חזקוני/בראשית/כג
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
ויהיו חיי שרה הרוצים למנות גימטריאות אומר כמנין ויהיו , היו חייה הם שלשים ושבע שנים שמיום שנולד יצחק עד יום העקדה שמתה, אבל התשעים שנה שחיתה קודם לכן אינן חשובין חיים שמי שאין לו בנים חשוב כמת.
מאה שנה פירש״י לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל לומר וכו', וא״ת הרי בישמעאל כתיב שנה בכל כלל אלא י״ל היכא דכתיב מאת דצריך למכתב שנה אבתריה לא דרשינן ביה אבל גבי שרה כתיב מאה ומסתייה בלא שנה, וכתיב שנה בתריה ש״מ לדרשא אתא. ומה שאנו דורשים אותו גבי אברהם אע״ג דכתיב ביה מאת היינו משום דכתיב ביה ימי שהוא מיותר. ועוד פרש״י בת מאה כבת עשרים לחטא מה בת עשרים לא חטאה. וא״ת הא קים לן דבני עשרין בני עונשין הן. אלא ה״ק מה כשהיתה בת כ׳ לא היתה בת עונשין שבאותו פרק לא היו בני עונשין עד ק׳ שנה עד מ״ת שהיתה מהנפש אשר עשו בחרן כדקיימא לן כהלכה דתנא דבי אליהו. אף כשהיתה בת מאה שכבר עבר מתן תורה והיו בני עונשין היתה בלא חטא. ועוד פרש״י בת עשרים כבת שבע ליופי, פירוש היתה יפה בלא כחל ושרק ופרכוס כשהיתה בת עשרים שבאותו זמן דרך נשים לקשט עצמן כמו שהיתה בת שבע שאין דרך לקשט. ובאגדה דורשו בת מאה כבת עשרים ליופי ובת עשרים כבת שבע לחטא.
שני חיי שרה פרש״י כולן שוין לטובה. אף השבע דהא לא דרשינן ליה אלא משבע ולמעלה אבל גבי שני חיי ישמעאל ליכא למדרש הכי שהרי עדיין לא פירש שנותיו והכא כתיב ויהיו חיי שרה אם כן שני חיי שרה למה לי אלא ש״מ לדרשא הוא דאתא.
ב[עריכה]
ותמת שרה אין דרכו של מקרא לכתוב מיתת אשה אעפ״י שהיא צדקת, אם לא על ידי מעשה כגון שרה, רחל, דבורה, מרים, שרה, בשביל שהוציא אברהם דמים יקרים לקברה ולא הרהר וזהו אחד מהעשרה נסיונות. רחל, להודיע שנקברה חוץ למערה. דבורה, להודיע למה נקרא שם אותו מקום אלון בכות. מרים, על שם הבאר שפסק כשמתה.
בקרית ארבע י״מ מה שכתב מקום מיתתה מה שאין כן באברהם ושאר אמהות על שם ששלחה שם אברהם כשיצא ללכת להר המוריה שלא תרגיש בעקדה שהרי בבאר שבע היה עומד כדכתיב וישב אברהם בבאר שבע. וי״א כשחלתה הוליכה שם משום דבחברון בסים אוירא וכששמעה בשורת העקדה מתה. לכך ויבא אברהם מבאר שבע לספד לשרה ולכך הוצרך לו לקנות שם אחוזת קבר כי לא היה שם מקום מושבו.
בקרית ארבע עיר שבנה אותה אדם ששמו ארבע. כדכתיב קרית ארבע האדם הגדול בענקים. דבר אחר עיר שירשוה ארבע בעלים זה אחר זה מתחלה לשבט יהודה, אח״כ לכלב ואח״כ לכהנים ואח״כ ללוים כדאיתא בס׳ יהושע, ב״ר. והיא היתה עיר מקלט ולכך לא ניתן לכלב רק פרורהא כדכתיב את שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפונה לאחוזתו. פרק יש נוחלין. ויבא אברהם י״מ אפי׳ לא בא אלא מן החוץ יאמר ויבא, דוגמא ויבא הביתה לעשות מלאכתו.
לספד לשרה ולבכתה לפי שלא היה לו מקום מוכן לקבורה.
ד[עריכה]
גר ותושב אנכי עמכם, גר שבאתי מארץ נכריה, ותושב שדעתי להתיישב עמכם. כאן פרש״י ואם לאו אטלנה מן הדין ואם תאמר הרי בפרשת לך לך גבי והכנעני והפרזי אז יושב בארץ פרש״י עדיין לא היה לאברהם חלק בארץ שעדיין לא היה לאברהם זרע וכתיב לזרעך אתן את הארץ הזאת אבל עכשיו בפרשת חיי נולד יצחק והיה לו חלק בארץ.
תנו לי אחזת קבר אם אקבר את מתי באחד משדה אנשי העיר היום או למחר יבא בעל השדה לחרוש ויחטט בקבר וישלך העצמות, אבל משתתנו לי אחוזת קבר אין לחוש שיחרשו בו.
ו[עריכה]
נשיא אלהים השיבו על ראשון ראשון, אמרת גר ותושב אינו כן אלא נשיא אלהים אתה ומה ששאלת לקנות אחוזת קבר פן יחרשו בו במבחר קברנו בקברנו המובחר שקוברים בו את השרים קבר את מתך וכבוד הוא לבקש לך מקום במבחר קברנו איש ממנו את קברו אפי׳ קבר המיוחד לו בחייו.
ז[עריכה]
ויקם אברהם וישתחו אברהם היה צריך לכולן שאפי׳ מכר לו עפרון את השדה לא היה אברהם רשאי לעשותו בית הקברות שלא ברשות כל בני העיר ולכך הוצרך לקום כדי להשתחוות לכולם אפי׳ לאותם של אחוריו. אבל בהשתחות לעפרון שהיה יחידי לא הוצרך לקום אלא להשתחות לפניו.
ח[עריכה]
ופגעו לי בעפרון וא״ת הרי אמרו לעיל במבחר קברנו קבור את מתך, אלא עפרון לא היה חתי בא ונתיישב בתוכם ונעשה נשיא ואמר להם אברהם שיבקשו מעפרון שיסכים בדבר.
ט[עריכה]
ויתן לי עלי הוא כאילו הוא נתנה לי.
בקצה שדהו אינה מקלקלת שדהו כלל.
י[עריכה]
ועפרון ישב בתוך בני חת דוגמא בתוך עמי אנכי ישבת.
יא[עריכה]
השדה נתתי לך אם לא נתתי לך רק המערה לא יהיה לך דרך לעבור ולבא אל המערה.
יג[עריכה]
נתתי כסף השדה קח ממני, תיבת נתתי לעיל קאי שאמר עפרון השדה נתתי לך ואברהם השיב לו שמעני נתתי בתמיה, אתה אמרת נתתי לך אך אתה כסף השדה קח ממני שבמתנה לא אקבלנה והטעם שבנתתי מוכיח שיש בו גרש להפרידו מכסף השדה.
[נתתי עתיד לתת שהוא כמו ואתן].
טז[עריכה]
וישמע אברהם אל עפרון מה שמע, שמע השומא שאמר עפרון ארץ ארבע מאות שקל וגו'
וישקל אברהם לעפרן חסר וי״ו להשוות גימטריא שלו לד׳ מאות שקל כסף ששקל לו אברהם.
כסף עבר לסחר כסף צרוף מקובל לכל. כסף עבר מור עובר.
יז[עריכה]
ויקם על ידי הכסף קם השדה להיותו לאברהם למקנה . שדה עפרון השדה היה לאורך כל פני העיר. כאן קראה ממרא היא חברון, ולמעלה קרית ארבע היא חברון. וביעקב הוא אומר ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית ארבע היא חברון וכו', ולמעלה אברהם וישב באלוני ממרא אשר בחברון, לומר לך ממרא בנה לו קריה על פני חברון חוצה לה וחברון לפנים לבני חת וקראה ממרא בשמו ואלוני ממרא לפניה ומכפלה לפני חת לרוח אחרת ולאחר מיתת ממרא גברה בפנים יד הענק ששמו ארבע והחזיק בכולן ונקרא ארבע על שמו וכאשר גברה יד ישראל והשמידו את החתי קראוה חברון.
יט[עריכה]
אל מערת המכפלה אל במקום בי״ת דוגמא ונתתה אל הארון, אל תוך שרפת הפרה, מים חיים אל כלי.
כ[עריכה]
ויקם השדה לשון קיום כמו יקום עליה הקים אותם ביום שמעו. לומר שאחר שנקברה בו שרה נתקיים השדה והוחזק לאברהםלאחוזת קבר.
מאת בני חת שלקח חתימת העיר וקיום המקנה מן השדה שלא יאמרו אין עפרון רשאי להרבות אצלנו מקום טומאה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |