בכור שור/שמות/יג

בכור שור שמות יג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

קדש לי. וכן מוכח דפרשה זו בו ביום נאמרה דכת' זכור את היום אשר יצאתם:

קדש לי. שיהיו מקודשים משאר בני ישראל שהוספתי להם נס להצילם מן מכת בכורות וכן כתב כי לי כל בכור ביום הכותי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי וי"ל קדש לשון הזמנה וכן הקדשתי כמו (שמות י"ט) וקדשתם היום ומחר ומתרג' ותזמנון:

ד

היום אתם יוצאים. שאתם יוצאים בו שהוא בחודש אביב זכור:

ה

והיה כי יביאך. חזר והזהירם שינהגו איסור חמץ אפי' בארץ ואף חידש בה מצות לא יראה ומצות תפילין ושצריך להודיעו לבנו שאינו יודע לשאול:

אל ארץ הכנעני. כולם בכלל הכנעני ופעמים שפי' ה' מהם או ו' וי"ב היו כמו שפי' בפ' נח ונקראו שבעה לפי שהששה חשובין והשבעה נקראו על שם אביהן:

יא

והיה כי יביאך. שלא תאמר לא צוה הק' לקדש אלא אותם שיצאו ממצרים שהיו בנס לכך אומר שאפי' בארץ יקדישום:

אל ארץ הכנעני. בכאן לא פרט אפי' אחד אלא כולן תלאן באביהן:

יב

פטר. לשון פתיחה שפותח הרחם תחלה וכן תרג' אונקלוס. והעברתם את נחלתו לבתו (במדבר כ"ז) שיעביר את הנחלה מן הקרובים זכרים לבתו כמו והעברת את הבכור מתורת שאר בנים לתתו לה':

שגר. לשון שילוח כמו מלא שגר יונה:

יג

פטר חמור. [דוקא] מדלא קאמר בהמה טמאה ואין ללמוד חמור חמור משבת דאין לנו לדון גזירה שוה מעצמינו לפי שאף בהמה טמאה לקתה גם היא במכת בכורות:

פטר חמור. שלא תאמר הבהמות טמאות לא לקו ולפי שהם מאוסות לא פירש רק אחת מהן לסימן וקידש חמורים שסייעו לישראל כשיצאו א"נ מפני שמצרים נמשלו לחמורים א"נ שסייעו למשה לבא למצרים להושיע את ישראל כדכתיב ויקח משה את אשתו וגו' וירכיבם על החמור:

וכל בכור אדם בבניך תפדה. ה' סלעים כמו שמפורש במקום אחר:

טז

והיה לאות. זה קדושת הבכורים הוא זכרון וגם זכרון אחר תעשה על יציאת מצרים שתעשה על ידך אות שתשא עמך:

על ידכה. כתב בה' יד כהה לומר קושרין תפילין על השמאל שהיא כהה מלעשות מלאכה:

ולטוטפות בין עיניך. על הראש כמו (דברים י"ד) תשימו קרחה בין עיניכם שהוא הראש במקום השיער:

טוטפות. לשון הבטה וראיה כמו (מס' מגילה י"א) ועיניהא מטייפי שיראו ויזכרו ורש"י פי' לשון דיבור כמו (עמוס ז') ולא תטיף אל בית ישחק שיזכרו אותם וידברו בם, וגם נר' שהלו וטפוף (ישעיה ג') לשון הבטה שמגביהות צוארם ומביטות לכאן ולכאן:

אשר הטה אוזן אל עמו ושמעו, וראה מכאוביו ובגלותו ידעו, ושפך את נפשו ואת לבו קרעו, וחזקת אותו ואימץ את זרועו, כי אתה גואלו מלכו ומושיעו, והושעת אותי מכל רע פגעו, בסיימי סדר בא אל פרעה.

יז

ויהי בשלח, נחם. ניהג אותם כמו (שמות ל"ב) לך נחה את העם וכמו (איוב ל"ח) ועיש על בניה תנחם:

כי קרוב הוא. כמו שמצאנו ביצחק שהיה רוצהלילך למצרים דרך ארץ פלשתים כדכתיב ויבא יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה ואז אמר לו הק' אל תרד מצרימה אלמא שהיה רוצה לילך דרך שם:

פן ינחם העם. על שיצא:

בראותם מלחמה. מלחמת פרעה שאם לא היו הולכים דרך ים סוף וטבעם שם היו רודפים אחריהם דרך שאין שם ים והוצרכו להלחם עמו ביבשה ואף פלשתים יצאו לקראתם ותהי להם מלחמה פנים ואחור:

ושבו. ואע"פ שהיה יכול להפילם כולם מתים רוצה היה הק' להרבות נסים ונפלאות להוביש הים ולהעבירם בו ישראל ולהטביע מצרים:

יח

וחמושים עלו בני ישראל. כמו (בראשית מ"א) וחמש את ארץ מצרים שהיה עמהם מזונות כדי להספיק אותו דרך רחוק שהרי נזונו חודש אחד במזון שעמהן שלא שאלו מן [ט"ו ניסן] עד ט"ו באייר:

כ

ויסעו מסוכות. ביום הששי:

כא

וה' הולך לפניהם. מלכם לפניהם וה' בראשם:

בעמוד ענן. לפי שאין השכינה נגלית להם הולך עמוד ענן שיראו אותו וידעו לאיזה צד יפנו:

לנחותם. כמו להנחותם:

בעמוד אש. אף להאיר להם שמנחה אותם ומאיר להם:

כב

לא ימיש. הק' את עמוד וגו' לפני העם מלפני העם ולפי שאמר למטה שילכו באש והענן אחריהם מגיד לך שאין דרכם בכך אלא לצורך נעשה:

< הקודם · הבא >

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.