פתח עינים/ברכות/ד/א

פתח עינים ברכות ד א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לדוד שמרה נפשי כי חסיד אני לוי ור' יצחק וכו' אפשר לפרש במ"ש בירושלמי פ"ק דשבת כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט והאחרונים המה ראו כן תמהו דספרין פתיחו ספרן של צדיקים תנאי ואמוראי ורבוואתא קמאי ובתראי בכל הרואה אתו ממול"אי בכמה חומרות רבבות אלפי הן הנה ערו ערו עד היסוד דכל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט. ואנן בעניותין בשערי סי' ח' אמינא מילתא דכל מידי דאף דאיפסיקא הלכתא להקל. החומרא ההיא היא זריזות וזהירות דבר נאה ומתקבל גם לדעת המקל דקי"ל כותיה. בהא לא מיקרי הדיוט אלא חסיד עושה לפנים משורת הדין ומקדש עצמו במותר לו. אמנם אם החומרא ההיא לדעת המקל דקי"ל כותיה ליכא שום זהירות וטיבותא בזה אמרו כל הפטור וכו' ועוד הבאתי שם משם הריטב"א פ"ק דקידושין שכתב דמצות אשר צוה ה' לאחרים אף שהוא פטור כגון נשים מקבל שכר אבל עוש' דבר שאינו מצוה כלל לשום אדם בזה אמרו נקרא הדיוט. איכו השתא דוד הע"ה קרי לנפשיה חסיד ויש להרהר על זה דכל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט. ומאי קאמר שמרה נפשי. על כן בא דבר הני אמוראי ליתובי דעתין וכל חד מתרץ לה לפום שיטתיה. חד אמר לא חסיד אני שכל מלכי וכו' ואני חצות וכו' דאף דאיני חייב מ"מ כ"ע מודו שהוא דבר גדול וזהירות וקדושה ובהא לא אמרו נקרא הדיוט וכמו שחילקנו. ואידך קאמר ידי מלוכלכות וכו' סבר לה כחילוק הריטב"א דנהי דאני פטור מצד שאני מלך וכלפי לייא מן הראוי הוא מלך יושב על כסא מלכותו מלך ביופיו אמנם כיון דמצוה גדולה היא שהחכמים מוזהרים בה כל העושה אותה אף שהוא פטור אינו נקרא הדיוט מאחר דאחרים מצווים כמ"ש הריטב"א וקדוש יאמר לו:
ואפשר לומר עוד בהקדמה זו באופן אחר. והוא דכתבנו בעניותנו במקום אחר לתרוצי סוגיא דהא דאמרינן כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט לא אתמר אלא במצות שבין אדם למקום אבל בין אדם לחבירו אף שמן הדין הוא פטור מצי להתחסד ואינו הדיוט כי הוא אמר ויהי שיעשו לפנים משורת הדין כמ"ש במציעא דף ל' אשר יעשון זו לפנים משורת הדין דא"ר יוחנן לא חרבה ירושלם אלא שהעמידו דבריהם על דין תורה ולא עשו לפנים משורת הדין וא"כ בין אדם לחבירו כל שעושה לפנים משורת הדין מקיים מצות ה' ואינו הדיוט. והכא דוד הע"ה קרי לנפשיה חסיד ויש במאמר חסיד לפרשו שהוא מתחסד עם קונו במצות שבין אדם למקום. או שהוא מתחסד עם חבירו במה שבינו לבין חבירו ויקשה על זה דהא קי"ל כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט. לזה אמר חד מינייהו מלכי לא חסיד אני שכל מלכי וכו' וראוי לעשות כמעשיהם ואני חצות לילה וכו' דכיון שיש בדבר מצוה וזריזות לא אמרינן כל הפטור וכו' וכמש"ל וז"ש הכתוב חצות לילה אקום ואם נפשך לומר זו מדה יתירה ולמלך אין שוה וקרו ליה הדיוט ומלך והדיוט תרתי דסתרן לז"א אקום להודות לך ויש בדבר מצוה רבה ובכי האי גונא לא מיקרי הדיוט כלל והוא שבח אף שהוא על משפטי צדקך כלומר דבר נוסף על משפטי צדקך דבדבר כזה שהוא להודות לך וכגון דא מצוה רבה לית דין אתר הדיוט. ועוד חבר אני לכל אשר יראוך רמז חילוק הריטב"א דלא נאמר דנקרא הדיוט רק כשדבר זה אין גם אחד מצווה עליו אז העושהו הדיוט אבל אם מעשה זה הוא מצוה שאחרים חייבים אין זה נקרא הדיוט וז"ש עוד יש טעם אחר דהגם דמצד המלכות ראוי לשכב על משכבו כנימוס המלכי' וערבה שנתם מ"מ אני המזדרז וגם הקימותי אין זה מסוג הדיוט דהמצוה ישנה בעולם וזהו חבר אני לכל אשר יראוך כי הן רבים עתה חברים מקשיבים רבים קמים כל חוצ"י בך:
או יראה דשיעור הכתוב כך הוא במ"ש הגהות אשרי פ' אלו מציאות מא"ז דאף דאמרו זקן ואינו לפי כבודו פטור מ"מ אם הוא בעל נפש מחויב ליטול וקרובים דבריו לדברי הרמב"ם ופסקו מרן בח"מ סי' רס"ג וז"ש חצות לילה אקום להודות והוא נוסף על משפטי צדקך שכל מלכי מזרח ומערב מתענגים גם ישני"ם ואני עם שוני"ם לא אתערב וכי תימא כל הפטור וכו' לז"א חבר אני לכל [אשר] יראוך שהם בעלי הנפש וע"י כן שומרי פקודיך כמ"ש א"ז דבעל נפש מחויב וצריך למחול על כבודו וגם אני מוחל על כבודי דמצוה שאני כמ"ש בסוטה דף מ"א גבי אגריפס. ועוד טעם אחר דזה לא נאמר בדבר דיש בו זריזות ומצוה כנז"ל וז"ש חסדך ה' מלאה הארץ על ידי קימת חצות חסד ה' מלאה הארץ כמ"ש בזהר א"כ טוב לחצו"ת ומצוה גדולה היא ולא אמרו בזה דהוא הדיוט:
ואידך מאן דאמר פרושי קמפרש מ"ש כי חסיד אני במצות שבין אדם לחבירו וכך אמר וכו' ואני ידי מלוכלכות וכו' דכיון דהוא מצוה שבין אדם לחבירו אז אנו מצווים אשר יעשון זו לפנים משורת הדין ולא נאמר בזה הדיוט ושפיר קרינא אנפשאי חסיד ועושה לפנים משורת הדין לטהר אשה לבעלה. ועמ"ש בעניותנו בס' הקטן ראש דוד פ' מטות דף קל"ג בס"ד:

ולא עוד אלא כל מה שאני עושה אני נמלך במפיבושת רבי וכו' ולא בושתי. קצת יש להרגיש דהול"ל ואיני בוש כי היכי דנקט ברישא אני נמלך. ואפשר במאי דאמרינן בסוף מכילתין כל תלמיד שכועס עליו רבו פעם ראשונה ושניה ושותק זוכה להבחין בין דם טמא לדם טהור ולהבחין בין דיני ממונו' לדיני נפשות וטעמא לפי שמתבייש ואזיל סומקא ואתי חיורא כמ"ש שם הרב עיון יעקב. והיינו רבותיה דדוד דאחר דכמה פעמים נתבייש לפני רבו אשר שכרו נודע להבחין בין טמא לטהור ובין דין לדין אפ"ה תדיר היה נמלך ברבו ולא היה סומך על דעתו ולא על מה שנתבייש כבר ששכרו לכוין אל האמת וז"ש כל מה שאני עושה כל דייקא וגם עושה תדיר אני נמלך בטהרות ודינין הגם דלא בושתי לשעבר כלומר דלא חששתי למה שביישני והיה לי להמנע שזה פרי המתביש לפני רבו לכוין אל האמת אפ"ה כל מה שאני עושה וכו':
אחרי כותבי ראיתי להרב פרשת דרכים דף ל"ו ישב ודרש מאמרין בההיא דכל תלמיד שכועס וכו' אך גבהו דרכיו מדרכינו ע"ש ושם ראיתי שפירש בשם רבותיו דהא דאייתי בסמוך תנא לא מפיבושת וכו' הוא לישב איך דוד הע"ה קרא לרבו בשמו לזה אייתי דהוא שם התואר והקשה דמשמע מרש"י פ' חלק דשרי לומר מורי רבי פ'. וחילק דלא שרי אלא כשאומר מורי פ' אבל אסור לומר פ' מורי והכא קאמר מפיבושת רבי ע"ש ובס' אור יקרות הקשה על חילוק זה ממ"ש בגיטין דף י"ד מי נתן לינאי אבא ע"ש. וכן יש לדקדק מדוכתי טובא ומהם משלמה הע"ה שהיה אומר דוד אבי כמה פעמים אף כשלא היה מדבר בתפלה לפני ה' כמ"ש ריש מלכים וגם מפסחים דף קי"ב ומעילה דף [י"ז:] שאמר ר' שמעון יוחאי אבא:
ואחזה אנכי להרב מהרש"א באגדתיה שהסכים דהאי מפיבושת הוא בן יהונתן וגרסינן מריב בעל שמו ע"ש ולא זכר שר דברי התוס' פ' הערל (יבמות דף ע"ט) גבי מפיבושת שהוקע בשאלת הגבעונים שכתבו משם ר"ת דהאי מפיבשת בן שאול שנקרא איש בעל בדברי הימים הוא רבו של דוד וגרסינן הכא אלא איש בעל שמו ואינו בן יהונתן ע"ש והרב ז"ל שם פ' הערל הזכיר דבריהם ע"ש ואחר זמן רב נזדמן לידי ס' מקום שמואל וכמו רגע נראה לי שם בשער התירוצים שהשיג על מהרש"א ז"ל בזה ע"ש:

עד יעבור עם זו קנית זו ביאה שניה אפשר לומר דרך דרש במשז"ל בש"ט ועם נברא יהלל יה זה דורו של מרדכי שנעשו בריה חדשה ולהכי קא' עם זו קנית שקנאם ממש בריה חדשה זו ביאה שניה בימי עזרא. א"נ דעד ימי מרדכי הי"ל מודעא והדור קבלוה בימי אחשורוש ויצדק עליה' עם זו קנית ישראל קנין אחד שקבלו התורה בלב שלם ועמ"ש בעניותי בס' הק' ראש דוד פ' בהעלותך בס"ד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף