מזרחי/דברים/לא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מזרחי TriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png לא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב[עריכה]

וה' אמר אלי זהו פי' לא אוכל עוד לצאת ולבא. לפי שיי' אמר אלי לא תעבור יהושע הוא עובר שנטלה רשות ממני ונתנה ליהושע אבל לא מפני שתשש כחו כי כתוב לא כהת' עינו וגו' ולא ידעתי היכן מצא וי"ו שיהי' פירושו לפי:

אנכי היום היום מלאו ימי ושנותי ביום זה נולדתי וביום זה אמות. בפ"ק דר"ה דאל"כ למה לי היום ברי' הנוסחאות כתוב כמו שכתוב פה תחלה לא אוכל ויי' אמר אלי ואחר אנכי היום היום מלאו ימי שלא כסדר כי כן דרכו בכמה מקומות לפרש קשר המקראות ואח"כ לחזור בפי' המלות אבל בקצת נוסחאו' הן על הסדר תחלה אנכי היו' ואח"כ לא אוכל ויי' אמר אלי:

דבר אחר לצאת ולבא בדברי תורה. ופי' ויי' אמר כמשמעו ועוד שיי' אמר אלי:

ו[עריכה]

לא ירפך לא יתן לך רפיון להיות נעזב ממנו. פירש אין הכנוי הזה במקום אותך כמנהגו בכל מקום שפירושו לא יעשה אותך רפוי לפני סיחון ועוג מפני שאין זו סבה שלא יערצו מפניהם ומה טעם לומר לא תערצו מפניהם כי לא אעשה אתכם רפויים אבל אם יפורש הכנוי הזה במקום לך שפירושו לא יתן לך רפיון להיותך נעזב ממנו אלא שתהיה דבק עמו תמיד הנה עם דבקות בו לא תירא ולא תחת ולא תערצו מפניהם:

ז[עריכה]

כי אתה תביא את העם הזה. ארי את תעול עם עמא הדין משה אמר לו ליהושע זקני' שבדור יהיו עמך הכל לפי דעתן ועצתן אבל הקב"ה אמר ליהושע כי אתה תביא את בני ישראל על כרח' הכל תלוי בך כו'. פירש אל יעלה על דעתך שמאחר שאמר לו ליהושע במקום אחר כי אתה תביא את בני ישראל וגו' שצריך שיתפר' כי אתה תבא את העם הזה פועל יוצ' רק פירושו כתרגומו פועל עומד ופירש את העם הזה עם העם הזה והם דברי משה ליהושע שא"ל זה על דרך עצה אבל כי את' תבי' הם דברי השם ליהושע שאמר לו הכל תלוי בך:

י[עריכה]

מקץ שבע שנים בשנה הראשונ' של שמט' שהיא השנה השמינית. דכל לשון קץ סוף הוא:

יב[עריכה]

האנשים ללמוד והנשים לשמוע. דקרא דלמען ישמעו ולמען ילמדו למען ישמעו שב אל הנשים ולמען ילמדו שב אל האנשים אבל הטף אע"פ שאינה לא בכלל למוד ולא בכלל שמיעה הוצרך הכתוב להביא' כדי לתת שכר למביאיה' כדאיתא בחגיגה:

יד[עריכה]

ואצונו ואזרזנו. לא לשון צווי ממש שהרי לא נכתב אחריו שום צווי אבל הזרוז אין צריך לכתבו כי הם דברי' בעלמא כמו חזק ואמץ והדומי' לו:

טז[עריכה]

נכר הארץ גויי הארץ. כי מלת נכר איננ' תאר למלת אלהי עד שיהיה פירושו אלהי נכריי' כי מלת אלהי סמוכ' למלת נכר והסמוך חוץ מעצם הנסמך רק פירושו אלהים של נכריי' הארץ שהם גויי הארץ ונקרא נכריי הארץ מפני שכבר נגזר עליהם שיגורשו משם:

יז[עריכה]

והסתרתי פני כמו שאיני רואה בצרתם. פירש הסתרת פני הב"ה היא העדר השגחתו ונקר' הסתר פלי' מפני שכל מי שאין פניו רואו' זה הדבר אינו משגיח בו וזהו מה שכיון הרב באמרו כמו שאיני רואה בצרתם:

כא[עריכה]

וענתה השירה הזאת לפניו לעד שהתרתי בו בתוכ' על כל המוצאות אותם. פירש אין העדות של השירה הזאת על עדות השמים והארץ שהם עדים שיעידו איך התרה בהם בכל זאת אבל השירה הזאת כתוב בה בפי' שהתר' בהם באמרו הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליה' ואני אקניא' בלא עם בגוי נבל אכעיסם אספה עלימו רעות חצי אכלה בם וגו' ולמח' כשיכחישו ההתרה ויאמרו לא התר' בנו על אלה הרעות וקראו השירה הזאת שכתוב בה בפי' ההתראה שהתרה בם על כל אלו הרעות ואז יוכחשו על מה שאמרו שלא התרה בהם על אלו הצרות וזהו שרמז הרב בלשונו באמרו שהתרתי בו בתוכ':

כג[עריכה]

ויצו את יהושע בן נון מוסב למעלה כלפי שכינה. דכתיב לעיל ויאמר יי' אל משה הנך שוכב וגו' ואחר שסיים דבריו עם משה צוה את יהושע לא עם ויכתוב משה את השירה כי לא היה הוא המצוה שא"כ אל הארץ אשר נשבעתי להם אשר נשבע להם מבעי ליה דכן האי ואנכי אהיה עמך והוא יהיה עמך מיבעי ליה כי משה מת ואיך יהיה עמו:

כו[עריכה]

לקוח כמו זכור שמור הלוך. שהם לשון הווה לא לשון צווי אף כאן לקוח לשון הווה עליכם לקחת את ספר התורה הזה לשים אותו מצד הארון להיות לך לעד כל הימים:

כט[עריכה]

כל זמן שיהושע חי היה נראה למשה כאילו הוא חי. ולפיכך כנה מיתתו של יהושע שהוא מיתתו של משה וכתב כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחיתון במקו' שיאמ' כי ידעתי אחרי מות יהושע כי השחת תשחיתון:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.