בניהו/ברכות/ד/א

בניהו ברכות ד א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

במערבא מתרצי לה הכי: נפלה, ולא תוסיף לנפל עוד, קום בתולת ישראל הקשה הרשב"א, לפ"ד המערבא פסוק נפלה אין בו פורענות אלא טובה, ולדידהו אמאי לה אמר נו"ן באשרי? ועוד מקשים, הו"ל למסדר התלמוד למנקט הא דאמר רנב"י אפ"ה סמכה דוד ברוה"ק, קודם שיזכיר דברי המערבא?. ונ"ל בס"ד, דכוונת המערבא הוא ע"פ מ"ש המפרשים ז"ל בכוונת הפסוק הזה של נפלה. משל לראובן שהתנו עמו שיפיל את שמעון שלשה פעמים, ובא לקיים תנאו. והפיל את שמעון פעם אחת. ואחר שהפילו תפסו בידו והקימו, ואחר שהקימו חזר והפילו שנית, וחזר והקימו בידו, וחזר והפילו פעם שלישית. ואחר שהפילו פעם שלישית, אמר לו: עתה אין אני מקים אותך כל אלא אתה תקים עצמך, דמה שהקמתי אותך בראשונה ובשניה, הוא כדי לקיים בך הנפילות שהתניתי עליהם, יען שאם לא תקום איך תפול. על כן עתה אתה תקים עצמך ואני לא נשאר לי עסק בך שכבר אני יצאתי י"ח התנאי שהפלתיך שלש פעמים, עכ"ד.
וזהו ביאור דברי המערבא: נפלה, ולא תוסיף לנפל פירוש: הקב"ה גזר ד' גלויות על ישראל וצריך לקיים דברו, לכך הפילם בגלות וחזר והקים אותם כדי שיפילם פעם שנית, וחזר והקים אותם עד שהפילם בגלות אחרון של אדום. ואחר שנתקיימו הנפילות שגזר עליהם לא נשאר עסק להקב"ה בהקמה. ולז"א: אם נפלה ולא תוסיף ליפול, כלומר שנשלמו הנפילות שגזר עליה הקב"ה, אז לא יקים אותה הקב"ה כאשר הקים אותה קודם בין נפילה לנפילה, אלא קום בתולת ישראל שהיא צריכה לקום מאיליה, וכאשר מבואר במשל הנז' זהו ביאור דברי המערבא.
ועל כן ע"פ הביאור הזה, נמצא יש בפסוק זה פורענות גדולה, יען כי הפסוק הזה מטיל הקימה עליה שהיא צריכה להקים עצמה, ודא עקא דמאחר דהקימה צריכה להקים מעצמה, תתעצל או תרדם בשינת המפלה של הגלות ולא תשתדל להקים עצמה, כי דבר התלוי בידו יתברך ממהר האלהים לעשות, אך דבר התלוי ביד אדם יתאחר ויתעכב הרבה ויעבור זמן רב ואין מעיר לעשותו.
ועל כן לא אמר דוד הע"ה נו"ן באשרי משום פורענות זו דנפקא מיניה שתולה הקימה ביד ישראל, ולכן תלמודא הביא דרשה דמערבא אחר התירוץ, אחר דברי רבי יוחנן, ללמדנו דגם לדרשה דמערבא איכא בפסוק זה פורענות, ולהכי לא נאמר נו"ן באשרי. ואחר שהביא דברי המערבא, הביא דברי רנב"י דקאי על דברי המערבא, והיינו לומר, אעפ"י דבמערבא דרשי להאי קרא של נפלה בענין דאית ביה פורענות, משום דתלה הקימה בידי אדם שנמצאת הנפילה האחרונה בלי קימה כיון דתלויה בידי אדם, עם כל זה חזר דוד הע"ה ועשה סמך מאת השי"ת לקימה של נפילה האחרונה ההיא, וכיון דהקב"ה עוזר לה, נמצא נעשה סמך גדול בזו כי היו תהיה הקימה בודאי ולא תשאר הנפילה.
ונראה לרמוז בס"ד, אות מ' במספר הקדמיי עולה קמ"ה[א+ב+ג+ד+ה+ו+ז+ח+ ט+י+כ+ל+מ עולה 145], הרי מצד של נו"ן שהוא נפילה נרמז קימה, וצד הב' של נו"ן יש סמ"ך, שהוא סמיכה. גם אות נו"ן במספר הקדמיי קצ"ה [א+ב+ג+ד+ה+ו+ז+ח+ט+י+כ +ל+מ+ג עולה 195].
ובזה יובן הפסוק (ישעיה סב, יא) הנה יי השמיע אל קצה הארץ אמרו לבת ציון הנה ישעך בא ר"ל קצה הארץ זה אות נו"ן שבו נפילה, הנה ישעך הוא אות סמ"ך אשר עומד בצידך בא. גם סמ"ך במספר הקדמיי עולה רנ"ה [א+ב+ג+ד+ה+ו+ז+ח+ט+י+כ+ל+מ+נ+ס עולה 255], לז"א: ופדויי יי ישובון ובאו ציון ברנה (ישעיה נא, יא), באות סמ"ך שמספרו רנ"ה[255].

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף