בכור שור/שמות/יט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


מכילתא דרשב"י


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

בכור שור TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png יט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ביום הזה. ביום שנסעו מרפידים באו למדבר סיני ופי' רבות' שהוא ר"ח סיון והמקראות מוכיחים כמו שפי' שבששה בסיון נתנה תורה כדפי' במסכ' שבת בפרק דר' עקיבא דא"ר יוסי בשני על וירד בג' עלה וירד וכו' והק' אמר ממחרת השבת תספרו חמשים יום והוא ממחרת יום טוב הראשון של פסח והחשבון כלה לששה בסיון:

ג[עריכה]

ומשה עלה אל האלהים. ולא מעצמו אלא שקרא לו הק' מן ההר וגו':

כה תאמר לבית יעקב. לפי הפשט כפל מלה היא:

ד[עריכה]

ואשא אתכם על כנפי נשאים. כלו' הגבהתי אתכם למעלה ולגדולה גדולה שהוצאתי אתכם מעבדות עבדים ואוליך אתכם אלי להיות עובדים אותי שאני מלך מלכי המלכים וכמה הגבהה גדולה היא לכם כאילו נשאתי והגבהתי אתכם על כנפי נשרים שפורחין למעלה מכל העופות וי"ל על כנפי נשרים שהנשר נושא גוזליו על כנפיו ואינם יראים כלום לא מחץ מלמטה ולא מעוף מלמעלה לפי שהוא מגביה לעוף משאר עוף וכן עשה הק' לישראל עמוד האש לפניהם וענן לאחריהם והמים להם חומה מימינם ומשמאלם ואינם יראים כלום משום צר הגה"ה:

ה[עריכה]

אם שמוע תשמעו בקולי. לשמור מצותי ולעשות עבודתי הרי אתם נשואים וגדולים מכל העמים שהם כולם שלי ואני אגדיל אתכם על כולם:

כי לי כל הארץ. ובידי להגדיל אתכם על כולם:

סגולה. לשון יוקר וחביבות וכמו (קהלת ב') סגולת המלכים והמדינות:

ו[עריכה]

ממלכת כהנים. כלו' ממלכה של שרים וסגנים כמו (ש"ב ח') ובני דוד כהנים היו שרים וסגנים:

ח[עריכה]

כל אשר דבר ה' נעשה. הננו מזומנים לכל אשר יצוה ויגזור עלינו:

וישב משה את דברי העם אל ה'. שב אל הק' לומר דברי העם לפניו אלא שהיה ירא לפתוח ולדבר לפני המלך עד שפתח הק' לדבר עמו דאין דרך התלמיד לפתוח פיו לפני רבו עד שיפתח הרב תחלה:

{ט{

אמר הנה אנכי בא אליך כדי שיאמינו בך לעולם וידעו שאתה שלוחי ואז הגיד משה את דברי העם אל ה' ואמר כבר הם מאמינים ואומרים כל אשר דבר ה' נעשה ואז אמר הק' מאחר שהודו לעשות לך וקדש אותם הזמין שיהיו מזומנים לשמוע דברי ולקבלם:

י[עריכה]

וכבסו שמלותם. לבא לפני בטהרה ובנקיות, ויהיו מזומנים ליום הג', נתן להם זמן כדי שיהיה להם שהות לטהר עצמם:

יב[עריכה]

והגבלת את העם. עשה להם גבול ואמור להם שלא יעברו את הגבול:

יג[עריכה]

לא תגע בו יד. לעולה בהר שהרוצה לתופסו יעלה אחריו ויעלה גם הוא אלא כיצד יומת כי סקול יסקל או ירה יירה ישליכו אחריו אבנים או יורו אחריו חצים להמיתו:

במשוך היובל. אך במשוך קרן היובל שימשוך קול השופר ולא יהיה עוד אז יוכלו לעלות בהר:

טו[עריכה]

היו נכונים לג' ימים. לקבל התורה ולשמוע הק' שידבר עמכם ומעתה אל תגשו אל אשה כדי שיהיו טהורים לשמוע את קול הק' וכ"ש שיהיו נזהרים מטומאה חמורה ולפי שלא פי' זמן באל תגשו אל אשה הוצרך לומר שובו לכם לאהליכם אבל אם פי' להם זמן קצוב לא הוצרכו להיתר ולכך כל חרם וגזירה ששמין הקה' לזמן כיון שהגיע הזמן אינה צריכה היתר אבל אם נגזרה בלא זמן בשביל שום דבר אע"ג שנתבטל הדבר כיון שלא פי' בהדיא צריכה היתר כי דהכא דאנן סהדי שלא נאמר אל תגשו אלא כדי לקבל התורה ואע"ג שנתקבלה הוצרכו היתר וכן מצינו שתקנו רבות' כרם רביעי עולה לירושלים מהלך יום אחד לכל צד כדי לעטר שוקי ירושלים בפירות ולאחר חרבן רצה ר' אליעזר להפקיר כרם רביעי שהיה לו במזרח לוד עד שאמרו לו כבר נמנו חבירך והתירוהו ואע"ג שלא לחוש לשוקי ירושלים לאחר חרבן הוצרך היתר כיון שלא פי' זמן בהדיא הגה"ה:

יז[עריכה]

ויוצא משה את העם. כי היו חרידים ויראים לצאת:

בתחתית ההר. שלא היו קרבים אצל שיפוע ההר:

יח[עריכה]

עשן כולו. עשן חציו קמץ וחציו פתח והוא פעל כמו מלמעלה עשן כל ההר:

ויחרד כל ההר. חרדת אלהים היה על ההר כל המסתכל בו חרדת אלהים נפלה עליו:

יט[עריכה]

ויהי קול השופר הולך וחזק. לא כשאר שופרות שהקול הולך ומתחלש מפני נשימת האדם שהולכת ודלה אבל זה עומד בחזקה בסוף כמו בתחלה:

משה ידבר. כשהיה משה מדבר כגון שהיה אומר לא יוכל העם לעלות האלהים יעננו בקול עד שהיו ישראל שומעין כשהקב"ה מדבר עמו כמו שאמר בעבור ישמע העם בדברי עמך:

כ[עריכה]

אל ראש ההר. בגובהו של הר:

כא[עריכה]

פן יהרסו. לפי שעומדים בשורה אחת אצל הגבול כמו גדר אומר לשון ירסו כמו (משלי כ"ד) וגדר אבניו נהרסה:

ונפל ממנו רב מגפה גדולה:

כב[עריכה]

וגם הכהנים. זה הבכורים:

יתקדשו. יהיו מזומנים וזהירים לעמוד במורא ובאימה שלא יאמרו אנו כהנים וקרובים אצל הק':

פן יפרץ. גם זה לשון גדר שנפרצה שייכה בהם ויעשה בהם פרצה:

כג[עריכה]

לא יוכל העם. כלו' לא איצטריך להזהיר בהם יותר כי כבר הוזהרו:

כד[עריכה]

לך רד. והזהר בהם כי איני רוצה לחבול בהם כי היה הק' מזהיר וחוזר ומזהיר כדי שלא תבא תקלה במתן תורה:

כה[עריכה]

וירד משה ואח"כ וידבר אלהים. שהיה משה מדבר עומד ביניהם כששמען עשרת הדברים שמעו מפי הק' אבל רבות' אמרו כי אנכי ולא יהיה לך שמעו מפי הגבורה והשאר ממשה ופי' ר' יוסף קר"א ז"ל שהמקראות מוכיחים כן דאנכי ולא יהיה לך מדברים כאילו הוא עצמו מדבר אליהם ומלא תשא ואילך כאילו מדבר ע"י שליח דכתיב כי לא ינקה ה' ולא כתיב כי לא אנקה וכתיב כי ששת ימים עשה ה' ולא כתיב עשיתי וכתיב אשר ה' אלהיך נותן לך ולא כתיב אשר אני נותן לך:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.