ערך/שבת

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png שבת

מתי נצטוו על השבת[עריכה]

בהר סיני, במתן תורה, נצטוו לשמור את השבת. ומה שאמרו חז"ל שקיבלוה במרה, כתב הרמב"ן בפי' התורה דהיינו להרגילם. וכן דקדק בלשון רש"י שם, שלא היה אז עדיין חיוב לשומרה, אלא היה זה לחנכם ולהרגילן בשמירתה לקראת מתן תורה.

שמירת שבת[עריכה]

אמר רבי יוחנן כל המשמר שבת כהלכתו, אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו, שנאמר אשרי אנוש יעשה זאת וגו' ושומר שבת מחללו, אל תקרי מחללו אל מחול לו.

הבית יוסף (סימן רמב) ביאר טעם הדבר שהשבת שקולה כנגד כל המצוות (ירושלמי נדרים סופ"ג) לפי שהיא מורה על השגחת הבורא וחידוש העולם ותורה מן השמים. וכיון ששומר שבת ודאי שהעבודה זרה שעובד אין זה מפני שמאמין בה, וממילא מועלת לו מחילה על ידי תשובה.

שבת מקדשא וקיימא[עריכה]

'עם מקדשי שביעי' או 'מקדש השבת' - עי' חדש על ה(מ)דף (נדרים עח).

לימודי חול בשבת[עריכה]

הרמב"ם (פיהמ"ש שבת) כתב שאסור לקרות בשבת וביום טוב אפילו היה אותו ספר בחכמה מן החכמות, לבד ספרי הנבואות או פירושיהם. והרשב"א (שו"ת ח"א סימן תשעב) כתב שמותר להביט באשטורל"ב בשבת שכלי הוא וכל כלי מותר לצורך גופו ואפילו כלי שמלאכתו לאיסור, וכל שכן שאינו אלא כאחד מספרי החכמה, דמה הפרש יש בין כתוב רשום בלוחות נחושת בעט ברזל לכתוב בספר.

והשולחן ערוך (או"ח סימן שז סעיף יז) הביא שתי השיטות וכתב: אסור ללמוד בשבת ויום טוב זולת בדברי תורה, ואפילו בספרי חכמות אסור. ויש מי שמתיר, ועל פי סברתו מותר להביט באצטרלו"ב בשבת.

ובערוך השולחן (שם ס"ק י"א) יישב שתי השיטות שלא יחלקו זה עם זה: אמנם באמת אין כאן מחלוקת ושתי הדעות אמת. דודאי מעיקר הדין אי אפשר לאסור, אמנם ממדת חסידות שכל אדם ראוי לנהוג כן כדי לכבד יום הקדוש הזה מצוה נכונה שלבד דברי תורה לא ישמע על פיו ביום השבת.

הכנה לשבת[עריכה]

הרמב"ם (שבת פ"ל ה"ב) מבאר מהי הדרך הנכונה לקבלת השבת: "ומתעטף בציצית ויושב בכובד ראש מייחל להקבלת פני השבת כמו שהוא יוצא לקראת המלך, וחכמים הראשונים היו מקבצין תלמידיהן בערב שבת ומתעטפים ואומרים בואו ונצא לקראת שבת המלך".

מלאכות על ידי פעולות סגוליות[עריכה]

אם פעולות סגוליות חשובות מלאכה בשבת - עי' חדש על ה(מ)דף (תענית יט).

מורא שבת[עריכה]

היראים (מצוה תי) כתב: כשם שציוה הב"ה לתת מורא וכיבוד למקדש, כך ציוה לתת לשבת, שהרי הוקשו זה לזה, דכתיב 'את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו'. ומהו מורא שבת, שיחשוב אדם בלבו לכבד את השבת, ולשמור ולהיות חרד על הדבר, ולא מן השבת אתה ירא אלא ממי שהזהיר על השבת. וכתב בתועפות ראם שמצוה זו קאי גם על לימוד הלכות שבת כראוי בימות החול.

ערכים קשורים[עריכה]

*תוספת שבת. *ל"ט מלאכות שבת. *מעשה שבת. *מילה בשבת. *עונג שבת. *תפילות שבת. *זכירת שבת. *קידוש. *שלוש סעודות. *אמירה לנכרי. *הטמנה. *שביתת בהמה. *שבות. *פיקוח נפש.

מעבר לתחילת הדף