טעמא דקרא/שמות/יט
ג[edit]
כה תאמר לבית יעקב אלו הנשים ותגיד לבנ"י אלו האנשים. ובשמו"ר כאן ולמה לנשים תחלה שהן מזדרזות במצות והקשה המפרש דבירו' ריש פסחים אמר שהנשים עצלניות הן. וי"ל דלענין לזרז את בעליהן ואת בניהן ללכת ללמוד הן זריזות אבל לעשות בעצמן הן עצלניות.
ו[edit]
אלה הדברים אשר תדבר אל בנ"י. שלא תפחות ולא תוסיף (רש"י ממכילתא), משמע דבשאר המצות הי' רשות למשה להוסיף ולהסביר משלו, וצריך טעם למה כאן הקפידה שלא יפחות ולא יוסיף. וי"ל דכאן הי' ענין גירות כמבואר בגמ' ובגרות הדין שאסור לפתותו שיקבל וגם אין מרבין עליו ואין מדקדקין עליו כמ"ש ביבמות מ"ז ולכן גם כאן א"ל רק לשאול אם רוצים או לא ולא לפתותם ולהוסיף להם דברים וגם לא לגרוע כדין גר.
טז[edit]
וקול שפר חזק מאד. וכן כתוב בכל הפרשה שפר חסר אבל בפ' בהר גבי יובל כתיב שופר מלא ונ' משום דכאן לא הי' שופר ממש אלא קול של שופר כתיב שפר חסר אבל במקומות שהי' שופר ממש כתיב מלא ולפ"ז בישעי' כ"ז דכתיב יתקע בשופר גדול יהי' שופר ממש דהא כתיב שופר מלא ועי' בפדר"א ספל"א וצ"ע ומצאתי בתנ"ך בעוד ששה מקומות כתיב שופר חסר וצריך שם טעם.
יט[edit]
ויהי קול השפר וגו'. בכל הפרשה כתיב שפר חסר אבל בפ' בהר גבי שופר של יובל כתיב בכל הפרשה מלא. וי"ל ע"פ הגמ' בר"ה כ"ו א' מאי משור פר משופר ויליף משם ר' יוסי דשל פרה כשר לשופר ולפ"ז כאן במתן תורה שהי' שופר של איל כדכתיב במשוך בקרן היובל שהוא איל כתיב חסר אבל ביובל כתיב מלא לדרוש משור פר לומר דגם של פר כשר כמו בר"ה דחד דינא להו (אך כ"ז לר' יוסי ולא קי"ל כן).