רלב"ג/שמות/יט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


מכילתא דרשב"י


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רלב"גTriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png יט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

בחדש השלישי עד אנכי יי' אלהיך

ביאור דברי הפרשה

ואולם התועלות המגיעות מזה הספור הם תשעה:

התועלת הראשון הוא להודיע כי כל מה שיעשה השם יתעלה מהנפלאות לישראל היה לתכלית שיתקרבו לעבודתו והנה סבב הש' יתע' במהירות נפלא להעתיקם מהרעות אשר גדלו עליהם ולהוציאם אל האמונה האמתית כדי שיהיו מוכנים לקבול התורה אשר בה היו מוכנים לירושת הארץ כמו שזכרנו פעמים רבות. ולזה אמר אתם ראיתם את אשר עשיתי במצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים. ועתה אם שמוע תשמעו בקולי וגומ'. לפי שאז היו מוכנים לקבול התורה. לעוצם מה שראו מהנפלאות אשר הביאו אותם להאמין בשם יתעלה בתכלית מה שאיפשר:

התועלת השני הוא להודיע שאין התורה נימוס מכריח ההולכים בדרכיה לעשות דבר יכבד עליהם לפי האמת אבל הוא הפך זה שהי תשים אותם בני חורין מכל אלו הפעולות המגונות אשר היה מנהג שאר הנימוסים להנהיג בהם ההולכים בדרכיהם כמו שאמר כי גם את בניהם ואת בנותיהם ישרפו באש לאלהיהם וזה כי התורה תכוין לבריאות הנפש והגוף ותכוין לקדש האנשים מהפעולות המגונות אשר הם בלתי אנושייות כמו רבוי המשגל והמשגלים המגונים ושאר הדברים הולכים מנהגם כמו שאמר ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש ולזה היה זה הנימוס בהפך שאר הנמוסים הקודמים כי שאר הנמוסים היו מוקבלים על צד האונס וההכרח לפי שאין עצמותם מחייב ההמשך אחריהם ואולם התור' אין קיבולה על צד האונס וההכרח כי עצמותה יחייב ההמשך אחריה ולזה הודיע הש' יתע' זה לישר' כשרצה שיקבלו התורה להקנותם השלמו' האמתי':

התועלת השלישי הוא להודיע כי מי שילך בדרכו התורה תדבק בו ההשגחה האלהית לשמרו ולהצילו מהרעות הנכונות לבא עליו ולזה אמר ועתה אם שמוע תשמעו בקולי וגו'. והייתם לי סגולה מכל העמים וגו'. הנה הקדים השם יתב' לזכור התועלת שיגיע מההתנהג בדרכי התורה קודם שיגיע מהות הנימוס התוריי' ר"ל שהוא ישים אותם ממלכת כהנים וגוי קדוש כדי לחבב יותר לישראל ענין התורה ויתרצו לקבל מצוותה:

התועלת הרביעי הוא להודיע כי הנבואה תגיע לנביא לפי מה שתשוטט מחשבתו בו ולזה כשהיה חושב משה במאמר ישראל כוונה אחת באה לו הנבואה בה האופן זולת האופן אשר באהלו בו כשחשב במאמרם כונה אחרת כמו שפירשנו במה שאמר וישב מש את דברי העם אל יי' ויגד משה את דברי העם אל יי':

התועלת החמישי הוא להודיע עוצם השגחת השם יתע' בישראל ורצותו להועילם עד שכבר נתן להם התורה באופן שלא ישאר להם ספק בה בשהיא מאת השם יתע' כדי שיאמינו במצות התורה אמונה שלימה וילכו בדרכיה וזה שאם היה מספר להם משה דברי התורה על צד הנבואה הנה אולי ישאר להם ספק בזה כי הם לא ידעו אם מה שיאמר להם משה הוא מה שדבר אליו השם יתע' ולזה חדש ע"ד מופת קול דברים היו שומעים אותו ישראל ובזה האופן שמעו עשרת הדברות שהם סוגי התורה הראשונים כמו שיתבאר אחר זה ובזה האופן גם כן היו שומעים דברי התורה לולי שהם אמרו למשה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות ולא נצטרכנו גם כן אל זה כי שאר המצות התוריות בכללם הם נכללות באופן מה העשרת הדברים ולזה היו שומעים עשרת הדברים מספיק להן כאלו שמעו מצות התורה בכללם:

התועלת הששי הוא במדות. והוא שראוי לאדם שינהג בתכלית הקדושה במקומת הנכבדים אשר בהם ייראו פעולות השם יתע' ונפלאותיו הראות נפלא ולזה צוו ישראל שלא יגשו אל אשה להיות נכונים ליום השלישי לעמוד סביב ההר אשר ירד כבוד השם יתעלה וצוו שלא יעלו בהר ולא יגעו בו לתת כבוד לשם יתברך אשר ירד כבודו שם:

התועלת השביעי הוא להזכיר עוצם הנפלאות אשר נתחדשו שם אז ע"ד המופת על הר סיני ענן כבד וקולות וברקים וקול שופר חזק מאד ועלה עשן נפלא מהר סיני בכללו ונתחדש בו כדמות רעש ועוד שקול השופר היה הולך וחזק מאד מה שהתמיד להמשיך קולו ועוד שכאשר היה עונה השם יתע' למשה בנבואה היה מתחדש קול דברים על יד המופת מגיד הדברים ההם שהיה אומר השם יתע' למשה וזה כלו הוא בתכלית הפלא. והנה התועלת בזכירת אלו הנפלאות הוא להוסיף אמות בענין התורה עם שהאמונה בנפלאות הוא מפנות התורה:

התועלת השמיני הוא במדות. והוא שראוי למנהיג השלם כשיכוון. שימנעו המונהגים ממנו מדבר מה להרחיקם מהיזק עצום או להקנותם תועלת נפלא שישים העונש חזק למי שיעשה הדבר ההוא ולא יסמך בזה לבד אבל יוסיף להזהירם על זה בעת שיש לירוא שימשכו אל המעשה ההוא אשר מנע אותם מעשותו כי בזה האופן יגיע אל התכלית המכוון ביותר שלם שאפשר וזה כי יראתם מהעונש החזק ימנע אותם מהמשך אחר המעשה ההוא והזכרה בשעת המעשה ימנע אותם משכיחת האזהרה הזאת והעונש הנפלא אשר בה. הנה לזאת הסבה תמצא שהזהיר השם יתע' שלא יעלו בהר ולא יגעו בו שאם יעשה זה יהיו נדונים בסקילה והוסיף להזכירם זאת האזהרה בעת שיהיה לחוש פן יהרסו לעלות ואולם משה היה חושב שלא יצטרכו לזאת האזהרה השנית לפי שהגבול אשר גבלו בהר יזכירם והודיעו השם יתע' והנה שעם כל זה יצטרך להזהירם על זה מפני שמשה ואהרן יעלו אל ההר ואולי יחשבו מפני זה שלא יהיה לשם אשם אם יעלו בהר או יגעו בו:

התועלת התשיעי הוא במדות. והוא שאין ראוי לאדם לעשות פעל ההבל והבטלה. הלא תראה כי משה רבינו ע"ה היה קשה בעיניו להזהיר ישראל שלא יהרס אל יי' לראות ואע"פ שצווהו השם יתע' על זה מפני היותו חושב שלא יהיה בזאת האזהרה תועלת עד שביאר לו השם יתע' מה שיכריח להוסיף להזהירם:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון