ערך/שביתת בהמה

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי שביתת בהמה

מקור האיסור

דכתיב "למען ינוח" וגו' (תוספות בשבת נא: ד"ה במה).

אם אשה מצווה על שביתת בהמתה

הסתפקו בזה בעל פרי מגדים (תיבת גמא פרשת בשלח; ראש יוסף שבת נא:) ורבי עקיבא איגר (תוס' רעק"א שבת פ"ה מ"א אות עד). ועי' תפארת ישראל (שבת שם, בועז אות ב) ובחידושי הג"מ רא"ג (משניות שבת שם) ובמנחת חינוך (מצוה לב אחר מוסך השבת אות ח) שכתבו להוכיח שמצווה בשביתת בהמתה כאיש. ומאידך בספר רוח חיים (אורח חיים סי' שה ס"ק ב) כתב להוכיח שאינה מצווה.

ביום טוב ובחול המועד

עי' בית יוסף (או"ח סימן תצ"ה) מה שמביא בשם הכל בו (סימן נח, יז:), ומה שכתב על דבריו. ועי' רמ"א (או"ח סימן רמו ס"ג), מגן אברהם (שם), ומשנה ברורה (שם ס"ק יט).

ברכיבה על גבי בהמה

מבואר במשנה (ביצה לו:) שאחד הדברים האסורים משום שבות הוא - "ולא רוכבין על גבי בהמה". ובגמרא מבואר שטעם האיסור הוא, "גזירה שמא יחתוך זמורה". והטעם שאין ברכיבה על גבי בהמה איסור מצד שביתת בהמה, היינו משום דקיימא לן 'החי נושא את עצמו', וממילא אין פעולת הרכיבה מוגדרת כנשיאת משא ע"י הבהמה.

אמנם הבית יוסף (או"ח סימן שה ד"ה אין רוכבין) בשם הרא"ש הביא את דברי הירושלמי (ביצה פ"ה ה"ב) שפירש באופן אחר את דין המשנה שאין רוכבין על גבי בהמה בשבת. ושם מבואר שטעם האיסור הוא: "מפני שהוא מצווה על שביתת בהמה כמוהו". ועי' בבית יוסף שם מה שכתב על דברי הירושלמי.

בשתי בהמות

אם נאמר בהם הפטור של *שנים שעשאוה - עי' חדש על ה(מ)דף (ראש השנה יא).

הפקר בהמתו המושכרת לגוי כדי להינצל משביתת בהמתו

עי' חדש על ה(מ)דף (נדרים מד).

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף