ערך/קידוש

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי קידוש

אם הברכה היא מן התורה

עי' *זכירת שבת#אם ברכת הקידוש היא מן התורה

קידוש במקום סעודה

ערך מורחב – קידוש במקום סעודה

הבטה בנרות

הרמ"א (או"ח סימן רעא ס"י) כתב בשם מהרי"ל שכשמתחילים בקידוש של ליל שבת יתן עיניו בנרות. וביאר המגן אברהם (שם) שהיא סגולה לרפואת העינים.

זמן ההבטה

בספר סגולות רבותינו הביא מכתב בשם הגרב"צ מוצפי שכתב שדעת האר"י להביט בנרות ואחר כך בכוס, ומשמע מדבריו שכשיכנס לביתו יביט בנרות, וכן מפורש בסידור הרש"ש, וכן נהג רבי סלמן מוצפי להביט בנרות פעם אחת בכניסתו לבית, ופעם שניה בסיום ברכת בורא פרי הגפן.

שאר היוצאים בברכה

בתשובות הגר"ח (עמ' קלח) השיב הגר"ח קניבסקי שסגולה זו היא גם ליוצאים ידי חובת קידוש ולא רק למקדש.

אם צריך שיהיה כוס לכל השומעים

עי' תוספות (פסחים צט: ד"ה לא יפחתו (השני)), ועי' חדש על ה(מ)דף (מגילה טז בשם החזו"א).

קידוש בבית הכנסת

כשאין אורחים

שו"ת מן השמים (סימן כה) שיש לקדש, א' ברוב עם הדרת מלך. ב' יש שאינם יודעים לקדש וכששומעים בבית הכנסת לומדים ומקדשים בביתם.

היין

פגימתו בראיית עכו"ם

בשו"ת דובב מישרים (ח"א סימן קכד) הביא מה ש'נודע בשם צדיקים וקדושים להחמיר שלא לקדש על יין שעכו"ם ראה את היין.

ובכלי זכוכית דן בדובב מישרים שם אם חשוב ראיה, וציין לשבות יעקב (ח"א סימן קכז) שנקט שחשוב ראיה. וע"ע דרכי תשובה (יו"ד סימן קכג סק"ב) בשם ספר רוח חיים (סימן קלא אות ב) שכתב שמי שהוא פרנס ושר על הציבור שעל הרוב נכנסים אלי וגוים, צריך להיזהר הרבה שלא תעמוד צלוחית היין במקום גלוי ויפגם היין בראייתם. וביפה ללב (ח"ה יו"ד סימן קכג אות א) כתב להזהיר העם שלא לקנות יין בכלי לבן, שלא יראנו הגוי בשוק, כי זכוכית לבנה תוכו כברו. וע"ע של"ה (שער האותיות אות ק, קדושת האכילה אות ט), ובמדרש תלפיות (עמף יין). וע"ע הגד"ש דובב מישרים (עמ' קנב הערה עו).

מעבר לתחילת הדף