שיחה:בבלי/ברכות/ד/א

מאי קרא עורה כבודי עורה הנבל וכינור

יל"ע דלעיל איתא רק דהיה כינור תלוי והכא חזינן דהיה אף נבל, ועי' רש"י בתהילים (פרק נ"ז פסוק ט') וז"ל: "העירה אותי הנבל וכנור התלוי על מטתי", עכ"ל, ויל"ע מאי כוונתו, וכמדומה דיש מפרשים דהכינור היה להעירו והנבל ניגן בו דוד גופא בעת אמירת שירות ותשבחות אך ריהטת הפסוק "עורה הנבל וכינור" משמע כפירש"י דאף הנבל היה מעוררו. פניני משה (שיחה) 18:20, 3 במרץ 2021 (IST)

אעירה שחר

קצ"ע אחר דקם כבר בחצות מאי נשתבח בהא דמקדים השחר הלא כבר קם הרבה קודם השחר כדי לשבח לבוראו. הערת הרי"צ גוטפרב. פניני משה (שיחה) 18:20, 3 במרץ 2021 (IST)

לאתעורי משנתיה

הנה לעיל ג' ע"ב איכא ג' דיעות מאי קעביד דוד עד חצות, א) פעמים שישן ופעמים שהיה ער, ב) נתנמנם כסוס, ג) עוסק בתורה. ולפירוש ג' צ"ל דהכינור היה להזכירו להפסיק מתלמודו לשירות ותשבחות, ויל"ע. פניני משה (שיחה) 18:20, 3 במרץ 2021 (IST)

שמא יטעו אצטגניני פרעה ויאמרו משה בדאי

עי' רש"י דקודם שיגיע חצות יהו סבורים שהגיע ועדיין לא באה המכה ויאמרו משה בדאי הוא הלכך טוב לאחוז לשון איני יודע, עכ"ל. וחזינן דאף דאחר זמן מועט ביותר יתברר דמשה צדק בדבריו אעפ"כ חילול השם של רגע קט נמי חמור מאד שיאמרו ברגע זה דמשה בדאי, [ושו"ר כן במהדו' חברותא בשם החת"ס וכן הוא בהערות מרן הגריש"א], ועוד אפש"ל דאף כשאח"כ יגיע מכת בכורות עדיין יאמרו דבדאי הוא בזה שלא נתקיימו דבריו 02בזמנו03, דכך דרכם של כופרים אשר באמתלא קלה יתפסו שלא להאמין לדברי הנביא, דיאמרו מדלא בא בזמנו סימן שאינו מחמת דבריו. וע"ע רבינו בחיי שמות י"א ד'. פניני משה (שיחה) 18:20, 3 במרץ 2021 (IST)

והכי קאמר משה לישראל וכו'

לכאורה לתירוצא קמא קאמר זאת משה למצריים ולכן שינה בלשונו שמא יטעו איצטגניני פרעה משא"כ לתירוצא בתרא קאמר זאת משה לישראל. וצ"ע דבקראי מוכח לכאורה דקאמר זאת לפרעה ולא לישראל דבהמשך הנך קראי (שמות י"א ח') כתיב "וירדו כל עבדיך אלה אלי וכו' ויצא מעם פרעה בחרי אף", ועי' הגהות וציונים דבילקוט שמעוני הובא כדברי גמ' דידן והושמט תיבת "לישראל" דאכן אמר זאת לפרעה ולא לישראל. אך מאידך צ"ע האיך יתכן דאמר זאת לפרעה בליל ארבעה עשר הלא בשעת מכת חושך כתיב בקרא (שמות י') דפרעה אמר לו "אל תוסף ראות פני" ומשה השיבו "לא אוסף עוד ראות פניך", ואיתא בחז"ל (עיי"ש ברש"י) דכבר אז התרהו על מכת בכורות דשוב לא בא להתרותו, והאיך יתכן דבליל ארבעה עשר חזר להודיעו דלמחר כעת יהא מכת בכורות, וצ"ע. והעירוני לשפ"א דנתקשה בזה, ועי' מהדו' חברותא מאי דציין בזה. פניני משה (שיחה) 18:20, 3 במרץ 2021 (IST)

וכתיב וירא יעקב מאד שמא יגרום החטא

צ"ב דנבואה לטובה אינה חוזרת, (עי' רמב"ם הל' יסודי התורה פ"י ה"ד), ושו"ר במאירי בסוגיין וז"ל: "שכל הבטחה לטובה אינה חוזרת וא"כ היאך אמר שמא יגרום החטא, תדע שלא נאמר כן אלא בנבואה פרטית כלומר שהוא מתנבא תדעו שטובה פלונית באה לפלוני וכיוצא בזה", עכ"ל, ולכאורה כוונתו דכשהקב"ה אומר לנביא להתנבא לטובה על אדם מסוים הרי"ז חייב להתקיים אף אם אותו אדם ירע מעשיו אח"כ, משא"כ כשהקב"ה אומרו לאדם זה עצמו ולא לנביא עבורו, בזה שייך להשתנות שמא יגרום החטא. והעירוני דכבר איתא כן ברמב"ם בהקדמתו לפירוש המשניות וז"ל: "לפי שה' אם הבטיח טובה לעם על ידי נביא הוא מקיימה בהחלט כדי שתתאמת נבואתם אצל בני אדם, והוא אמרם ע"ה כל דבר שיוצא מפי הקדוש ברוך הוא לטובה אפילו על תנאי אינו חוזר. אבל מה שפחד יעקב אחרי שהבטיחו ה' בטוב באמרו לו והנה אנכי עמך וכו', ומצאנו שפחד פן יספה שנ' ויירא יעקב מאד וכו', ואמרו חכמים בזה שפחד מחטא חמור שיתחייב עליו השמדה, והוא אמרם קסבר שמא יגרום החטא, משמע מזה שאפשר שיבטיח ה' טובה ויכריעו העונות ולא יתקיים אותו הטוב. דע שאין זאת אלא במה שבין ה' לנביא, אבל חלילה שיאמר ה' לנביא להבטיח לבני אדם טובה בסתם ולא תתקיים אותה הבטחה, לא יתכן דבר זה, לפי שלא היה נשאר לנו במה לאמת את הנבואה, וכבר נתן לנו יסוד בספרו שהנביא יבחן באמתת הבטחותיו", עכ"ל, והיינו כדברי המאירי הנ"ל. אמנם צ"ע בהמשך סוגיין "עד יעבר עמך ה' - זו ביאה ראשונה, עד יעבר עם זו קנית - זו ביאה שניה; מכאן אמרו חכמים: ראוים היו ישראל ליעשות להם נס בימי עזרא כדרך שנעשה להם בימי יהושע בן נון, אלא שגרם החטא", והלא התם הוי כעין נבואה דביאה שניה יהא כביאה ראשונה ונאמר לנביא עבור ישראל ואעפ"כ נשתנה לרעה, ואולי צ"ל דהתם אינו נבואה ברורה דכך יהא אלא דנרמז דראוי להיות כך, ושו"ר מש"כ בצל"ח, עיי"ש. וראיתי ברמב"ן (שמות י"ב מ"ב) וז"ל: "שאין שום הבטחה שלא יגרום החטא לבטלה אלא במקום שבועה", ועפ"י דבריו לא קשיא מידי דכל זמן דליכא שבועה שייכא ביטולו ע"י גרימת החטא ח"ו. פניני משה (שיחה) 18:20, 3 במרץ 2021 (IST)