מיני תרגומא/בראשית/כד

מיני תרגומא בראשית כד

כב

שם סי' כ"ד פסוק כ"ב ויקח האיש נזם זהב וגו'. תרגם אונקלוס על מלת נזם קדשא ועל צמידים מתרגם שירין [וכן בתרגום יונתן] אבל בפרשת ויקהל על מלת חח ונזם מתרגם שירין ושבכין [ובתרגום יונתן איתא שירין ושיווין] ובפרשת מטות סי' ל"א פסוק נ' אצעדה וצמיד תרגם אונקלוס שירין ושבכין [וע"ש בתרגום יונתן פירושו באורך] וסתירות בתרגומים הללו צריכין פנים. ומצאתי בפענח רזא בפרשת חיי שרה הניח תרגום אונקלוס בצ"ע בשם הר"י מאורליינ"ש אכן מתרגום יונתן לא התעורר כלום:

סב

פסוק ס"ב ויצחק בא מבוא תרגום וְיִצְחָק אָתָא בְּמֵיתוֹהִי. אכן בקצת נוסחאות איתא בָּא מִמֵיתוֹהִי וכן איתא בפי' הרמב"ן ועיין שם פירוש נאה ומכוון:

סד

פסוק ס"ד ותפל מעל הגמל תרגום וְאִתְרְכִינַת, עיין רש"י ופירוש הרמב"ן:

סז

פסוק ס"ז ויאהבה תרגום וַחֲזָא וְהָא תַקְנִין עוֹבְדָהָא כְּעוֹבָדֵי שָׂרָה אִמֵּיה הוסיף כל זה על העברי לומר דמטעם צדקה וכשרון מעשיה אהבה ונחם בה ולולא זאת מה טעם יזכור הכתוב אהבת האיש באשתו. כך מבואר ברמב"ן:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף