רלב"ג/ויקרא/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רלב"גTriangleArrow-Left.png ויקרא TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

פרשת צו את אהרן

צו את אהרן זאת תורת העולה וגומ'.

ואמנם סבת הסדור אשר היה לזכור הקרבנות בזאת הפרשה היא מבוארת ממה שזכרנו בפרשת ויקרא כי סדורם בזה המקום הוא סדורם אשר בפר' ויקרא זולתי השלמים אשר בא זכרונם כזאת הפרשה אחר שאר הקרבנות והסבה בזה כי התורה זכרה קדשי הקדשים תחלה בזה המקום וזכרה חקה כהנים מהם ושהם שותפים כשהנאכל מהם לכהנים נאכל במקום קדוש ואחר זכר משפט הקדשים הקלים וזכר עם תורת המנחה מנחת מחבת של כהן גדול להשלים הביאור בעניין המנחה ואחר שנשלם פה הביאור באופן עשיית הקרבנות ראוי שנתן הסבה למה היתה עשותם בזה האופן לפי מה שאפשר לנו ונציע בכאן כי המזבח היה נחלק גבהו לשני חלקים כמו שנזכר בפרשת ויקחו לי תרומה והחלק העליון היה כלה לארבע קרנות ושהם היו מהמזבח בעינו כמו שאמר בפרשת תרומה ובו היה הסובב למטה ממקום המערכה שלשה אמות והחצי התחתון כלה היסוד שהוא מקיף ברוחות כלם וקשרם והנה היה זה כן לפי מה שאחשוב כי מפני שהיה בחלק העיון השרפה והכליון לדברים הנקטרים שם והנה סבת ההפסד החמר מפני היותו מורכב מהפכים שהם היסודות הארבעה היו שם ארבע קרנות בפעל נבדלים להעיר על מציאות היסודות והיו אלו הקרנות ממנו לפי שאלו היסודות הוא מורכב בכח קרוב כמו שהתבאר בטבעיות והיה למטה הסובב בחלק העליון להעיר כי המורכב מהם עם היותו אחד מצד ההרכבה יכלה ויפסד אליהם וזה יהיה כשישום כל יסוד ליסודו ואולם החלק התחתון הוא יסוד המזבח הוא מעיר על הצורה כי בה יהיה קיום המורכב הזמן האפשרי מצד הכוחות אשר בה לשמור מציאותו בכלים אשר הכין לה הטבע לזה ולפי שהצורה תשים המורכב אחד ומקפת בו כמו שהתבאר בטבעיות הנה היה כלה חצי המזבח השפל אל יסוד המקיף אותו בכללות ולזה הצד אפשר שנשלים הסבה בהיות הזאות חטאות בהמה בחלק העליון מן המזבח על ארבע קרנות והזאות עולת בהמה בחלק השפל סביב וזה כי החטאת בא על העברות החמורות ואולם העולה באה אם בנדר אם בנדבה אם לכפרה על העבירות הקלות ולפי שסבת העברות הוא החומר כמו שהתבאר בספר מלחמות השם הנה בקרבן החטאת שהוא בא על הערות החמורות יזו הדם שהוא כלי לנפש להוביל המזון והחום היסודי לאברי בעל נפש על ארבע קרנות קיר מזבח העולה היא בחלק העליון המורה על החמר והפרדו ליסודותיו ובזה האופן תהיה ההזאה שם רוצה לומר באופן מורה על ההפרדה לא על הקשר ולזה היו אלו ההזאות בארך על קרנות קיר מזבח העולה להעיר שראוי שיתן אל לבו המביא זה הקרבן שימשול נפשו על חמרו באופן שיהיה נשמר מהחטאים עד שאפילו בעניינים החמריים ישתדל לעבודת השם יתעלה ובהם יעבדוהו כי מי שיהיה בזה התואר לא יתכן שיקרה לו כמו זה החטא אשר יביאו עליו חטאת והמשל כי כשיתן אל לבו כשיבעול שלא תהיה בעילתו כי אם לעובודת השם יתעלה לא תביאהו תאותו אל המשגל שיכניס עצמו בספר אם זאת הנבעלת היא אשתו או היא ערוה עליו אבל ידקדק בכל הפנים שאפשר שלא צהיה בפעולתו זאת המרי אחר שתכלית כונתו בה היא לעבודת השם יתעלה וכן הענין בשאר המאכלים אשר יתחייב עליהם כרת ר"ל שלא ביאהו תאותו לאכול ושיכנס עצמו בספק אם זה המאכל מותר לו או אסור לו אבל ידקדק בכל הפנים שאפשר שלא יהיה בפעולתו זאת המרי אחר שתכלית כונתו בה היא לעבודת השם יתעלה וכן העניין בע"ז כי מי שזה דרכו ישמור בכל הפנים שאפשר מנתינת האלהות לזולת השם יתעלה שכל תאותו היה לעבוד השם יתעלה ולזאת הסבה יוקטרו החלבים במזבח ויאכלו זכרי כהנים שאר הבשר במקום קדוש להעיר שיתדל לעבוד השם באלו העניינים החמריים בעצמם ביותר שלם שאפשר והוא שיקח מהם מה שיקנה בו השכל שלמותו כי זה היותר נבחר מהם כמו שהיו החלבי' לפי המפורסם היותר נבחר שבגוף הב"ח ולזה היו קרבים לשם יתע' והיה בשר החטאת נאכל לכהנים להעיר זה האיש שיתקרב אל יודעי ה' להישירו אל השלמות בזה ולהודיעו משפטי התורה כי בזה יהיה נשמר מכמו אלו החטאים וזה כי הכהנים היו עובדים השם יתעלה תמיד והיו משתדלים בעיון תמיד ולזה נתנו להם מתנות כהונה כדי שלא יהיו טרודים במה שיצטרך להם מהמזון והלבוש והיו מיוחדים מפני זה להורות משפטי השם ותורתו לישראל כמו שאמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ואמר כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא ולזה היה בשר החטאת נאכל לזכרי כהונה לא לנשים כי אין מחק הנשים להשיג השלמות בעיון והיה נאכל במקום קדוש להעיר עליו שהיה התקרבו להם להשיג השלמות האנושי אשר בו תהיה הקדושה האמתית והנה לא יזכו מכהנים בשר החטאת אם לא אחר הקטרת החלבים לשם יתעלה להעיר שלא יהיה התקרבו לכהנים ההם אלא מפני מה שהישירו אליו מעבודת השם יתעלה ומזה הצד יזכו הכהנים בזה הבשר ולזה יחויב שיהיה קרב תחלה מה שהיה ממנו לשם יתעלה ואולם החטאת הבא על השלמים כמו כהן משיח וב"ד הגדול שטעו בהוראה לא היה בשרו נאכל לכהנים כי הם אינם צריכים אל שיתקרבו למי שלמטה מהם בעיון להשיג השלמות והיה הזאתו שבע פעמים לפני הפרכת ואצל קרנות מזבח הזהב מפני מה שאומר אמנם היה מזה אצל קרנות מזבח הזהב התבארה סבתו במה שאמרנו בהזאת דם החטאת אצל קרנות מזבח העולה ואולם ייוחד לאלו השלמים הזריקה על קרנות זה המזבח כי עניין זה המזבח ירה על נמצא יות' שלם ממה שיורה עליו מזבח העולה החיצון כמו שביארנו בפרש' ואתה תצוה ולפי שאלו האנשים השלימו נפשם והיו משיגים המושכלות בפעל יוחד להם זריקת הדם על זה המזבח המורה על מציאות הצורה האנושית כמו שביארנו במה שקדם וכאלו תהיה הערה בזה שאם היה סבת המרי מצד שסדון שלמות הנפש בעיון אשר סבתו החמר והדברים החמרים ישתדל בכל הפנים שאפשר להכניע הכחות החמריות שלא ישתדלו בפעולותיהם כי אם לעבודת השם יתע' ואמנם הסבה בשבע הזאות אשר לפני הפרכת היא כי כבר ידעת אתה המעיין בביאורנו זה שמגרמים השמימיים יושפעו תאות ובחירות ודעות פעם נאותות ופעם בלתי נאותות ושהשכל האנושי ימשול על אלו התאות והבחירות והדעות כי אם לעבודת השם יתעלה ובזה יתחזק לעמוד כנגד מה שאפשר שיהיה בו יציאה מעבודתו וידקדק בדעותיו שלא היה בהם כי אם מה שהכונה בו לעבודת השם יתעלה ובזה ימלט מכמו אלו הטעיות הבאות בסבה מה שיושפע לו מהגרמים השמימיים והנה היו אלו ההזאות ז' כי כן מספר כוכבי לכת אשר מהם יושפעו אלו הדברים לפי המקומות שהם בהם מגלגל המזלות ולפי מבטיהם קצתם עם קצת כמו שביארנו במ"י ואמנם היתה ההזאה שם קודמת להזאה בד' קרנות מזבח הזהב לפי שהמקום ההוא יותר נכבד לפי שהוא יותר קרוב לקדש הקדשים וההזאה שם כנגד קדשי הקדשים ועוד שהוא יותר ראוי שייוחס זה המרי לכמו אלו האנשים השלמים מחד מה שיושפע להם מהתאות והבחירות והדעות מהגרמים השמימים משיוחס להם מצד חסרונם בעיון ואולם הקטרת אלו חטאות הנה הסבה במה שקדם מהם במזבח העולה היא הסבה בעינה שזכר בחטאות הנאכלות וזה כי בו הערה שלא ישתמשו בדברים החמרים כי אם היותר טוב מהם והוא מה שילקח בו תועלת להשגת השלמות האנושי ושאר הדברים החמרים כלו ישנאום לברחם מתאוות החמר והנאותיו ולזה ישרף שאר החטאת חוץ לשלשה מחנות במגונה שבפנים רוצה לומ' שכבר ישרף שם הבשר עם עורו ועם פרשו להעיר שאלו הדברים ראוי שיהיו אצלם מגונים מאד ובזה האופן ישתדל השכל להכניע אלו התאוות אשר מצד הגרמים השמימיים ומצד המזג שהיו סבת זה החטא להיות אצלו נמאסים ומרוחקות בתכלית מה שאפשר ולהעיר שיקח המקריב זה הקרבן זאת הערה מעניין הקרבת הב"ח היתה הסמיכה קודם זה על ראש הב"ח ההוא עם ודוי העונות להורות שהעונות האלו הוסרו מעל החוטא והושמו על זה הב"ח ולזה יעשה ענין זה החוטא בעינו ואולם העולה היתה הזריקה בחלק השפל מהמזבח שהוא מורה על הצורה והיותה שם סביב להיותה הצורה מקפת בחמר ומשימה אותו אחר והכונה בזה שישים כלל תנועת נפשו להשלים צורתו והיה זה כן להיות הצורה מקפת בחמר כמו דורון ורצון לשם יתעלה והרצוי לשם יתע' הוא מצד הצורה והיתה מנותחת לנתחי' והיה כליל על מזבח העולה להעיר שגם בעניני' החמריים ישתדל שיהיו לעבודת השם יתעלה וזה כי הנתחים מורים על ההפרדה שתהיה מצד החמר כי הנפש תקשור אלו הנתחים ותשימם דבר אחד במספר מצד שכללם יכוון בהם עניין אחד והוא שמירת הב"ח ההוא ואמנם היה רבוי אלו הכלים והפרדס מצד החמר ולזה יורה זה שכל כונתו בעניינים המריים תהיה לעבודת השם יתעלה ולא ישתמש בחמריות כי אם מזה הצד וכבר ביארנו במה שקדם כי בעניין העולה עוד תועלת להגע' הנבואה עם מה שנמשך ממנה מה תועלת בעניין במה שיתמיד במזבח ממנה והוא תמיד של שחר ותמיד של בין הערבים לפי מה שביא' בספר ואלה שמות ולהיות העולה באה על רצוי ודורון לא יוכל המחוייב חטאת ועולה להקריב העולה באה על רצוי ודורון לא יוכל המחוייב חטאת ועולה להקריב העולה אם לא אחר החטאת כדי שיהיה מוכן אל הרצוי קודם הקריבו את העולה ולפי שהעולה יותר נכבדת מהחטאת. היתה העולה זכר והחטאת נקבה מהיחיד וזה שהעולה היא לפי מה שבארנו הערה להשלים הנפש המשכלת ולהמשך לעבודתה בכל כחות הגוף והחטאת או להסיר המרי מהפעלות החמריות ולכוין שיהיו בתכלית היושר והנכונה לעבודת השם יתעלה ולזה יחס הצורה אל החומר הוא יחס הזכר אל הנקבה ואמנם חטאת כהן משיח ובד' שטעו בהוראה היתה פר למעלתם והיה בעבוד' זרה שעיר מצד עצם ע"ז כמו שאמר ולא יזבחו עוד זבחיהם לשעירים וכן היה חטאת נשיא זכר למעלתו במלכות וכן חטאת צבור לכבוד הרבוי והנה היה מקום השחיטה בצון לעולת ולחטאת ולאשם וההקרבה למה שיוקטר על המזבח בדרום כי השחיטה היא קודם פעל הרצון והקרב היא הרצוי ויהיה בזה העדה כי בהשתדלו להתקרב לשם יתעלה באופן שיהיה נרצה יעתק מהשמאל אל הימין רוצה לומר שיעתק מהפעולות הנוטות מהיושר והנכונה ויתקרב אל הפעולות הטובות והישנות ולזה גם כן יעתק מהשמאל אל הימין בהגשתו הדם למזבח להשלים פעל הרצוי ואולם קדשים קלים להיותם בלתי באים על חטא אבל על נתינת תודה והשמחה במה שהשפיע השם יתעלה מהטובות לא חוייב בשחיטתם שתהיה בצפון. והנה שירי הדם נשפכים כלם אל יסוד מערבי דרומי של מזבח העולה לסכות האחד לכבות