בבלי מוגה/זבחים/קיט/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
נוסח מוגה מכתבי־יד ועוד
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
חי' אגדות מהרש"א
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת


בבלי מוגה TriangleArrow-Left.png זבחים TriangleArrow-Left.png קיט TriangleArrow-Left.png א

Gnome-colors-emblem-development.svg דף זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הדף פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הדף.

דכתיב[1] והימים אשר מלך דוד על ישראל ארבעים שנה בחברון מלך שבע שנים[2] וארבע דשלמה דכתיב[3] ויחל לבנותו בשני[4] בשנת ארבע למלכותו נשתיירו לשילה שלש מאות ושבעים חסר אחת: באו לנוב וגבעון [וכו']: מנא ה"מ דת"ר כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה אל המנוחה זו שילה נחלה זו ירושלים למה חלקן כדי ליתן היתר בין זה לזה א"ל ריש לקיש לר' יוחנן מעשר שני נמי ליתני א"ל מעשר שם שם מארון קא ילפי כיון דארון לא הוה מעשר נמי לא הואי אי הכי פסח וקדשים נמי דשם שם מארון ילפי דכיון דארון לא הוה אינהו נמי לא הוו א"ל [דאמר לך] הא מני ר"ש היא דאמר אף צבור לא הקריבו אלא פסח וחובות הקבוע להן זמן אבל חובות שאין קבוע להם זמן הכא והכא לא קרב מעשר בהמה חובות שאין קבוע להן זמן הוא ואיתקש מעשר דגן למעשר בהמה מכלל דלרבי יהודה קרב אין דהאמר רב אדא בר מתנה מעשר שני ומעשר בהמה נאכלין בנוב וגבעון לדברי רבי יהודה והא בעי בירה ולאו תני רב יוסף שלש בירות הן שילה ונוב וגבעון ובית עולמים הוא תני לה והוא אמר לה לאכילת מעשר שני ואליבא דרבי יהודה: באו לירושלים [וכו']: ת"ר כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה מנוחה זו שילה נחלה זו ירושלים ואומר היתה לי נחלתי כאריה ביער ואומר העיט צבוע נחלתי לי העיט סביב עליה דברי רבי יהודה ר"ש אומר מנוחה זו ירושלים נחלה זו שילה ואומר זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אויתיה ואומר כי בחר ה' בציון אוה למושב לו בשלמא למ"ד מנוחה זו שילה היינו דכתיב אל המנוחה ואל הנחלה אלא למ"ד מנוחה זו ירושלים נחלה זו שילה אל הנחלה ואל המנוחה מיבעי ליה הכי קאמר לא מיבעיא מנוחה דלא מטיתו אלא אפילו לנחלה נמי לא מטיתו תנא דבי רבי ישמעאל זו וזו שילה רבי שמעון בן יוחי אומר זו וזו ירושלים בשלמא למאן דאמר מנוחה זו




שולי הגליון


  1. בד"ו רפ"ט וש"ח בגמ' וברש"י וכתיב וכ"ה בילקוט [וכ"ה בכי"צ וכן הוגה בכ"י בולוגנה] וכ"ה ישר מאד דאינו מביא ראיה מן הכתוב שמלך בחברון ז' שנים כי היכי דלא מייתי ראיה לעשרה שמלך שמואל כו' אלא אחר דחשיב החשבון של העשרים שנה אמר וכתיב והימים כו' ובירושלם מלך ל"ג הרי נ"ג ובשלמה כו' ובזה אין אנו צריכים להגהת הצ"ק ברש"י, דק"ס. ובכי"מ וגליון בולוגנה שנ'.
  2. בכי"צ וכי"ג וש"מ נוסף ובירושלם מלך שלשים ושלש שנים (וכ"ה בגליון כ"י בולוגנה, ושם ליתא "שנים", בפנים גורס על ישראל גו'), ראה הע' לעיל בסמוך.
  3. בכי"מ שנ', ובנד' ובשלמה כתיב. בכי"צ וכתיב והימים אשר מלך שלמה על ישראל ארבעים שנה וכתיב ויחל כו'.
  4. בכי"צ בחדש השני בשני וכ"ה במקרא, ובכ"י בולוגנה "השיני" והוגה בחודש השיני. בנד' ליתא כלל.