הטור הארוך/ויקרא/ו

הטור הארוך ויקרא ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

צו את אהרן ואת בניו לאמר. כתב הרמב"ן בפרשת ויקרא אומר דבר אל בני ישראל כי שם יצוה בהבאת הקרבנות וישראל מביאין אותם וכאן אומר צו את אהרן כי ידבר במעשה הקרבנות והכהנים עושים אותם. במדרש יש אמר משה לפני הקב"ה כלום מצינו הבאר שנוי והמים היוצאים ממנו חביבין שהרי בכל הקרבנות כתיב למעלה בני אהרן ולא אהרן אמר הקב"ה חייך שאני מקדימו לבניו על כן אמר צו את אהרן ואת בניו. ומה שהביא רש"י דברי ר' שמעון ביותר צריך לזרז במקום שיש בו חסרון כיס פי' הרמב"ן לאו אהכא קאי שאין כאן חסרון כיס לאהרן ובניו אלא אדרבה ריוח יש להם בקרבנות אלא משום דקאמר ת"ק אין צו אלא במה שיצוה שינהוג מיד ולדורות בא ר' שמעון לחלוק שלפעמים יבא זה הלשון אף בדבר שאינו מיד ולדורות אלא שיש בו חסרון כיס כגון צוואה האמורה בשמן המאור וכגון מה שאמר הכתוב צו את בני ישראל ונתנו ללוים. אי נמי איכא למימר שיש בצוואה זו חסרון כיס לכהנים בעבור קרבן אהרן ובניו הנמשך על צוואה זו. וי"מ כיון שיש להם טורח לאהרן ובניו בצווא' זו חשו' כמו חסרון כיס:

ב

זאת תורת העולה. כתב ר' אברהם קרויה עולה בשביל שעולה כולה למזבח ואין לכהנים בה חלק:

היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה. בא ללמד על העולה שאינה קרבה בלילה אלא אם שחטה וזרק דמה ביום מקטיר האיברים בלילה ופי' היא העולה כמו תהיה העולה על מוקדה כל הלילה וכתב בלשון היא. וקשה דלא איירי באיברים של עולה שיעלם על המזבח בלילה דמקרא אחרינא שמעינן לה דכתיב לא ילין חלב חגי עד בוקר למטה אלא מעלהו למזבח אלא מיירי באיברים שהעלם מבעוד יום ועשה להם אש בלילה להקטירם ע"ז אמר היא העולה מה שהי' כבר על המזבח וגם משום ג' מעוטין שדרש זאת היא העולה לאסור על מקצת שאם עלו ירדו:

ואש המזבח תוקד בו. פי' הרמב"ן מצוה הכתוב שתוקד האש כל הלילה כי מצוה שישימו שם ביום עצים הרבה כדי שלא יתאכלו לגמרי וירבה האש ממנו. ומה שאמר אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה מצוה על הכהנים בקיום האש שחוזר על מה שאמר וביער עליה הכהן עצים וציוה שיזהרו בזה ויערכו עליה אש הרבה בענין שתוקד כל היום וכל הלילה והזהיר בלאו שלא תכבה לעולם שאם נתעצלו הכהנים וכבה האש עברו בלאו ומפני זה אמרו רבותי' שהיתה מערכה שנייה לקיום האש. ומה שאמר והאש על המזבח דרשו רבותינו בכל אדם שכל המכבה עובר בלא תעשה ואפי' כבה גחלת אחת לוקה. וכמדומה לי שאינו עובר אלא בלאו אחד:

ג

ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד. הזכיר הכתוב בתרומת הדשן כתונת ומכנסים והה"נ שצריכה כל ד' בגדים שאין עבודה הצריכה בגדים פחות מד' ואלו הב' נכתבו בשביל דברים שנתחדש בהם שדורש ממדו שיהיה כמידתו לא קצרין ולא נגררין וממכנסי בד יהיו על בשרו דורש שלא יהא דבר חוצץ בין הבגדים לבשרו. וכתב הרמב"ן אנקלוס תירגם מדו לבושין נראה שר"ל כי מדו יכלול כל בגדיו כאלו אמר ולבש הכהן בגדו בד וכן מדיו קרועים שיורד על פי מדותיו פי' על מלבושיו:

ד

ופשט את בגדיו. פירש"י אינה חובה וכו'. וכתב הרמב"ן לא ידעתי למה אינו חובה כי יראה שמצוה על הכהן שלא יוציא אחשן (הדשן) בבגדים שיעשה בהן העבודה וגם בבגדי' שיעש' בהם הרמת הדשן כי גם עבודה היא אלא ילבוש בגדי כהונה פחותים. ואיכא מ"ד אחרים ממש בגדי חול שהוצאת הדשן לאו עבוד' היא וכשרה בבגדי חול:

י

חלקם נתתי אותה מאשי. לומ' שאין לכהנים חלק עד לאחר שיקטירו הקומץ ומכאן למדנו לכל הקדשים דכתי' כי קדש קדשים היא:

טז

וכל מנחת כהן כליל תהי'. פי' הרמב"ם הטעם לפי שהכהן מקריב קרבנו בעצמו ואם יקריב מנחה יקריבנה בעצמו ויאכלנה ונמצא כאלו לא הקריב כלום שאין למזבח ממנה אלא הקומץ והלבונה ולא דמיא לחטאת שיש בה אימורין למזבח לכך ציוה הכתוב שתהא כולה כליל שיהא נראה הקרבתו. וקשה לזה הטעם מחטאת העוף שאין למזבח אלא דמה:

יח

וזאת תורת החטאת. כתב הרמב"ן הציווי בסדר ויקרא עולה ומנחה וזבח השלמים וחטאת ואשם כי מתחלה דבר בקרבנות נדבה ואחר כך בקרבנות חובה הבאים על חטא אבל כאן הזכיר עולה ומנחה ואחר כך חטאת ואשם כי רצה לבאר תחלה דיני כל קדשי קדשים כי משפט אחד להם כמו שאמר במנחה קדש קדשים היא כחטאת וכאשם ואחר כך מפרש דין קדשים קלים. והרבה דינין נתחדשו בפרשה זו ואני לא באתי לפרש כל דיני הקרבנות אלא חדושי טעמי הפסוקים:

כג

וכל חטאת אשר יובא מדמה. פירש"י שאם הכניס מדם חטאת חיצונה לפנים פסולה. ולפי זה מה שאומר הפסוק לכפר בקודש אינו כמשמעו שהרי אינה מכפרת אדרבה פסולה היא אלא פי' הכניסה על דעת לכפר. ואיכא מ"ד שאינה פסולה אלא א"כ הזה מדמה ודריש לי' מלכפר שעשה בה מעשה חטאת הפנימית ופי' לכפר לפי מחשבתו שלפי דעתו מכפר. ואיכא למ"ד שהכתוב מספר בחטאת הפנימית שצוה כבר בשרפתו ובא כאן ליתן לא תעשה על אכילתן לומר שאם הכניסם כדינן לפנים לכפר שלא תאכל:

< הקודם · הבא >

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.