בבלי מוגה/זבחים

בבלי מוגה זבחים

תוכן

פרק ראשון – כל הזבחים

ב. • ב: • ג. • ג: • ד. • ד: • ה. • ה: • ו. • ו: • ז. • ז: • ח. • ח: • ט. • ט: • י. • י: • יא. • יא: • יב. • יב: • יג. • יג: • יד. • יד: • טו. • טו:

פרק שני – כל הזבחים שקבלו דמן

טו: • טז. • טז: • יז. • יז: • יח. • יח: • יט. • יט: • כ. • כ: • כא. • כא: • כב. • כב: • כג. • כג: • כד. • כד: • כה. • כה: • כו. • כו: • כז. • כז: • כח. • כח: • כט. • כט: • ל. • ל: • לא. • לא:

פרק שלישי – כל הפסולין

לא: • לב. • לב: • לג. • לג: • לד. • לד: • לה. • לה: • לו. • לו:

פרק רביעי – בית שמאי

לו: • לז. • לז: • לח. • לח: • לט. • לט: • מ. • מ: • מא. • מא: • מב. • מב: • מג. • מג: • מד. • מד: • מה. • מה: • מו. • מו: • מז.

פרק חמישי – איזהו מקומן

מז. • מז: • מח. • מח: • מט. • מט: • נ. • נ: • נא. • נא: • נב. • נב: • נג. • נג: • נד. • נד: • נה. • נה: • נו. • נו: • נז. • נז:

פרק ששי – קדשי קדשים

נח. • נח: • נט. • נט: • ס. • ס: • סא. • סא: • סב. • סב: • סג. • סג: • סד. • סד: • סה. • סה: • סו.

פרק שביעי – חטאת העוף

סו. • סו: • סז. • סז: • סח. • סח: • סט. • סט: • ע. • ע:

פרק שמיני – כל הזבחים

ע: • עא. • עא: • עב. • עב: • עג. • עג: • עד. • עד: • עה. • עה: • עו. • עו: • עז. • עז: • עח. • עח: • עט. • עט: • פ. • פ: • פא. • פא: • פב. • פב: • פג.

פרק תשיעי – המזבח מקדש

פג. • פג: • פד. • פד: • פה. • פה: • פו. • פו: • פז. • פז: • פח. • פח:

פרק עשירי – כל התדיר

פט. • פט: • צ. • צ: • צא. • צא: • צב.

פרק אחד עשר – דם חטאת

צב. • צב: • צג. • צג: • צד. • צד: • צה. • צה: • צו. • צו: • צז. • צז: • צח. • צח:

פרק שנים עשר – טבול יום

צח: • צט. • צט: • ק. • ק: • קא. • קא: • קב. • קב: • קג. • קג: • קד. • קד: • קה. • קה: • קו.

פרק שלשה עשר – השוחט והמעלה

קו. • קו: • קז. • קז: • קח. • קח: • קט. • קט: • קי. • קי: • קיא. • קיא: • קיב.

פרק ארבעה עשר – פרת חטאת

קיב. • קיב: • קיג. • קיג: • קיד. • קיד: • קטו. • קטו: • קטז. • קטז: • קיז. • קיז: • קיח. • קיח: • קיט. • קיט: • קכ. • קכ:

על דרך העריכה

למסכת זבחים קיימים ב' נוסחאות: נוסח האשכנזי, והוא נוסח הרווח בדפוסים רוב כתה"י ורש"י ותוס', ונוסח הספרדי, הנמצא בכ"י תימני מעיר צנעא וכינויו כי"צ (לראשונה כך במהדורת וגשל), וגירסאותיו נמצאו במיוחס לר"ח, פסקי הרי"ד, ילקוט ועוד, והרבה מנוסחאותיו הובאו בשיטה מקובצת. להלן שמות הדפוסים וכתה"י וטיבם:

נד'- גמ' הנדפס, ככלל כולל דפוס הראשון (ד"ו) והאחרון (וילנא).

ד"ו- דפוס ונציא, הוא הדפוס הראשון.

דפו"א- ככלל מדובר בדפוס וילנא ולא נבדקו שאר הדפוסים לדעת ממתי התחיל השינוי כי אין זה נחוץ כ"כ.

בעיקר נוסח אשכנזי אבל הושפע כמה פעמים מנוסח הספרדי.

מ'- מינכן 95. אשכנזי.

ר"א- רומא א', וטיקן 118-119. בעיקרו אשכנזי, אבל הושפע הרבה מנוסח הספרדי.

ר"ב- רומא ב', וטיקן 120-121. אשכנזי.

ק'- קהיר, היום נמצא בפריז ושמו כי"ח 147. אשכנזי.

צ'- צנעא, קולומביה 294-295. ספרדי. על כת"י זה ראה ר' אהרן גבאי, עיונים בנוסחאות כתב יד צנעא (תימן) למסכת זבחים, דברי חפץ גליון י"א, עמ' פט.

דרך העריכה כאן על ידי הוא להציג בפנים דוקא נוסח האשכנזי הרווחת, ולציין שינויים החשובים מכי"צ והמסתעף (כיר"א ונד', כנ"ל). ושינויים בין כתה"י האשכנזיים בדרך כלל לא צויינו אלא אם כן נמצא הנוסח בב' מקורות ויותר, והלכנו אחרי הרוב. הקשרים בין כתה"י האלו עדיין לא נתברר אבל כעת נראה שזהו הדרך המעולה.

הגהות השיטה מקובצת לא תמיד מקורם בכתבי יד, וכמה מהם אינם מבעל הש"מ, ולא הובאו אלא לסייע לנוסח הנמצא כבר בכת"י. הבא לכתוב על השתלשלות נוסח הדפוס, או על הגהות האחרונים, מומלץ שיכתוב אותם על נוסח וילנא.

כמו כן, מי שבידו הגהות אחדות מכת"י, ואין זמנו פנוי לערוך פסקה שלמה, נתבקש להעיר רק בהערה, או לערוך כל הפיסקה בתבנית "בעבודה מתמשכת" ובציון בדף השיחה איזה פיסקה מוגה על ידו.

החולק על כללים אלו יכול להביע ביקורתו בדף השיחה, כמובן.

לקריאה נוספת

מאמר בענין ענפי הנוסח כאן.

מעבר לתחילת הדף