בבלי מוגה/זבחים/נה/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
נוסח מוגה מכתבי־יד ועוד
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
קרן אורה
רש"ש
חשק שלמה

שינון הדף בר"ת


בבלי מוגה TriangleArrow-Left.png זבחים TriangleArrow-Left.png נה TriangleArrow-Left.png א

גמ' זבחי שלמי צבור[1]. מנא לן דבעי צפון דתני רבה[2] בר רב חנן קמיה דרבא ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת וגו'[3] מה חטאת בצפון אף שלמי צבור בצפון

אמר ליה רבא וכי חטאת מהיכן למדה[4] מעולה [5]דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש אלא[6] מדתני רב מרי בריה דרב כהנא על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם מה עולה קדשי קדשים אף שלמים[7] קדשי קדשים מה עולה בצפון אף זבחי שלמי צבור בצפון אלא[8] הקישא קמא למאי אתא כי חטאת[9] מה חטאת לזכרי כהונה אף שלמי צבור לזכרי כהונה[10]

אמר ליה אביי אי הכי[11] גבי איל נזיר דכתיב והקריב את קרבנו לה' כבש בן שנתו תמים אחד לעולה [12] הכא נמי נימא מה חטאת לזכרי כהונה אף האי נמי לזכרי כהונה[13] הכי השתא התם כיון דכתיב[14] ולקח הכהן את הזרוע בשלה מן האיל וגו'[15] מכלל דכוליה בעלים אכלי ליה זרוע בשלה מיהא לא ניתכיל[16] אלא לזכרי כהונה קשיא ואיבעית אימא קדש אקרי קדשי[17] קדשים לא איקרי ואלא למאי הלכתא איתקש אמר רבינא שאם גילח על אחד[18] משלשתן יצא:

מתני' התודה ואיל נזיר קדשים קלים שחיטתן בכל מקום בעזרה ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע ונאכלין בכל העיר לכל אדם בכל מאכל ליום ולילה עד חצות המורם מהם כיוצא בהן אלא שהמורם נאכל לכהנים לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם:

גמ' ת"ר את חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור[19] וכי ראשונים בטומאה[20] אכלום אלא טהור מכלל שהוא טמא טהור מטומאת מצורע וטמא מטומאת זב ואיזה זה זה מחנה ישראל ואימא טהור מטומאת זב וטמא מטומאת מת ואיזה זה זה מחנה לויה אמר אביי אמר קרא ואכלתם אותה במקום קדוש אותה במקום קדוש ולא אחרת במקום קדוש אפקה למחנה לויה הדר כתיב במקום טהור אפקה למחנה ישראל רבא אמר אותה במקום קדוש ולא אחרת במקום קדוש אפקה לגמרי הדר כתב רחמנא תאכלו[21] במקום טהור עיילה למחנה ישראל ואימא עיילה למחנה לויה לחדא מעיילינן לתרתי לא מעיילינן אי הכי אפוקי נמי לחדא מפקינן לתרתי לא מפקינן ועוד לא תוכל לאכול בשעריך כתיב אלא מחוורתא כדאביי:

מתני' שלמים קדשים קלים שחיטתן בכל מקום בעזרה ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע ונאכלין בכל העיר לכל אדם בכל מאכל לשני ימים ולילה אחד המורם מהם כיוצא בהן אלא שהמורם נאכל לכהנים לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם:

גמ' ת"ר ושחטו פתח אהל מועד [22]לפני אהל מועד[23] להכשיר את כל[24] הרוחות בקדשים קלים קל וחומר לצפון ומה קדשי קדשים שלא הוכשרו בכל הרוחות הוכשרו בצפון קדשים קלים שהוכשרו בכל הרוחות אינו דין שיוכשרו בצפון ר' אליעזר[25] אומר לא נאמר הכתוב אלא להכשיר צפון [26] והלא דין הוא ומה קדשים קלים שהוכשרו בכל הרוחות לא הוכשר מקומן אצל קדשי קדשים קדשי קדשים שלא הוכשרו אלא בצפון אינו דין שלא הוכשר[27] מקומן אצל קדשים קלים ת"ל לפני אהל מועד[28]



שולי הגליון


  1. כ"ה בכי"צ, ובשאר כתה"י (שאין המשנה משולב בהן) מופיע כפיסקא על המשנה.
  2. בכ"י מ' ר"ב וצ' רבא וכ"ה בש"מ, ובדק"ס ציין לספרו ברכות מה. (אות (ר') [ב']) וז"ל שם: והגי' רבא היא העיקרית והוא מן האמוראים שאין ידוע שמם בברור רבה או רבא.
  3. בנד' וכיר"א ליתא. בכי"צ ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים הקישן הכתוב לחטאת.
  4. בכי"צ למדנו.
  5. בכי"צ וכי דבר כו', וכן הגיה בש"מ.
  6. בש"מ נוסף אמר רבא, וכעי"ז בכי"צ.
  7. בנד' כי"צ ור"א זבחי שלמי צבור, אבל בערכין יא: כבפנים וע"ש ברש"י (דק"ס), ועי' חשק שלמה ברש"י.
  8. בכי"צ ואלא.
  9. בש"מ הקישא קמא למה לי אמר רבא מה כו', וכ"ה בכי"צ.
  10. בכי"צ ונד' ע"פ ש"מ מה חטאת אינה נאכלת אלא לזכרי כהונה אף זבחי שלמי צבור אין נאכלין אלא לזכרי כהונה, ועי' רש"י (ד"ה ה"ג).
  11. בכי"צ אלא מעתה.
  12. בכי"צ (ודפו"א, בדפו"י בשיבוש) נוסף וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת ואיל אחד תמים לשלמים, ובכ"י מ' וק' וגו'.
  13. בכי"צ (וכעי"ז בנד') הכא נמי דהקישו הכתוב לחטאת מה חטאת אינה נאכלת אלא לזכרי כהונה אף איל נזיר אינו נאכל אלא לזכרי כהונה.
  14. בכי"צ אמר ליה התם מדכתיב.
  15. בכי"צ "מן האיל וגו'" ליתא (וכן ליתא "וגו'" בנד' ור"א).
  16. בכי"צ ליתכיל.
  17. בכי"צ (ומ') קדש.
  18. בכ"י ר"ב ק' וצ' אחת, ובדפו"י אח'.
  19. בכי"צ ור"א ונד' נוסף אמר ר' נחמיה.
  20. בכי"צ במקום טמא.
  21. בכי"צ הדר(י) כת' במקום טהור כו', וכ"ה כת' בכ"י ר"א ור"ב.
  22. בדפו"י ושחטו לפני אהל מועד, וכ"ה בכיר"א.
  23. בנד' נוסף ושחטו לפני אהל מועד, ובדק"ס כ' ומדאמר בסמוך ת"ק סבר תלתא קראי נוסח הדפוס נוח.
  24. כ"ה בנד' וכי"מ. בכ"י ר"ב וק' את, ובכי"צ ור"א כל.
  25. בכי"צ ור"א ר' אלעזר, וכן להלן.
  26. בנד' וכיר"א נוסף שיכול. ובכי"צ להכשיר את הצפון מקל וחומר ומה כו'.
  27. בכי"צ יוכשר וכעי"ז בר"א.
  28. בכי"צ ושחטו פתח אהל מועד לפני אהל מועד לפני אהל מועד, וכ"ה בר"א ושם ליתא "לפני אהל מועד" פעם השני.
מעבר לתחילת הדף