ערך/עונג שבת

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png עונג שבת

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

מקור הדין[edit]

בישעיהו (נח יב-יג) כתיב: אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר: אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי ה' דִּבֵּר:

ודרשו חז"ל בשבת (קיח:): אמר רב יהודה אמר רב כל המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו, שנאמר (תהילים לז) והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך. עונג זה איני יודע מהו, כשהוא אומר וקראת לשבת ענג הוי אומר זה ענג שבת.

ובספרא (אמור יב): קדשהו, במה אתה מקדשו במאכל ובמשתה ובכסות נקייה.

מדאורייתא או מדרבנן[edit]

הרמב"ם (שבת פ"ל ה"א) כתב: ארבעה דברים נאמרו בשבת שנים מן התורה ושנים מדברי סופרים והן מפורשין על ידי הנביאים, שבתורה זכור ושמור, ושנתפרשו על ידי הנביאים כבוד ועונג שנאמר (ישעיהו נח) וקראת לשבת עונג ולקדוש ה' מכובד.

וביראים (מ' צט): מצות עונג שבת גמרא גמירי לה עד דאתא ישעיה ואסמכה אקרא דכתיב וקראת לשבת עונג.

והחתם סופר (שו"ת או"ח סימן קסח) הביא דברי הרמב"ם וכתב: והנה אין כוונתו שהוא רק מצוה דרבנן או מדברי קבלה כמו פורים, אלא דאורייתא ממש נאמרה למשה רבינו ע"ה בעל פה הלכה למשה מסיני ואתי ישעיה ואסמכיה אקרא, דאי לא תימא הכי שהיא הלכה למשה מסיני, אין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה (שבת קד.), אע"כ הלכה למשה מסיני היא ורמב"ם קרי ליה דברי סופרים כדרכו של רמב"ם בקידושי כסף.

במה מענגו[edit]

עוד אמרו חז"ל (שבת שם): במה מענגו, רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אמר בתבשיל של תרדין ודגים גדולים וראשי שומין. רב חייא בר אשי אמר רב אפילו דבר מועט ולכבוד שבת עשאו הרי זה עונג. מאי היא, אמר רב פפא כסא דהרסנא.

קביעת העונג כל אדם לפי מה שהוא[edit]

הבית יוסף (או"ח סימן רפח) הביא דברי האגור (סימן תב) בשם השבלי הלקט (סימן צג) דאיתא בהגדה שמצאו תלמידיו לרבי עקיבא שהיה בוכה בשבת ואמר זהו עונג לי, ויש מוכיחין מכאן שאדם שמזיק לו אכילתו דאז עונג לו שלא לאכול וכמעט שהוא אסור לאכול דהא מצער ליה במה שאוכל.

וכן פסק בשולחן ערוך (שם): י"א שאדם שמזיק לו האכילה דאז עונג הוא שלא לאכול, לא יאכל. והרמ"א שם הוסיף: וכן מי שיש לו עונג אם יבכה כדי שילך הצער מלבו, מותר לבכות בשבת.

ובענין זה כתב המשנה ברורה (פתיחה לסימן רמב): הא דאמרו דצריך לענגו בדגים גדולים וראשי שומן ותבשיל של תרדין שזה היה מאכל חשוב בזמניהם וכן בכל מקום ומקום לפי מנהגו יענגוהו במאכלים ומשקים החשובים להם עונג. ולפי שמן הסתם רוב בני אדם עיקר ענוגם בבשר ויין ומגדנות לכך איתא בסימן ר"נ ס"ב דירבה בבשר ויין ומגדנות כפי יכלתו.

שלוש סעודות[edit]

JewishBook-logo-שקוף.png ערך מורחב – שלוש סעודות
מעבר לתחילת הדף