הדם הנזרק שהיתה הכפרה בו שאם היה זה הדם נשפך באופן אחר היה זה מביא להקל בעניין הדם אשר בו היתה הכפרה ולא יחשוב להמון שתשלם בו הכפרה כי דם אחר היה עם זה הדם הנשפך ושנית כי בו הערה אל שישים בעל הקרבן כל כונתו בענין הצורה ולא יפנה אל הדברים החמריים ולזה היה נשפך למטה אל היסוד שהוא מעיר אל הצורה כמו שקדם השלישית כי בזה האופן יסור לכלוך הדם ועפושו מזה המקום הנכבד כי שם היה ביסוד ההוא נקב יכנס בו זה הדם תחת הקרקע והיה שם עוד נסוך היין בזה המקום בעינו כמו שיתב' להסיר זוהמת הדם ועפושו מזה המקום אשר היו נשפכים בו שירי הדם והנה במה ששמה התורה הדם מכפר העידה על מציאות הנפש כי הדם הוא הנושא באופן מה לחוס היסודי אשר הוא הכלי הראשון לנפש והנה יתבאר כי בדם יתלה חיות הב"ח מן החוש עד שהוא יעיר על מציאות הנפש כי הקודמים טעו ולא חשבו שיהיה בכאן צורה כמו שזכרנו במה שקדם ולזה שמו קצתם הנפש אש והוא מבואר שאין די בחום לעשות זה הפעל אשר בו ישוב המזון דם אבל זה מפעולות הנפש והחום המשוער הוא הכלי לזה ולישב בנפשותינו גודל עניינו לא הותר לנו לאכלו ועל זה אמרה התורה כי הדם הוא הנפש כי בו יתלה מציאות הנפש וממנו הוראה אל מציאתו ולזה גם כן אמרה כי הדם הוא בנפש יכפר והנה אין זאת ההערה מעטת התועלת בעיון אבל היא רבה מאד כי מי לי שלא יאמין במציאות הצורה יסיר ממנו כל מושכל עם שלא יהיה שם אלוה לפי זאת ההנחה ולזה יסרה התורה עניינים רבים במקדש לקיים הדעה האמתי כשהצורות נמצאות על מדרגותיהם כמו שזכרנו בפרשת תרומה ובפרשת תצוה ואמנם בחטאת העוף ועולת עוף לא מצאנו העניין הולך כזה הסדור אשר זכרנו בבהמה וזה שעולת העוף היה דמה נתן למעלה ודם חטאת העוף למטה מהפך העניין בבהמה ועוד שמליקת עולת העוף היה דמה נתן למעלה וחטאת העוף לא דקדקה התורה שתהיה בצפון כמו שדקדקה בזה בשחיטת בהמה אבל יראה מלשון התורה שהוא בדרום כמו שביארנו. וראוי שנאמר בסבת זה לפי מה שיראה לנו ונאמר כי מפני שלמעוט דם העוף לא יתכן קבלת דמו בכלי שרת להגישו אל המזבח להזה היה מן ההכרח שתהיה מליקתו אצל המקום מהמזבח שיזו דמו באופן שיהיה הדם שותת שם מן העוף בעצמו ולזאת הסבה היה מחוייב שתהיה מליקתו על ידי כהן כי המליקה בו הוא כלי בעצמות אל הזריקה שישלם הרצוי בקרבן בסבתה כי מהמכה היא יוציא הדם אם כשימצה מעצמו שם כמו שנזכר בעולה אם כשיזה כשיניע העוף ויוזה דמו כמו שנזכר בחטאות ולזה היתה המליקה ע"י כהן כי מה שלא יחוייב היותו כן כשחיטה כי השחיטה כשרה בזר ובהיות הענין כן הנה לא היה מחוייב במליקה שתהיה בצפון כי הוא מפעל רצוי בעצמו אשר מקומו בדרו' ולזה ייוחד למליקה מצד הדרומי מערבי מהמזבח ובזה נשלמה הסבה למה לא יחושב במליקה שתהיה בצפון כמו הענין בשחיטת עולת בהם וחטאת בהמה ואחשוב שלזאת הסבה בעינה היתה המליקה ממול עורף וזה כי למעוט דם העוף לא היה נאות שיקובל דמו בכלי להזאת ממנו כמו הענין בבהמה אבל היה העוף בעצמו הוא הכלי כי ממני ימצה הדם ולזה יחוייב שלא יהיה לכלי ההוא התחלה להתנועע מעצמו בעת ההזאה שאם היה הדבר כן היה אפשר שיוזה דמו ברוחב כשיכון שיהיה בארך וההפך ולזה לא יפסק חוט השדרה תחלה בו באופן שיבטל החוש והתנועה במה שאחריו מאברי העוף ובעת החתך הוורידין בזה העוף הנה יהיה העוף במדרגת הכלי שלא יתנוע' ולא יפרכס כלל ולזה יזה דמו בצורה אשר ירצה הכהן ולזה תמצא שמה שהיה מהעוף שיקבל דמו בכלי ישחט ולא ימלק כמו שתראה בצפורי מצורע ואולם למה היו מעשה חטאת העוף למטה ועולה העוף למעלה בהפך הענין בעולת בהמה וחטאת בהמה הנה בזה עיון עמוק ונאמר כי מפני שלא היה בחטאת העוף דבר נקטר לשם יתעלה והיתה הכונה בחטאת כמו שהקדמנו שישתדל החוטא בעבודת השם יתעלה ויתקרב אל יודעיו למען יביאהו אל השלמות והיתה העבודה השלמה לשם יתעלה בצורה הנה ראוי שיזרק דם זה החטאת במה שהיה מהמזבח מעיר הצורה והכונה בזה כדי שלא תהיה תאותו ונפשו כי אם בשלמיות המיוחסים לצורתו וינתן בשר זה החטאת לכהנים שיאכלוהו במקום קדוש לסבה בעינה אשר היה זה העניין בחטא' בהמה ולפי שלא נשלמה בזה ההערה השלמה אשר היתה בחטאת בהמה שתמשול הנפש בחמר אשר הוא סבת החטאים האלה ובו ישתדל גם כן לעבוד ה' יתע' תמצא שיהיה מהכרח חטאת העוף כשהיה תמורת חטאת בהמה שיהיה עמו עולת העוף ובו תשלם זאת הכונה וזה כי דמו היה שותת בחלק העליון מהמזבח מלמעלה למטה באופן מורה על ההפרד' אשר הוא מפאת החמר ולא על ההקשר שהוא מפאת הצורה כי מה שיורה על ההקשר הוא כשהיה רושם הדם הולך ברחב כאלו יקיף המזבח ולזה היתה זאת המתנה בחלק העליון מהמזבח כי הוא מודה על החמר ויעיר שישתדל שתמשול נפש זה החוטא בחמרו שהוא סבת החטאי' ובו יעבוד ה' יתע' והנה היתה כלה כליל לסבה בעינה שהיה זה העניין בעולת בהמה ולא צותה התורה לנתח העוף לנתחים להורות על ההפסד אשר יהיה מצד החמר כי כבר נשלמה כונת אלה העניינים במה שנמצה דמו על קיר בארך שיור' על ההפרדה שתהי' מצד החמר כמו שביארנו. ולזאת הסבה לא תמצא חטאת העוף שלא תהיה עמו עולת העוף תמצא זה בחטאת חוטא בשבועת העדו' וטומא' מקד' וקדשיו ושבוע בטוי ובקרבן זב וזב' ובקרבן נזיר אשרם מצורע הנה והוא מה שנרא' לנו בנתינת הסבה בזה והוא נפלא מאד כמו שתראה והנה לא היה אפשר שינתן דם העוף על קרנות המזבח ולא כשינתנו ממנו שתי מתנות ברוחב בשתי צדי האלכסון כמו העניין בבהמה כי למעוט דמו לא יהיה אפשר לקבל דמו בכלי להוליכו מקום אלו המתנות ולזה חוייב שלא תהיה כי אם מתנה אחת יוצא מגוף העוף בעצמו וראוי שנעיין למה היתה ההזא' כחטאה בהמה בא צבע הכהן הימנית ואין העני כן בזריקה בעולה ובשאר הקרבנות ונאמר כי מפני שהיתה הכונה במתנת חטאת בהמה שיתן אל לבו מביא זה הקרבן שימשיל נפשו על חמדו באופן שיהיה נשמר מהחטאים עד שאפילו בעניינים החמריים ישתדל לעבודת השם יתעלה ובהם יעבדוה והנה היתה זאת הנתינה לדם באצבע הימנית להעיר שתהינה פעולותיו החמריות כלם נוטות אל היושר והנכונה ובזה האופן ישלם לו שיעבוד בהם השם יתע' כי האצבע הוא כלי להרבה מהפעולו ולזה תמצא שגם בה' ית' אמר דוד עליו השלום כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ואומ' בתורה על הלוחות כתובים באצבע אלהים. אצבע אלהים היא והיה זה כן לפי שבידים יעשה האדם רוב הפעולות והמלאכו' והנה יושמו על המערכת עצים בעת הבאת נתחי התמיד על האש כדי שתאכל האש העצים ובאמצעותם תאכל אברי העולה והיה זה כן להעיר על שההפסד יהיה לחי מצד מה שילך ממנו מדרגה ההיולי והו' הגשם הצומח לא מצד מה שילך ממנו מדרגת הצורה ולזה היה הכליון לאברי החי בסבת העצים כי הצורה ההוא אשר תשתדל בשמירת הנמצא שהיא לו צורה כפי מה שאפשר ובכלל הנה הטובות הם לדבר מצד הצורה והרעות מצד החמר והנה יביא זה העניין אל העיון בצורה על מדרגותיה ויכלה העייון בזה אל השם יתעלה ובזה האופן יהיה גם כן מיישיר עניין קרבן עולת התמיד להגעת הנבואה למוכן לה וכבר ביארנו בפרשת נח בזה סבה אחרת ר"ל להתישר בענין הקרבת הקרבנות להגעת הנבואה והנה היה האשם זכר לפי שהחטא בו למטה מהחטא אשר יביאו עליו אשם חטאת כי כל מה אשר היה החטא יותר מגונה ראוי שיהיה הקרבן עליו יותר פחות ולזאת הסבה ג"כ היתה זריקת דמו למטה כמו הענין בעולה להעיר על שישים כל תאוות נפשו להשלים צורתו והיו נקטרים החלבים על מזבח העולה והבשר נאכל לזכרי כהונה במקום קדוש לסבה בעינה אשר היה זה הענין בחטאת ואולם חיוב היותו בא בכסף שקלים אחשוב כי הסבה בזה מבוארת באשם מעילות ואשם גזלות וזה כי מפני שהיה רוצה להנות במה שאינו שלו כאשם גזלות או שהיה נהנה במה שראוי שישמר מלהנות ממנו רצתה התורה לענשו בזה הממון עד שלא יוכל לייהנות להביא קרבנו בפחות משתי סלעים של כסף נקי למען ירפא מזאת התכונה הרעה ולזאת הסבה בעינה נענש בשיוסיף חמש על מה שרצה להחזיק בו שלא כדין או שנתנה בו שלא כדין למען יזהר מזאת התכונה הרעה ויפליג לחקור בדברים שיהנה מהם שלא יהיה שום מרי בהנאתו מהם ואולם באשם שפתח חרופה יתבא' גם כן מצד הזה באופן מה וזה שכבר היה זה לענשו בכסף באופן שישמר שלא תביאהו תאותות אל כמו אלו ההנאות בבעילות שלא יתרחק מצד מה שיש בו צד איסור ובזה האופן בעינו היה אפשר שתנתן הסבה באשם על אשר לא הודע למה שהיה בכסף שקלים כי זה יהיה לענשו כסף באופן שישמר שלא תביאהו תאותו אל כמו אלו ההנאות והתאוות בבעילות ובמאכלים שלא ידקדק בתכלית מה שאפשר אם יש בהם שום חשש אסור ועוד כי מפני שלא היה ראוי שיביא על זה חטא' כי החטא או למטה מהחטא שהודע אליו שחטא הנה ראוי שיהיה קרבנו הקרבן הבא על החטאים הגדולים אשר הם למטה מהחטאים שיתחייב עליהם חטאת ובמה שהוא בזה התואר הוא אשם ולזה יהיה דינו דין אשם מעילות ואשם גזלות שהם באים על החטאים הגדולים אשר הם למטה מהחטאי' שיתחייבו עליהם חטאת והנה היו המנחות הנאפות באות פתים לא מצות שלמות כי פתיתת המצות יורה על ההפרדה שתהיה מצד החומר ולזה היה הקומץ הבא מן הפתיתים ההם מודה על החומר ובאה עמו לבונה להורות על הצורה המדברת כמו העניין בקטרת הסמים לפי מה שביארנו בפרשת ויקחו לי תרומה ובזה קבץ זה הקרבן תועלת העולה באופן מה כי הכונה בו שצורתו וחמרו ישים לעבודת השם יתעלה ובבאה עמה שמן להעיר על שבנבחר שבעניינים החמרים ישתמש לעבודות השם יתעלה כמו העניין בהקטרת החלבים מהחטאת ונאכל שיירי המנחה לכהנים במקום קדוש לסבה בעינה אשר היה בשר החטאת נאכל לכהנים והנה היתה מנחת כהן גדל התמידיית והיא מנחת של כהן גדול באופן שנזכר להעיר על הכונה בעינה אשר תעיר עליה תמיד של שחר ותמיד של בין הערבים וכבר נזכר זה במה שקדם והנה היה עמה לסבה הנזכרת לבונה כמנחה והיה בה רבוי השמן למעלה זה הקרבן והיה פתים לבונה בעינה שהיה תמיד המנותח לנתחים והיתה כלה נשרפת כמנהג העולה שהיא באה עמו ועוד שלא היה ראוי שיהיה שירי המנחה הזאת לכהני' כי לא יתכן שיעשה זה להישרה שיתקרב אל הכהנים ללמוד דרכי התורה כמו הענין במנחה הנאכלת ובחטאת ובאשם כי הוא מהם והוא עם זה היותר נבחר שבכהני' וזה ממה שיוסיף הרחקה בזה ולזאת הסבה בעינה היתה כל המנחת כהן כליל אלא שכבר היה עמה קומץ לבונה כי זה מחק המנחה כמו שנבאר בתורת המנחה אלא אם נתבאר בה שלא ישים עליהם לבונה כמו הענין במנחת חוטא ובמנחת סוטה והנה מנחת הסולת היה עם שמן ולבונה כמו הענין במנחות הנאפות לסבה ההיא בעינה ולא הוצרך בה לדבר יעיר על ההפרדה שתהיה מצד החמר כי הסלת בעינו יעיר על זה כי הם חלקים נפרדים ואין שם מה שיקשור אותם וכן הענין במנחת בכורים שהיא גרש כרמל ובאה עם שמן ולבונה והנה גרשה יורה על ההפרדה כי חלקיו נפרדים קצתם מקצת ואין שם מה שיקשור אותם. והנה לא היתה במנחת חוטא לא שמן ולא לבונה מפני שהיא חטאת כמו שאמרה תורה לא ישים עליה שמן ולאיתן עליה לבונה כי חטאת היא וזה שהחטאת הוא מעיר על הדברים החמריים לא על הצורה ולזה היתה זריקת דמו למעלה על ארבע קרנות מזבח העולה כמו שזכרנו ולזה היתה שם לבנה לפי שהקטרתה מעיר על הצורה לא היה עמה שמן שאין אלו העניינים החמריים אשר עליהם בא זה הקרבן באופן שיתוארו בשהם מיטב הפעולות החמריות אשר ישתמשו בהם להגעת המושכלות אבל די בהם שישתדל החוטא שיסיר המרי מהם ושיהיה השתמשו בהם לעבודת השם יתע' כמו שזכרנו בכונה הזאת דם החטאת והנה היתה הסלת שירה על ההפרדה שהיא מצד החומר והנה נאכל שירי המנחה הזאת לזכרי כהונה במקום קדוש לסבה בעינה אשר היה נאכל בשר החטאות לזכרי כהונה ואמנם מנחת סוטה לא היתה לכפר אבל היה הכונה בה להביא הענש על האשה אם נטמאת כמו שאמר שם כי מנחת קנאות היא מזכרת עון ולגנות העניין ההוא היתה נעשית המנחה ההיא במגונה שבפני' כמו שנבאר שם בג"ה ואולם השמלי' מפני שאינם באים על החטא לא היתה שחיטתם בצפון ולפי שהיתה נאכל לבעלים היה קדשים קלים כי לא יתכן שיאכלו מקדשי קדשים כי אם זכרי כהונה והנה הסבה בהיותו נאכל לבעלים קצתו וקצתו לכהנים וקצתו למזבח להורות על שזה האיש מכבד השם יתעלה ויודעיו ממה שחננו השם יתע' ושהוא מורה שכל הטובות מאתו ולזה יתקרב אליו וליודעיו כפי היכולת ויתקרב אליהם ויחלק לו מטובתו עד שיאכלו יחד על שלחן אחד ולפי שזה ההתעוררות יבא לאדם מצד הצורה היתה זריקת דמו בחלק השפל מהמזבח וסביב באופן שיורה על הצורה. ובזה האופן יהיה קרבנו נרצה ולזאת הסבה היה מניף קרבנו להשם יתעלה וליודעיו בהולכה והבאה והעלאה והורדה להורות על שהשם יתעלה משגיח בעליונים ובתחתוני' בכל פנות שהם בו והנה בזה עוד הערה על מציאות הצורה אשר תישיר השגתה בשיש בכאן צורה ראשונה היא שכל וזה כי החזה אשר תיוחס אליו התנופה הוא מתנועע בב"ח ההולך על ארבע בהולכה והבאה לשאוף האויר הקר אשר בסבתו יתקיים החום היסודי בלב כמו שיתבאר בטבעיות והשוק אשר תיוחס אליו התרומה הוא מתנועע בהעלאה והורדה ובזה האופן תשלם ההליכה לזה הב"ח ובהיות הענין כן שיש לב"ח התחלה להתנועע בצדדין הפכיי' בכל מיני ההפכיו' הנה ידענו שאין הסבה זה כובד וקלות כמו העניין בתנועת היסודות כי מה שזה דרכו לא תהיה לו כי אם תנועה אחת ממיני התנועות לא כלם ובכלל הנה זה יורה על מציאות הנפש וממנה השתלשל העיון אל הצורה הראשונה שהוא האלוה ית' ועוד כי אלו התנועות יביאו על העיון במניע הראשון שלא יתנועע וזה כי עם שאלו התנועו' מורות על תנועת המתנועע מעצמו והוא הבעל נפש שיעיר על מציאות השם יתעל כמו שיתבאר בטבעיות הנה הם מורות גם כן על כל מיני התנועות הפשוטות וזה כי ההנפה מפני היותה לפני השם ר"ל שפני המניף הם לצד המערב הנה היתה ההולכה ממזרח למערב והבאה ממערב למזרח ואילו הן צדדי תנועות הגלגלים כי קצתם מתנועעים ממערב למזרח כמו שהתבארה בספרי התכונה וכבר תמצא זאת התנוע' תמידית לבעל חי ר"ל תנוע' מה שהתמיד היותו נמצא כמו הענין בתנועת הגרמים השמימיים והתרומה היתה כוללת התנועה מן האמצע ואל האמצע והם התנועות הפשוטות אשר תמצאנה ליסודות והיא תמצא לשוק פעם ופעם לא תמצא כמו הענין בזה ביסודות ר"ל שהם ינוחו פעם ויתנועע פעם וכבר ידעה כי מהתנועות האלו ילקח מופת חזק על מציאות המניע הראשון כמו שהתבאר בטבעיות ובמה שאחר הטבע. והנה היתה התנופה ע"י הכהן בידי הבעלים כאלו הכהן יישיר הבעלים אל השגת זה הדעת האמתי יתקרבו אליו הבעלים והיה הכהן לוקח חלק ה' יתע' וחלקו מן ידי הבעלים להעיר הבעלים מרצונם נותנים לשם יתע' ולכהנים ובעבור זה עשו זה הקרבן להתקרב לשם יתעלה וליודעיו למען יישירום להשיג בשלמות כי מהשם ית' יושפעו כל הטובות ולפי שה ההתעוררות להבאת זה הקרבן לא יהיה כי אם מצד הצורה ולא הגיע גם כן למעלה העולה והמנחה עד שיהיה שם מה שיורה על שלא ישתמש בחמריות כי אם להשלמת השכל ולעבוד השם יתעלה לא היה הלחם הבא עם תודה זבחי השלמים פיתים כמו הענין במנחה הנאפת בתנור או במרחשת או במחבת אבל לחם שלם ומצות שלמות ולהיות השלמים קדשים קלים לא הקפידה התורה בזמן אכילתם שיהיה נפסל בלינה כמו הענין בשאר הקדשים והקפידה התורה בזה בזבח התודה לפי שבו מהשלמות יותר ממה שימצא בשאר זבחי השלמים עד שלא יחסר עמו דבר ממיני הלחם ולזה ראוי שידוקדק יותר בתקונו שיהיה בשלם שבפנים עם שכבר אפשר שיהיה הבאת התודה על הטובות הנפשיות והשלמים על השמחות והטובות הגופיות ולזה היו שלמי שמחה ושלמי חגיגה במועדים אשר צונו לשמוח בהם ולחוג בהם ונמצאת התודה באה על קדוש העיר והעזרות כמו שנזכר בעזרא או תהיה התודה על נתינה ההוראה לשם יתעלה במה שהשפיע מהטובות כשיתעורר בעל הקרבן בזה בעצמו. והשלמים באה על עניני שמחה למען נזכור השם יתעלה בעת משמחות האלו הגופיות כמו שאמר וגילו ברעדה ואמרו ז"ל במקום גילה שם תהא רעדה כי רוב השמחה יביא אל הבעיטה בשם יתעלה ולזה יצטרך אל זה הקרבן ואיך שיהיה מזה הנה התודה היא יותר נכבדת ולזה הקפידה התורה בענינה יותר ולזה היה חלק הכהנים החזה והשוק כי מהיישרה אשר תהיה לבעלים במה שתעיר עליו זאת התנופה והתרומה תהיה להם מצד הכהנים במה שיודיע אותם מהדעות האמתיות בזה ולזה היו שני אלו האברים אשר תמצאנה להם אלו התנועות בטבע לכהנים והנה היתה האליה מן הצאן קרבן למזבח עם שאר החלבים כחטאת ואשם והשלמים להיותה החלק השמן יותר מהבעל חי וכל שכן בארץ ישראל כי שם ימצא מהשומל מאד באליות הכבשים ולזה היתה הסבה בהיותה נקטרה למזבח הסבה בעינה אשר יוקטרו בעבורה שם החלבים וראוי שנעיין למה היו נקטרין שם שתי הכליו' והיותרת עם מעט מהכבד כי זה איננו ממיטב הבעל חי ההוא והשמן שבו אלא הענין בו בהפך ונאמר כי זאת החקירה ואם היא קשה מאד הנה אפשר שנשלי' הסבה בה במה שהקדמנו בזה וזה שכבר בארנו שההערה בהקטר' אלו החלבים לשם יתע' הוא שישתמשו בעבודת השם יתעלה במיטב הדברים החמריים והוא מה שהיתה מהם מיישיר לשלמות השכל להשכיל ולדעת השם יתעלה כפי היכולת ומה שבזה התואר הם ההשגות החושיות שנקנה מהם המושכלות הראשונות עם ההשגות כשנפשיט מהם המשיגים ההיולאניים שהיו בהם הדברים המושגים פרטיים כמו שהתבאר במקומות' הנה העירה התורה על זאת הבריר' וההפשטה באלו הדברים שצותה להקטירם מן החלבים וזה כי הכליות הוא אחד מן האברים אשר בהם יופטו מדם הכבד מה שבו מן המותרות והשמרים כדי שישאר הדם בכבד נקי מן השמרים כמו שהתבאר בטבעיות. והיותרת גם כן יבדיל כלי המותרות והם המעיים מהאברים הנכבדים העליונים והם הלב וכבד והראה וכאלו יעיר בזה אל שיפליג העיון בלקיחת אלו ההקדמות הראשונות מהמוחשות שלא נקח דברים המקריים תמורת העצמיים עד שנבדיל הדבר המקרי מהעצמי. והדבר המדומה מהמושכל כי בזה נתישר אל הנכונה במושכלות ויהיו נשמרים מטעיות הדמיון אשר ירחיקו מהנכונה בהרבה מהדברים והנה בחרה התור' הכליות מבין שאר האיברים אשר תשלם להם הברירה לדם מכבד כמו הטחול והמרה מפני לקחה החלב שעל הכליות ולזה היו הכליות נלקחים עמו והנה לא היה בשלמים עוף כי לא יתכן למיעוט כמותו שיאכלו ממנו יחד הבעלים והכהנים והשם יתעלה ר"ל המזבח וזה מבואר מעצמו והנה היו חטאות הצבור והנשיא שעיר לפי שכבר נעתק הענין בהם למעלתם אל שיהיה החטאת זכר ולזה חוייב לגנות הענין שבא עליו זה הקרבן שימצא בו הפחיתות מצד אחד ולזה היה חטאתם מן המין הפחו' שבמיני הבהמה אשר יקריבו מהם קרבן רוצה לומר מן העזים ולזה תמצא בחטאת יחיד שהקדימה התורה שעירה לכשבה לבקשת התורה שיהיה זה הקרבן פחות מאוד לגנות הענין אשר הוא בא עליו. ואולם קרבן כהן גדול היה פר למעלתו במעלה במה שהיא מעלה אנושי וכן קרבן בית דין שטעו בהוראה ועשו רוב ישראל על פיהם אלא אם היתה השגגה בע"ז שאז יביאו שעיר מצד עצם ע"ז כמו שאמר ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירי' ואולם האשם לא היה בא רק מהצאן והיה זכר להיות הגנות אשר בענין שבא עליו האשם למטה מהגנות אשר עליו בענין החטאת. ולא יבא מהעזים ולא נקבה עם שהתורה כונה בו להסר ממון החוטא ולזה צותה שיהיה בא בכסף שקלים והוא מבוא כי הזכר מן הצאן הוא יותר יקר ממה שיבא מן העזים וכל שכן בארץ ישראל אשר נמצא זה השומן המופלג באליות הצאן והנה הקפידה התורה במחשבות בענין הקרבנות בזה האופן הנפלא הנזכר בפגול לכבוד הקרבנות כי כמו שחוייב בקרבנו' שיהיו תמימים וישאכלו בעת היותם יותר נבחרים. ושתהיה הקרבתם על יד הבלתי בעלי מומין. והטהורה מזאת המשפח' הנכבדת שנבדלו לעבודת השם יתע' במקום המיוחד לזה והוא בית המקדש ובבגדים המיוחדים לזה כן תחוייב לא שתהיה מחשבתם במה שיחסר מעלת הקרבן.ועוד כי רוב התועלת אשר בקרבנות הוא מפני המחשבות כי ההערות אשר זכרנו בענין הקרבנות התחלתם היא המחשבה וזדה כשנחשוב בענינם למה היו בזה האופן והמחשבה ההיא תביא אל מה שאליו היתה הכונה בהקרבת הקרבנות וכבר העירנו מה שהקפידה התורה באלו המחשבות שלא נחשוב שלא יהיה מרי במחשבות המגונות אחר שאין בהם מעשים ונתיר מפני זה לשלח מחשבתנו בענינים הבלתי ראוי' כי המחשבה היא סבת החטאים וזה כי האדם יחשוב בדבר המגונה ואחר יתעורר לעשותו ויעשהו ולזה אמרו רז"ל הרהורי עבירה קשים מעבירה כי הם סבת העבירה והאדם יקל בזה לחשבו שאין זה חטא והנה בא הצווי לשרוף פסולי המוקדשים במקום הקדש למעלת הקדשים ולכבודם ולפי שדם החטאת יזרק באופן מורה על החומר החמירה התורה בו שאם הוזה ממנו על הבגד יתכבס במקום קדוש לגנות ענינו ולהורות שהוא נושא המרי עליו ולזה לא יתכן שישאירו ממנו רושם בבגד וכן לגנו' ענינו נפסל החטאת אם הובא ממנו אל הקדש פנימ' להרחיק מה שיעיר על השלמות והנה לא הושם בבגדי כהונה שום בגד ברגלים לפי שמתנאי הכהונה בגדי כהונ ובית המקדש וכמו שחוייב שלא יהיה דבר חוצץ בין בשרם לבגדי כהונה שנאמר ומכנסי בד יהיו על בשרו כן חוייב שלא יהיה דבר חוצץ בין בשרם ובית המקדש בהולכתם הדם והאברים ובשאר העבודות. והנה היה אש מזבח הקטרת לקוח מכעל המזבח העולה להורות על שההפסד יקרה לאדם מצד מה שילך ממנו מדרגת החומר לא מצד הצורה ולזה היה לקוח ממזבח העולה שיורה על הפסד החי המרגיש שהולך מדרגת החומר מהצורה המדבר והנה לא היה נחלק מזבח הקטרת כמו החלק מזבח העולה לפי שההפסד אשר יהיה בו מציאו' הנפש המדברת על שלמותה בהפרדה מהחמר ולזה היו מקטירים שם הקטרת כמו שבארנו במה שקדם והנה כמו שהיתה מערכת האש שיקחו ממנו אש מזבח הזהב זולת מערכת אש הקרבנות להיותו יותר קדוש ויותר קרוב מקדש הקדשים כן היה מחוייב שתהיה שם מערכ' שלישית לקטרת הנכנס לפני לפנים והיה ראוי שתהיה זאת המערכה ביום הכפורים לבד והיה בהכרח היותר מערבית במזבח העולה וזו היא הסבה בהיות שם ארבע מערכות ביום הכפורים והנה באש התמידיי' שהיה במזבח העולה שלא היו מקטירים בו דבר אחשוב שתהיה ההוראה בו על החום היסודיי אשר בנמצא נמצא שהוא סבת קיומו וזה כי כמו שהיה בעולת תמיד של שחר רמז אל ההויה ותמיד של בין הערבים רמז אל ההפסד כמו שהתבאר בפרשת אתה תצוה כן היה שם אש מורה על ההויה והוא אשר לא יקטירו בו דבר. ואש מורה על ההפסד והוא אש המערכה אשר עליו תהיה ההקטרה והנה היה זה נאות למה שימצא מזה כי החום הנכרי תמצאנו תמיד כלי להפסד והחום היסודיי כלי להויה ולקיו' ושני מיני החום האלו יתחדשו מיסוד האש לפי מה שיתמזג בו משאר היסודות ההפכים כמו שיתבאר למי שעיין עיון מעט בטבעיות' והנה באה האזהרה שלא לכבות אלו האשים להורות על תמידות עניינם מצד הסבות התמידיות אשר שם השם יתעלה בהם ביום ברא זה המציאות כן הסבות המתחדשות זה באמצעות הגלגל הנוטה הם שבות בסבות על ענין אחר אולי היתה הכונה בהקרבת מלח על כל קרבן שלא נחשוב עניין הקרבנות דבר תפל שאין בו טעם ולזה בא עמם המלח להורות שיש בעניינם טעם כבר תמצא תפל מה שהוא בלי סבה ובלי טעם אמר ולא נתן תפלה לאלהים והתפל הוא הפך המלוח ולזה יערנו עניין המלח הבא עם הקרבנו' על שנבקש טעמם נעמוד מפני זה על כוונתם ואפשר שיהיה בה סבה אחרת זולתי מה שזכרתי. ובכאן נשלם מה שיעדנו לבאר בענין הקרבנות לפי מה שאפשר לנו בזה המקום ואולם המאמר בקרבנות הנשארים וביתר הדברים אשר באלו הקרבנות יהיה בג"ה בהגיענו אל מקומם וראוי שתדע שהתורה תשתמש בעניי' אחד לתועלת רבות כמו שהתבאר בתורה מעניין השבת כמו שזכרנו במה שקדם והנה אחת מהכונות היתה להרחיקם ממה שגדלו עליו מקרבת הקרבנות לע"ז כמו שזכרה זה התורה בפרש' אחרי מות בביאור אמר שם למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זובחים על פני השדה והביאום ליי' וגו'. ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים אשר הם זונים אחריהם. ולזה גם כן ידמה שתהיה אחת מהכוונות בעשיית המקדש והבדל הכהנים לאלו העבודות אלא שעם כל זה איננו ראוי שלא יהיה בענינים תועלת בעצמות שאם היה הענין כך לא היה נימוס אלא העבודות בזה האופן הנפלא אבל תהיה הצואה להקריב הקרבנות ליי' לא זולת זה ובכלל התחכמה התורה שיתחדש מהם תועלת בעצמות כמו שיעשה הרופא השלם כשירא' העלול בלתי מקבל מוסרו בהנהגתו הרעה הנה ישתדל שנדבר הרע בעינו יגיעהו אל הבריאו' אם היה אפשר לו זה משל זה שאם רצה לאכול מאכל בלתי נאו' לו מצד חוליו יחבר אליו הרופא דברים יסירו רוע המאכל ההו' וישיבוהו באופן שירפ' חוליו ולזה סדר הש"י נימוסי אלו העבודות בקרבנות בזה האופן הנפלא להעיר על זה העניין הנפלא אשר העירונו עליו וכן היה סדור ענייני המקדש בזה האופן הנפלא להעיר על מי שהערונו אליו מענינם כי ענייני אלו הדברים בעצמם מעירים אל מה שיטיב העיון בהם שזאת היתה הכוונה בהם עם הודאת בעל דין לא נצטרך לעדים ועם זה היה בזה תועלת אחר להתמיד השלמות האנושי באומה הזאת כשהיה שם משפחה מיוחדת לעבודת יי' המשתדלים בעיון תמיד ובחכמת התור' עם מה שהישיר אותם מה שבמקדש ומענין הקרבנות אל השלמות בהערות נפלאות אשר יעירו המעיינים בהם ומזה הצד גם כן יהיה תועלת שלישי בעניין הקרבנות והוא כי בהם ישיגו הכהנים עם שאר מתנות כהונה מה שיצטרך להם מהטרף והלבוש ויהיו יותר מוכנים אל שישלמו בעיון ובזה ישלם לישראל הגעת השלמות בכלל בעינו אשר היו מתרחקים ממנו והם הקרבנות לע"ז ישתבח צור הכל כעל כל אשר גמלנו ורב טוב לכל ישראל ואנחנו נותנים לו תודה על מה שגלה לנו ברחמיו וכרוב חסדיו מסבות אלו העניינים העמוקים אשר לא מצאנו בהם דבר לזולתנו יתכן שתהיה לנו השגה ופתח להשגתם אבל מצאנו מה שירחיקנו מחקור בהם בזה האופן והנה עזרנו השם ושלמנו המאמר בזה הזמן המועט עם רוב הטרדות אשר לנו והנה השלמנו המאמר בזה בסוף מרחשון של שנת תשעים ושלשה לפרט האלף השישי ליצירה ישתבח יוצר הכל אשר נתן כזאת בלבנו:

ואולם התועלות המגיעות מזה הספור הם י"ג

התועלת הראשון הוא במצות והוא להודיע קצת דיני העולה ומה שהיה מהם לכהנים וכבר התבאר התועלת המגיע מזאת המצוה ממה שקדם:

התועלת השני הוא במצות והוא להודיע דיני הבערת האש במזבח העולה והאזהרה שלא תכבהו וכבר נתבאר התועלת המגיע מזה במה שקדם:

התועלת השלישי הוא במצות והוא להודיע הנשאר מדיני המנחה והנאכל ממנה לכהנים וכבר יתבאר מה שיגיע מתועלת זאת המצוה במה שקדם:

התועלת הרביעי הוא במצות והוא להודיע דיני המנחה התמידית שיקריב כהן גדול בכל יום בקר וערב וכבר נתבאר התועלת המגיע מזאת המצוה ממה שקדם:

התועלת החמישי הוא במצות והוא להודיע הנשאר מדיני החטאות והנאכל ממנו לכהנים וכבר התבאר התועלת המגיע מזאת המצוה ממה שקדם:

התועלת השישי הוא במצות והוא להודיע הנשאר מדיני האשם והנאכל ממנו לכהנים וכבר נתבאר התועלת המגיע מזאת המצוה ממה שקדם:

התועלת השביעי הוא במצות והוא להודיע הנשאר מדיני השלמים והנאכל ממנו לכהנים וכבר התבאר התועלת המגיע מזאת המצוה במה שקדם:

התועלת השמיני הוא במצות והוא האזהרה מלהותיר הקדשים אחר זמן אכילתם ולשרפם אם נתרו וכבר התבאר התועלת מזאת האזהרה במה שקדם:

התועלת התשיעי הוא במצות והוא שלא יחשוב הכהן מחשבות בעשיית הקרבן שיפסל הקרבן בעבורם ותועלת זאת המצות מבואר והתבאר עם זה במה שקדם:

התועלת העשירי הוא במצות והוא האזהרה שלא לאכול פגול וכבר נתבאר התועלת המגיע מזאת האזהרה במה שקדם:

התועלת האחת עשרה הוא במצות האזהרה שלא לאכול קדשים שנטמאו והצואה לשרפם באש וכבר יתבאר התועלת המגיע מזאת האזהרה במה שקדם:

התועלת השתים עשרה הוא במצות האזהרה שלא יאכל הטמא קדשים וכבר התבאר התועלת המגיע מזאת האזהרה ממה שקדם:

התועלת השלש עשרה הוא במצות והוא להשלים דיני איסור החלב והדם וכבר בארנו התועלת המגיע מאלו האזהרות במה שקדם:


·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון