ריב"א על התורה/בראשית/כד

ריב"א על התורה בראשית כד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

בה' אלהי השמים ואלהי הארץ פרש"י ז"ל אבל כשלקחני מבית אבי היה אלהי השמים ולא אלהי הארץ שלא היו באי העולם מכירים בו עכ"ל. פי' חזקו' ובדרך זה תצטרך לפרש כביכול קודם שברא אדם לא היה אלא אלהי השמים ועל דוגמ' זו אמר הפיי' לפניו ואחריו לא נוצר אל פי' לפניו קודם ידיעת אלהותו כלומ' קודם שנברא העולם לא נוצר אל ואחריו פי' אחר שתפסוק מפי הבריות ידיעת אלהותו כלו' אחר שיהיה עבר ובטל לא יהיה אלא הוא לבדו כי הוא לבדו בלתי תכלה ובלי תחלה ומטעם זה ליכא מלכות בברכה ראשונה של שמונה עשרה כי אין ראוי לומר אלהינו מלך העולם אלהי אברהם שהרי באותו פרק שהתחיל להיות אלהי אברהם לא היה עדיין אלוה ומלך העולם:

ח

רק את בני. פירש"י רק מיעוט הוא בני אינו חוזר וכו' פי' חזקו' לפי שהוא עולה תמימה ואין חוצה לארץ כדאי לו: לא תשב שמה תימ' דלשון תשב אינו אלא על אדם שהיה כי עם אחת לשם ויצחק לא היה שם מעולם וי"מ שבמקו' שהיו שם האבות פעם אחת נופל לשון השבה בבנים וראיה לדבר דכתי' ודור רביעי ישובו הנה. עוד י"ל דלשון השבה נופל על יצחק אע"פ שלא היה שם מעול' כיון דגבי אליעזר שהיה הולך שם היה שיבה גמורה וראיה מרות המואביה שכתו' בה השבה משדה מואב אע"פ שלא היתה שם מעולם קורא בה לשון שיבה מפני נעמי ההולכת עמה אשר בה היתה שיבה גמורה:

יג

הנה אנכי נצב על עין וגו'. רצה לבדקה בד' דברים ביופי וביחס ובזריזות ובעין טובה על הבריות כי בבית אביה לא ידע כי אם ביופי וביחס לא בשאר כי אולי תעשה מצות אביה ולא מלבה אבל בכאן שעשתה מעשיה מעצמה כי לא היה אביה עמה גם היופי יראה והיחס יחקור בכאן כמו בבית:

יד

אותה הוכחת. תימ' בפ"ק דתענית חשיב ג' ששאלו שלא כהוגן לשנים נזדמן להם כהוגן ולאחד שלא כהוגן וחשיב שאול ויפתח ואליעזר וקאמ' יכול אפי' חגרת או סומא ומאי קאמ' הרי אמ' והיה הנערה אשר אומר אליה אותה הוכחת ואם יראה אותה חגרת או סומא לא יאמ' לה שום דבר. וי"ל שאפשר שתהא חגרת או סומא והוא לא יבין כגון שיש לה רגל של עץ וכגון שהיא סומא מחמת ענין המחשיך עינה ואינו נכר והרבה סומין יש כזה. והא דלא קאמר גבי אליעזר יכול אפי' ממזרת או שפחה או נתינה כדקאמ' לגבי שאול לפי שלא נתנה תורה ולא שייך התם פסול דממזרת או דשפחה דאמרינן בפ"ק דתענית בתואל בן מלכה אשת נחור כלומר אביה מיוחס שהוא בן הגברת אשת נחור ולא מן הפלגש:

טז

בתולה ואיש לא ידעה. פרש"י ממקום בתולים. תימ' מה חדוש שהיתה בתולה אפי' ידעה יש היתה בתולה שהרי פחותה מבת ג' שנים היתה לפרש"י ופחות מג' כנותן אצבע בעין ובתוליה חוזרין כדאיתא בכתובות וצ"ע: ואיש לא ידעה. לא תלה הכתוב הידיעה באשה לפי שהיתה צנועה ובכל מקום תולה באיש אש לא ידעו איש דבנות לוט. וכל הטף בנשים אשר לא ידעו איש. ובכל אשה יודעת איש בנות מדין לפי שדרך בנות הגוים פרוצות לידע ולבקש הזנות. וי"א ידיעה דאיש היינו שלא כדרכה דיעה דאשה היינו כדרכה הלכך בנות הגוים פרוצות דכתוב אשר לא ידעו איש דמשמע שלא ידעו כדרכן אבל ידעו שלא כדרכן אבל כאן תלה הידיעה באיש לומ' לא ידעה איש אפי' שלא כדרכה ואיננו נכון שהרי בפר' וירא פרש"י ונדעה אותם למשכב זכור כמו אשר לא ידעו איש עכ"ל הרי ידיעה דאשה שלא כדרכה:

כז

אנכי בדרך נחני ה'. בחומש ספרדי כתו' ואנכי והכי פי' ואנכי בכלל צדיק חסיד ולכך יש בו נגינת רביע כלומ' שאינו סמוך לתיבה שלאחריו:

לד

עבד אברהם אנכי. הפשט הוא לפי שאמר לא אוכל עד אם דברתי דברי. אמר שמא יתמהו עלי על שלא רציתי לאכול עד לאחר הדבור לכך אמר עבד אברהם אנכי ואין לי רשות לעשות לעצמי כלום עד שאעשה מצותי ובפרק החובל אמרינן היינו דאמרי אינשי מלתא דאית בך קדים ואמרה לכך הקדים ואמר עבד אברהם אנכי:

לז

אשר אנכי יושב בארצו אבל אברהם אמר בקרבו לפי שנתן לו הקב"ה בארץ אבל אליעזר לא רצה לומר בקרבו שמא יחזיקוהו בדאי שיאמרו כי עדין לא היה לו לאברהם חלק בארץ כדכתיב והכנעני אז יושב בארץ:

לט

אולי לא תלך האשה פרש"י אלי כתוב חסר וי"ו בני ברוך ואתה ארור ואין ארור מתדבק בברוך. וק' שהרי פרש"י לעיל גבי ונקית משבועתי זאת וז"ל וקח לי מבנות ענר אשכול וממרא אע"פ שהיו כנענים דהאמורי לא קאי אממרא אלא אאלוני וה"פ והוא יושב באלוני ממרא שהוא בארץ הכנעני. ואי אפשר לומר כן על פי הברייתא דאיתא התם לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אם לא תלך תחלה אל משפחת בית אבי עכ"ל משמע שלאחר שילך אל משפחת אברהם יכול ליקח מבנות כנען. וי"א דשאני אליעזר שבו נתקיימה הקללה כבר שהרי היה עבד לאברהם אבל ענר אשכול וממרא לא היו עבדים וי"א דשאני אליעזר דקילא ביה מילתא טפי לפי שהוא עבדו:

מד

וגם לגמליך אשאב ולא רצתה לומר אשקה כמו שאמר אליעזר לפי שאין דרך נשים להשקות לזכרים כדאמרינן בכתובות פר' אע"פ שאין אדם רשאי לכוף את אשתו ליתן מאכל לפני בהמתו זכר אי נמי היה שם שוקת ששם שותין הבהמות ולא הוצרכה אלא לשאוב ולמלאות השוקת כדכתיב ותער כדה אל השוקת:

מז

ואשים הנזם על אפה והצמידים על ידה חסר יוד לומר לך שלא לשם מתנה נתכוון אלא אמר הא גרמא לי שאני עתיד לברך השם כדכתיב ויאמר ברוך ה' יש לי לתת לה עשר זהובים שכך מקובלני מבית אברהם אדוני שכר ברכה י' זהובים וכן משמע בפר' כסוי הדם גבי הא דקאמר כוס של ברכה אתה שותה או מ' זהובים אתה נוטל ומאחר שהוכחנו שהברכה י' זהובים שוה א"כ האומר ק' ברכות בכל יום כאלו נתן רבוא מעות כנגד כל ישראל שהרי זהוב זה שקל כדכתיב עשרה זהב ומתרג' מתקל עשר סלעין דדהב ושקל זהב שוה כ"ה סלעים שקלי כסף הרי לכל ברכה ר"נ שקלים כסף ושקל כסף ד' דינרים והדינר ו' מעות כסף הרי ו' אלפים מעות כסף הברכה נמצא לק' ברכות ו' (מעות) [מאות] אלף מעות כסף כנגד שש מאות אלף שבישראל שהם ס' רבוא נמצא בשם ר' יהודה חסיד:

סד

ותפול מעל הגמל. וא"ת היאך הבינה שהיה יצחק והא אליעזר אמר לה הוא אדוני ולעיל קראו בן אדוני ועוד אליעזר היאך טעה בו ולא הכירו שאמר הוא אדוני. וי"ל ראה אותו מרחוק והיה סבור שהיה אברהם. ואל תתמה שהרי היו דומין זה לזה והעד אברהם הוליד את יצחק. הוליד גימ' שלו דומה: ותפול מעל הגמל. לפי שראתה יצחק שהיה בא מגן עדן והיה בא כדרך שהמתים הולכים רגליהם למעלה. ורש"י פי' שראתה אותו הדור ותוהה מפניו עכ"ל. וי"מ שהיא ראתה אותו יפה תאר. וי"מ הדור לשון כי בעי למהדר שהיו רגליו למעלה כמו דפרי'. וי"מ שנתבהלה רבקה כשראהו הולך בדרך שאינו כבוש והיא היתה קטנה בת ג' שנים וכסבורה היא שתהיה גנב או לסטים:

סה

מי האיש הלזה וגו' תימא וכי בכל האנשים שפוגעת בהם היתה שואלת מי הם ועוד למה כתיב בשדה כי למה לו לכתוב ההולך בשדה לקראתנו ועוד למה כתב לקראתינו וי"ל שהמקרא קצר מעט והכי קאמר מי האיש הלזה ההולך בשדה ופונה מדרכו ובא לקראתינו:

סז

האהלה שרה אמו. פירש"י כל זמן שהיתה קיימת שרה היה נר דולק מערב שבת לע"ש וברכה מצויה בעיסה וענן קשור על האהל. פי' חזקו' ג' אלו כנגד ג' מצות שלהן נדה חלה הדלקת הנר. ענן קשור היינו נרות שהוא כלה והולך כענן. ברכה מצויה בעיסה היינו הפרשת חלה. נר דלוק היינו הדלקת נר שבת:< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.