רלב"ג/דברים/לא
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
פרשת וילך
ואולם התועלות המגיעות ממנה הם י"ח:
התועלת הראשון הוא להודיע שהברית ההוא והאלה שכרת יי' ית' עם ישראל לא היה להם לבדם כי אם לכל דורותיה' הבאים אחריהם וגם אל הגר הבא לחסות תחת כנפי השכינה וזה ממה שיוסיף זירוז לכל האנשים לשמור את דברי התורה:
התועלת השני הוא להודיע שמי שירצ' להסיר מעליו עול התור' בשלא יכוין לדעת ענייניה כדי שיהיה שוגג בכל מה שיעבור עליו מדברי התורה ולא יענש על זה הנה לא תועילהו המחשבה הנפסדת הזאת מן העונש אבל יענש יותר ומחה יי' את שמו מתחת השמים כאמרו כי אז יעשן אף יי' וקנאתו באיש ההוא:
התועלת השלישי הוא להודיע שאע"פ שיחטא שבט אחד או שבטים אל הש"י לא יגיע הש"י להם מן העונש שיחרימם אבל ימית מהם רבים וישארו מתי מעט ויגלו מעל אדמתם וזה כלו מצד השגחת הש"י באבות ולזה תמצא שאמ' שאם היה איש זה החוטא ישמידהו הש"י לגמרי ואולם אם היה שבט לא היה בו כן אך יבדילהו הש"י לרעה מכל שבטי ישראל ורבצו בהם כל האלות הנזכרים והנשארים ישליכם אל ארץ אחרת:
התועלת הרביעי הוא לבאר איך שער' התור' בעניין ירבעם ומה שנפלו מהרע עשרת השבטים בסבתו עד שכבר נתקיים בהם מה שנזכר בזה המקום כמו שזכרנו:
התועלת החמישי והוא מהגדולות שבפנות התורה הוא שהשם יתע' לא צוה אותנו רק לעשות את דברי התורה לפי הנגלה מהם וזה צוה שנעשהו לדורותינו כל הימים אמנם הנסתר בדברי התורה והם הכונות שכונה התורה שיישירו אליהם אלו המצות הוא דבר לא תתכן ידיעתו בשלמות כי אם לש"י לבדו וזה ממה שישמור האדם מחטא בקצת המצוה לחשבם שכבר עמדו על התכלית שכונה התורה בזאת המצוה ולזה לא יצטרכו לקיים המצוה ההיא והנה בנה בזה בנין בנין חומה בצורה לשמור התורה שלא יאמרו האומרים כי דבריה הם לפי הנסתר לא לפי הנגלה:
התועלת השישי הוא מה שיעדה התורה ביציאתינו מזה הגלות אשר אנחנו בו במה שאמר והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה וגומ'. ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך יי' אלהיך שמה אם יהיה נדחך בקצה השמים כי זה יורה על קבוץ גלות עשרת השבטים וגלותנו כי זה דבר לא נהיה עדין וזה כי בית שני לא נתקבצו כולם אבל נשארו רובם תחת שאשר המלכיות כמו שנכתב בספר יוסף בן גוריון.
התועלת השביעי הוא מה שהעיר באמרו ומל יי' אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך על מה שיתחדש אז השם יתע' מהאותות והמופתים כדי שידעו ישראל ובניהם כי הוא יי' ותתחזק יותר האמונה כלבם. ולזה יהיה הברית ההוא חזק הקיום יותר מהברית אשר כרת השם ית' את ישראל בהוציאו אותם מארץ מצרים כי אז היו נשקעים ישראל בשקוצי מצרים ולא נתחנכו בתורה עדין וכבר העירו הנביאים על אמתת זה:
התועלת השמיני הוא מה שהעיר על קיום זאת התורה לנצח במה שאמר שבשמרם את כל מצותיו שהוא מצוה אותם היום כתובים בספר התורה הזה יגיע להם זה הטוב שאמר מענין קבוץ גליות ומירושת הארץ והתברכם שם ובזרעם ובקניניהם ולזה למדנו שלא תתחדש אז תורה אחרת:
התועלת התשיעי הוא מה שהודיע שענין התורה אינו נתלה בנביא באמרו לא בשמי' היא ולזה לא נשמע לדברי נביא בבאורי התורה במה שיאמר בהם על דרך נבואה אבל נשמע לבד בדברי התורה בביאורם שקובל איש מפי איש עד משה עם שהו' מתחיל בדברי התורה בעצמם כמו שביאר' אנחנו בזה הספר:
התועלת העשירי הוא להודיע שתכלית הראשון המגיע מההמשך לדברי התורה הוא השגת החיים הנצחיים וימשך מהם שטת השגת הטוב בחיי הגוף כי הם מיישירי' לחיי הנפש וזהו אמרו ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה כי היא חייך ואורך ימיך:
התועלת האחת עשרה הוא להודיע שאף על פי שכבר ימשך מהתועלת בקיום מצות התורה. השגת החיים הנצחיים והשגת הטובות שהם לחיי הגוף הנה ראוי שיבחר האדם בקיום התורה לתכלית חיי הנפש לא לתכלית שיגיעו לו הטובות המדומות שנאמר ובחרת בחיים:
התועלת השתים עשרה הוא להודיע שכבר משה כתב ספר התורה ונתנו לכהנים כדי שלא יפול ספק בספר תורה בשום מלה ממלותיו ולא טעות כי משם ידקדקו אותו ולזה דקדק בספר שיכתוב המלך עבור עצמו שיועתק משם או יוגה משם כי בטעות שיקרה במלה אחת או באות אחת תפסד הרבה מכונות התורה או יפול בו ההשמע לפני' הפוכים:
התועלת השלש עשרה הוא במצות והוא מה שצוה שבשנת השמטה בחג הסוכות בבא כל ישראל לראות את פני יי' יתברך יקהילו העם במקום הבחירת האנשים והנשים והטף ויקרא שם התורה באזניהם המלך או הכהן הגדול או הנשיא שבישראל כי הוא יכבדוהו העם וייראו ממנו ומדבריו עם היותו מוכן ומעותד אל הנבואה יותר מזולתו ככל ההמון והיותו הוא העבוד לפני השם יתעלה והיותו המורה התורה לישראל כמו שנאמ' יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל והנה התועלת בזאת המצוה הוא כדי שישמעו וילמדו ליראה את יי' ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת ויתחנכו בזה גם כן הקטנים כל אחד לפי ענינו ולפי שראינו שהמלך מצווה בו כל ימי חייו לזה התכלית בעינו הנה ידמה כי כאשר היה שם מלך הוא הקורא ועומד במקום גבוה כדי שישמעוהו העם ואולם היה זה בשנת השמטה כי היא קדש והוא בעצמו מורה על מציאות הש' יתעלה כמו שביארנו ובחג הסוכות ממנה כי בו היתה הישרה נפלאה אל השגת השם יתעלה יותר משאר המועדים עם שאז נאספו רוב הפירות ויהיה אז מפני זה ימי הבעיטה ולזה הוצרכו יותר אל מה שיישירם ליראת השם יתעלה:
התועלת הארבע עשרה הוא מה שהפליג לחזק לב יהושע ולב העם עד שבעבור שיחזק לבו יותר באה הנבואה אז למשה לצוותו ולהבטיחו כי השם יתע' יהיה עמו כמו שביארנו והיה זה גם כן כי אף על פי שהשם יתע' יוכל לעשות על דרך המופת כל אשר חפץ הנה לא ישתדל השם יתעלה על כל פנים בעשיית המופתים אלא במקומות הראויים ולזה יבקש על הרוב הסבות הנאותות במה שיעשהו והוא ידוע' כי מורך הלב הוא מבוא גדול אל הנפילה ביד האויב כאמרו כי נפלה אמתכם עלינו וגם נמוגו כל יושבי הארץ מפנינו ואמר תפול עליהם אימתה ופחד ומפני זה הוא מבואר כי חוזק הלב הוא מבוא גדול לנצוח האויב ולזה הפליג בהזהיר יהושע והעם שיחזק לבם ולא ייראו ולא יחתו ואמר עתה ליהושע מפי הגבורה שהשם יתעלה יהיה עמו לפי מה שהודיעו עתה בפני יהושע שנכנס עמו באהל מועד וראה הראות השכינה בעמוד ענן כדי שיבטח יותר בשם יתעלה ויתחזק לבו:
התועלת החמש עשרה הוא להודיע מין אחר מהעונש זולת המינים הקודמים והוא שיסלק השם יתעלה השגחתו מהמורדים בו ועזבוהו והפרו את בריתו ויהיו נעזבים למקרי הזן כאמרו והסתרתי פני מהם והיה לאכול והנה לנענש בזה האופן יקרו קצת הצלחות מפני ההשגחה הכוללת אך לעת תמוט רגלם יפלו נפילה עצומה ולזה תמצא למלכי ישראל קצת הצלחות עם עשותם הרע בעיני יי' אך לעת תמוט רגלם נשארו מתי מספר ולא היה נשאר מהם דבר לולי השגחת השם יתעלה על האבות:
התועלת השש עשרה הוא במצוות והוא מה שצוה השם יתע' לישראל שיכתבו להם את השירה והנה בכלל בזה כתיבת כל התורה והשירה עמה כמו שביארנו ולפי שצוה ללמוד השיר' לכל ישר' שתהיה שגורה בפיהם למדנו שצריך שילמדוה והדברים ק"ו כמו שזכרנו והנה התועלת המגיע מזאת המצוה הוא כדי שיהנה כל אחד מישראל בתורה כאשר יצא לו כי יובן זה לו יותר מפני היות לו התורה בביתו ויהיה זה סבה אל התפשט ידיעת התורה באומה ושלא תעדר התורה מהם בעת מהעתים:
התועלת השבע עשרה הוא להודיע כי לא יקרה בעת מהעיתים שתשכח התורה מישראל שנ' כי לא תשכח מפי זרעו וזה יורה עוד על נצחיות התורה:
התועלת השמנה עשרה הוא להודיע איך הפליגה התורה להזהיר ישראל מעבוד ע"ז עד שכבר נכפלה ההזהרה והזירוז בה פעמים רבות כדי לשמור ישראל ממה שנפלו בו מהרע כפי היכולת כי כבר משוער אל השם ית' מצד רוע תכונת ישראל שהם מוכנים ליפול בזה הרע ולזה השתדל להצילם מזה לפי מה שאפשר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |