הרחב דבר/ויקרא/ו

הרחב דבר ויקרא ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

והנה חגי הנביא ב׳ אמר אל הכהנים הן ישא איש בשר קדש בכנף בגדו ונגע בכנפו אל הלחם ואל הנזיד ואל היין ואל שמן ואל כל מאכל היקדש וגו׳ ויאמרו לא. ויאמר חגי אם יגע טמא נפש בכל אלה היטמא וגו׳ ויאמרו יטמא. ויען חגי ויאמר כן העם הזה וכן הגוי הזה לפני נאם ה׳ וכן כל מעשה ידיהם ואשר יקריבו שם טמא הוא. מבואר שהנביא הוציא מזה רעיון מוסרי בשם ה׳. וכ״כ הראב״ע לפי דרכו. והנראה דהא ששאל אם ישא איש בשר קדש הוא כמשמעו. ונגע בכנפו אל מאכלי חולין. וזה א״א אלא א״כ הם נאכלים על טהרת הקודש. ודייק בלשונו הלחם הנזיד היין עם ה״א הידיעה. רצוני דמי שאוכל קודש מכין לו לחם ונזיד ויין שהם עיקר הנדרש לאכילת בשר. משא״כ שמן וכל מאכל אינו ידוע. אלא אם אירע שנגע בשמן וכל מאכל וע״כ נעשו ע״ט הקודש. ושאל אותם היקדש. אם נעשו אותם חולין קדשים באמת שיהא מצוה באכילתם וכדומה מעלת קדשים. ויאמרו לא. באמת אין בהם שום קדושה ומצוה מכל חולין. ושאל עוד אם יגע טמא נפש בכל אלה היטמא והשיבו יטמא ובאמת גם חולין נטמאים בטמא נפש אלא אין בטומאתם דבר שהרי נאכלים בטומאה לכתחלה כדכתיב הטמא והטהור יאכלנו. משא״כ הני טומאתן קשה ואסורין לאכלם. ומזה הוציא הנביא מוסר. דכמו דקודש משונה מן החולין בשני דברים. למעליותא בקדושתן שיש מצוה באכילתן ועוד מצות. ולגריעותא שאם נטמאו אסורים באכילה משא״כ באוכלין טמאים של חולין. והנה חולין שנעשו על טה״ק יש להם הגריעותא שטומאתן אוסרתן לאוכלי קודש משא״כ המצוה ושאר מעלות שבקודש אין בהם. כן העם הזה. היינו הכהנים. וכן הגוי הזה. כלל ישראל שהם גוי והנהגה בפ״ע. וכן כל מעשי ידיהם. מעשיהם בדבר שבקדושה. ואשר יקריבו שם טמא הוא. כן התקרבותם לקודש. כן מה שמקריבין שם לא הועיל להם רק להתחלל ש״ש על ידם. שהרי נראים כאנשים גדולים עומדים לפני ה׳. ומה שעושים שלא כדין הוא חה״ש. אבל באמת מעלת הקדושה אין להם כלל. זהו פשטא דהני קראי. אך בגמ׳ פסחים פ״א פירשו בכנפי הוא שרץ. ועוד בעיקר הענין פירשו בא״א. וכ״ז כעין כונה שני׳. ודייקו ממה שלא שאל בשני׳ אלא אם יגע טמא נפש באלה ולא שאל על שרץ וכדומה. ומזה הוכיחו דיקדש הוא קבלת טומאה. ונראה דללוי בפסחים שם דנגעי כולהו בראשון ופרש״י שבתחלה שאלם על הסדר כו׳ וזה ק׳ דא״כ למאי שינה הנביא לשאול בטמא נפש ולא בשרץ. אלא לוי מפרש כמש״כ:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.