מיני תרגומא/בראשית/כה

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

מיני תרגומא TriangleArrow-Left.png בראשית TriangleArrow-Left.png כה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"


דפים מקושרים

ג[edit]

שם כ"ה פסוק ג' ובני דדן היו אֲשׁוּרִים וכו' תרגום הֲווֹ לְמֵשִׁירְיָן וכו' כתב רש"י ותרגום של אונקלוס אין לי ליישבו על לשון המקרא. ועיין ברמב"ן שהאריך לבאר על נכון. וממה דכתיב היו ולא כתיב ילד כמו ומצרים ילד את לודים הוכרח לתרגם כך ע"ש:

יז[edit]

פסוק י"ז אלה שני חיו ישמעאל וכו' ויגוע וימת וכו' ז"ל הרמב"ן לשון רש"י לא נאמרה גויעה אלא בצדיקים ובגמרא [ב"ב דף ט"ז:] הקשו והא דור המבול נאמר בהם גויעה ויגוע כל בשר הרומש על הארץ וכל האדם אשר בארץ יגוע. ומתרץ גויעה ואסיפה קאמרינן כוונתם כי הגויעה מיתה בלא חולי מכאיב ובלא יסורין ואין זוכין לה אלא הצדיקים ואנשי דור המבול ההפוכים כמו רגע ולא חלו בהן ידם וכן מתי מדבר ועל כן אמר בהם גויעה בגוע אחינו אבל כשיזכיר הכתוב כן עם זכרון המיתה כמלת ויאסף או וימת תרמוז למיתת הצדיקים וכו' ויראה שמלת גויעה אצלם המק בשרו והוא עומד על רגליו וכן דעת אונקלוס שתרגם בכאן ואתנגיד והוא העילוף כלשון איתנגיד ואיתפח [פסחים דף נ. ובבא בתרא דף יו"ד:] וכן יכול ישנם (צ"ל: ישלם) חמשה נגידין [ב"ק דף ס"ז:] ונאמר כן במבול כמו שאמר וימח את כל היקום ונאמר ויגוע וימות כגבר יחלש וימות והיא מדה בצדיקים עכ"ל. ודע דמ"ש ובגמרא הקשו וכו' ויגוע כל בשר וגו' וכל האדם אשר בארץ יגוע ליתא בגמרא שום קרא אלא הרמב"ן מפרש כך. ודע עוד דבפסוק ליתא כך אלא ויגוע כל בשר וגו' וכל האדם. וצריך אני לומר דהרמב"ן מעתיקו לפי צורך ענינו על פי האמת דסופו דקרא וכל האדם קאי גם אויגוע דכתיב ברישא דקרא. עכ"פ נתחוורו לפי פירושו הטעם דגבי מבול ויגוע [סימן ז' פסוק כ"א] ויגוע תרגום וּמִית וגבי ישמעאל שהיה צדיק[1] תרגום וְאִיתְנְגִיד. אבל אי קשיא לי הא קשיא לי הא דנטר הרמב"ן עד הכא ולא כתב דבריו לעיל גבי אברהם פסוק ח' דכתיב ויגוע ותרגום ואיתנגיד. ואגב יש להעיר לפי היסוד הזה דגבי צדיקים כתיב ויגוע וימת מאי טעמא לא כתיב כן גבי מתושלח דהיה צדיק גמור כדאיתא [סנהדרין דף ק"ט:] וגבי נח אלא בשניהם כתיב וימת. ואם המפרשים נתנו טעם לשבח בזה לא נודע לי. אמנם ביוסף דכתיב וימת יוסף ולא כתיב ויגוע אפשר לומר מפני שסיבת מיתתו היה כדאמרינן [ברכות נ"ה. ובסוטה דף י"ג:] שהנהיג את עצמו ברבנות. ובזה דעת לנבון נקל הא דשאל הש"ס מפני מה מת יוסף קודם לאחיו ולא מצינו שאלה כזו גבי יעקב שמת קודם לעשו [סוטה דף י"ג:] ודומה לזה. וגבי משה דלא כתיב ויגוע יש ליתן כמו כן הטעם משום דכל עיקר הסיבה שמת מטעם שהעיד הכתוב יען לא האמנתם הא האמנתם לא הגיע זמנכם ליפטר [שבת דף נ"ה:] וגם באהרן הלא זה לזכרון:


פרשת תולדת יצחק

כא[edit]

סי' כ"ה פסוק כ"א ויעתר יצחק בתרגום יונתן ואזל יצחק וכו' ארום עקרא הות גביה עשרין ותרתין שנין וכו' מלת ותרתין הוא לכאורה טעות הדפוס שהרי בן ארבעים שנה היה בקחתו ובן ששים בלדת:

לא[edit]

שם פסוק ל"א מִכְרָה כַיוֹם תרגם אונקלוס זַבֵּין כַּיוֹם דִלְהֵין. הרמב"ן ביאר מלת דילהין בפירוש נאה וכתב שבנוסחות בדוקות ומדוקדקות מן התרגום איתא כיום דלהי ע"ש:

לד[edit]

פסוק ל"ד וַיִבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכוֹרָה ברש"י ויבז עשו העיד הכתוב על רשעו וכו' שמעתי מדודי המנוח המופלא מוהר"ר וואלף בערלין זצ"ל דכוונת רש"י לפרש הקרא דויבז עשו דוודאי עשו אשר רצה למכור הבכורה עשה כדרך התגרים וטוב טוב יאמר המוכר ולכך אין לומר אחרי שעלה על דעתו של עשו למכור בכורתו שבזה אותה בשום פנים אך הכתוב העיד על רשעו:



שולי הגליון


  1. פי' בשעת מיתתו.
< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף