את התורה הזאת באזני העם האנשים והנשים והטף וגרי הצדק אשר עמהם כדי שיתחנכו כלם לעבודת הש"י ולא תשכח התורה מישראל ואמר כל הימים אשר אתם חיים על האדמה להורות על נצחיות התורה:

יד[עריכה]

ויאמר יי' אל משה הן קרבו ימיך למות. צוה לקר' יהושע בזאת הנבואה לצותו שיחזק ויאמץ להתנהג במצות התורה כי הוא יביא בני ישראל אל הארץ ולזה אמר לו ואנכי אהיה עמך להעזר שאלו הדברים הגיעו למשה אז בנבואה ובשליחו' הש"י אמרם אמנם הוצרך לזה לפי ששאר הדברים שזכר פה אמרם הש"י בהר חורב ולזה היה אפשר שיכנס בזה הענין ספק ליהושע שמא אינו במדרגה שיהיה ראוי שתשלם על ידו ירושת הארץ לישראל כי אולי לא השלים נפשו למה שהיה אפשר לו או נתחדש אחד משאר הדברים המונעים ממנו זה ולזה הוצרך שיאמר לו זה הש"י עתה להורות שהוא עתה ראוי לזה:

טז[עריכה]

אחרי אלהי נכר הארץ. ר"ל אחרי אלהי נכר עם הארץ:

יז[עריכה]

והסתרתי פני מהם והיה לאכול. ר"ל שאסלק השגחתי מהם ויהיה מוכן לכליון ומצאוהו מפני זה רעות רבות וצרות שלא היו דבקו' בו בהיות השגחתי בהם והנה זה הייעוד הוא היותר קשה מכל הייעודים הקודמים כי שאר הייעודים הרעים הם ע"ד ההשגחה לתוכחת ואולם זה הוא ע"ד העזיבה וסור ההשגחה הפרטית בכללות ואמר שאף על פי שישוב ישראל ויכירו כי מפני סור השגחת הש"י מהם קרה להם זה וישובו אל יי' הנה יסתיר הש"י פניו מהם בעבור הרע שעשו לעבוד ע"ז וזה דבר ידמה שהיה תכף מות יהושע והזקנים שהאריכו ימים אחריו שעבדו ישר' ע"ז ונתנם ביד שוטיה' ותמצ' בקצתם שכאשר צעקו אל יי' קצרה רצונו משמוע צעקת' בעבור עמל ישראל שפנו אליו והוא מה שהלכו אחרי אלהים אחרים שעניינם הוא עמל ואון:

יט[עריכה]

ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם. כבר נתבאר אחר זה שהשירה היא דבר התורה בכללם עד תומם שנ' ויכתוב משה את השירה ויהי ככלות משה לכתוב את דברי התורה הזאת על ספר עד תומם וזה מעיר שהשירה הזאת רצה בו כל דברי התורה בכללם וגם השירה עמהם והנה ירה שזה הוא ענין התורה בכללה שנא' לקוח את ספר התורה הזאת ושמתם אותו מצד ארון ברית יי' וכן תמצא אחר זה שאמר הקהילו אלי את ראשי שבטיכם ושטריכם ואדברה באזניהם את כל הדברים האלה וזה דבר אינו שיאמר על דברי השירה לבדם והנה אמר ג"כ וידבר משה באזני כל קהל ישראל את כל דברי השירה הזאת עד תומם ואמר בסוף ויכל משה לדבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל ויאמ' אליהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצוום את בניכם לשמור ולעשות את כל דברי התורה הזאת וזה כולו ממה שיורה בלי ספק שהכונה במה שאמר כתבו לכם את השירה הזאת היא כוללת כל דברי התורה והשירה עמהם עם שהוא מן השקר שתדקדק התורה בלמוד השירה הזאת לכל ישראל ובכתיבתה יותר מדקדוקה בזה בשאר הדברים היותר הכרחיים אשר בתורה ולזה היתה הצואה הזאת שיכתוב כל אחד ספר תורה לעצמו והשיר' עמו בדרך שלא יחסר ממנו דבר מהדברי' בספר התורה והנה צוה משה שילמדה לבני ישראל ר"ל לבאר את מצוותיה ועניניה בדרך שתהיה שומה וסגורה בפיה. ואם אמר אומר שהצואה היתה בזה בשירה לבד הנה יתבאר מזה בק"ו שכל שכן שיחוייב זה בשאר דברי התורה:

כא[עריכה]

כי לא תשכח מפי זרעו. למדנו מזה שלא תשתכח תורה מישראל בעת מהעתים:

כב[עריכה]

ויכתוב משה את השירה הזאת ביום ההוא. יתכן שהשאר היה נכתב קודם ולמדו לישראל באמרו והודעתי להם את חקי האלהים ואת תורותיו. ולזה לא הוצרך כי אם לכתוב השירה וללמדה לישראל ולזה אמר ויהי ככלות משה או היה זה ע"ד שאר המופתים שנשלם לו כתיבת כל התורה ביום ההוא והנה צוה לקחת את ספר התורה הזאת ולשים אותו מצד ארון ברית יי' להורות שכולו היה מפי הגבורה כמו שהיו עשרת הדברים אשר בארון מפי הגבורה והנה צוה להקהיל אליו כל הזקנים והשוטרים להגיד להם את כל דברי התורה ולהבין אותה להם והם ילמדו לישראל הנה זה ביאור מה שצריך לבאר מזאת הפרשה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.