תולדות יצחק/דברים/כט
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
יג[עריכה]
ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת ואת האלה הזאת כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני ה' אלהינו ואת אשר איננו פה עמנו היום בזה יש שתי ספקות גדולות:
הספק הא' מאי זה צד היה רשות לדור ההוא להכניס בברית ואלה לדורות העתידים להיות שעדיין לא נולדו ולא היו בעולם ויהיו יכולין לומר אח"כ אין עלינו ברית ואלה ואנו מסלקין עצמנו מזה ונהיה כגוים אשר סביבותינו וא"ת שלא הכניסו בברית לדורות העתידים אלא לדור ההוא לבד אי אפשר שהנה אמר ואת אשר איננו פה ואי אפשר לפרש לדור ההוא אותם שלא היו אז שמה והיו במדבר אחר או הלכו לדרכם לעשות מלאכתם שהרי אמר אתם נצבים היום כולכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך וגו' ולזה פרש"י ואת אשר איננו פה אף עם הדורות העתידים להיות:
הספק הב' מה צורך לחזור להכניסם בברית אחר שכרת ברית עמהם בהר סיני וכן כתב הרמב"ן וזה לשונו והברית היא השבועה והאלה אשר יזכיר לעברך בברית ה' אלהיך ובאלתו ויתכן שכרת עמהם עוד ברית כברית הראשונה אשר כרת אתם בהר סיני שהקריב עליהם עולה ולקח חצי הדם ויזרוק על המזבח וחצי הדם זרק על העם אבל לא הוצרך להזכיר זה עכ"ד והפסוק אמר אלה דברי הברית אשר צוה ה' לכרות את בני ישראל בארץ מואב מלבד הברית אשר כרת עמם בחורב וא"כ יש להקשות מה צורך ברית אחר ברית עם היות שהשבתי בסדר והיה כי תבא לא תספיק תשובתי ויש מפרשים לפי שעשו את העגל ועברו ברית הוצרך לכרות ברית אחר לא יתכן שלפי זה כל העוברים החרם הותר להם החרם ואינו כן ועוד שא"כ בכל פעם שישראל עבדו ע"ז היה צריך ברית חדשה ויש אומרים לפי ששיבר הלוחות ואינו כן שהדין הוא חזרה שטרו לא חזרה מתנתו ואם ראובן חייב לשמעון אלף לבנים בשטר ושמעון קרע השטר עדיין חייב לו אלף לבנים עד שנתן או מחל לו וי"א בעבור הבנים ואינו כן שהברית הראשון ג"כ היה לבנים ולכל הדורות וכי עלה על הדעת שלא כרת ברית אלא לדור ההוא לבד ומדוע כרת הברית הראשון לאותו הדור וזה לכל הדורות העתידים להיות. והיתר הספק הא' אחז"ל אף נפשות העתידים היו שם וא"כ כל הדורות העתידים היו שם וזה הפי' יש לו שתי ראיות הא' כמו שאמר לפני ה' באשר ישנו פה מדוע לא אמר לפני ה' באשר איננו פה אלא ודאי הכוונה אשר ישנו פה הרי הגוף לפני ה' הרי הנפש שהנפש היא יותר לפניו מן הגוף אבל באשר איננו פה לא אמר כן אלא אשר איננו פה עמנו הרי הגוף שאינו עמנו אבל הנפש היא לפני ה' א"כ שם היה הראיה השנית באשר ישנו פה אמר עומד ובאשר איננו פה לא אמר עומד לפי שהנפש היא עומדת שאין לה קפצים כמלאך שנא' ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה ולכן לא אמר אשר איננו עומד שהנפש עומדת היא ולפי שהיתה שמה נפש כל ישראל לא אמר ואת אשר איננו פה עומד עמנו היום ופרש"י על מאמר העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה לא גרסינן ולא עמידה וז"ש אתם נצבים היום כלכם שאחר שפרטן אח"כ כולם אין צורך לומר כולכם אלא הכוונה בעבור הנפשות. ויש להקשות סוף סוף נפשות העתידים ראויות לעונש בעולם הנשמות אחר שחטאו בעודן בגוף אבל הגוף שלא היה שם אין ראוי לעונש שלא קבל ברית ואלות התשובה שהגוף אינו אלא כלי הנפש. זהו דעת רז"ל עם מה שפירשתי בו וזהו דרך דרש. אבל דרך הפשט נפרש שאם לראובן עבד ידוע שכל בניו שיוליד בעודו עבד הם עבדים לראובן ואם מכרו לשמעון כל הבנים שיוליד בעודו עבד לשמעון הם עבדיו וכן שפחה שילדה בנים בעודה שפחה האשה וילדיה תהיה לאדוניה וישראל היו עבדים לפרעה ואלו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים עדיין אנו ובנינו עבדים היינו לפרעה והקב"ה קנה לישראל מפרעה להיותם עבדים לו שנאמר עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים ואם כן כל הבנים שיולידו ישראל הם עבדים לשי"ת וחייבין לעשות כל מה שיגזור עליהם ולזה אמר ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת ואת האלה הזאת כי אשר איננו פה וכי תאמרו איך אפשר לכרות ברית עם הדורות העתידים לז"א כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים כלומר ישבנו עבדים הנה שמרע"ה עצמו התיר הקושיא. והיתר הספק השני מה צורך להכניסם בברית אחר שכרת ברית בהר סיני הוא בעבור הבני' לפי שהברית הראשון כרת לדור ההוא ולא לבנים ולא לדורות העתידים והטעם שלא כרת לדורות העתידים לפי שהם רצו לכרות ברית לעצמם גם שיחשבו שיש אלוה אחר ח"ו גדול ממנו בעבור החסדים הגדולים והנסים שעשה להם ולזה רצו לקבלו באלוה שלא להיות כפויי טובה אבל לבניהם לא רצו לקבלו לאלוה שאולי זה חובה לבניהם אם יש שם אלוה גדול ממנו ואין חבין לאדם שלא בפניו וזהו בעבור שעדיין לא ראו אלא ע"ז של מצרים שהוא טלה אבל אחר שראו גוים רבים ואלהיהם ידעו כי כולם הבל הבלים וזהו זכות לבנים לכרות עמו ברית גם בעבור הבנים וזכין לאדם שלא בפניו וזה עצמו אמר מרע"ה לישראל ונשמר מזאת הקושיא ואמר אתם נצבים לעברך בברית ואמר אם תאמרו מדוע אני רוצה לכרות ברית שני שאין צורך בו צורך יש בו שהוא בעבור בנינו שלא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת כי אשר ישנו פה ואשר איננו פה ואם תאמרו מדוע לא כרת ברית בראשונה גם לבנינו השיב כי אתם ידעתם בראשונה את אשר ישבנו בארץ מצרים וראיתם בעיניכם שאלהינו גדול ממנו ובכל אלהי מצרים עשה שפטים אבל לא ראיתם אלהים אחרים וחשבתם שאולי יש באלהי האומות גדול מאלהינו אבל עתה אתם ידעתם הכל וז"ש ואת אשר עברנו בקרב הגוים ותראו את שקוציהם ואת גלוליהם שהם שקץ וגלל ואתם רואים שהוא זכות לבניכם וזכין לאדם שלא בפניו וזהו שאמר גם כן ולא נתן ה' לכם לב לדעת עד היום הזה שחשבתם שהוא חובה וראיה לכל זה שבברית הזה אמר ולא אתכם לבדכם אנכי כורת וגו' ואת אשר איננו פה ובברית הראשון לא אמר כן ובזה שהתרנו הספק הב' הותר גם כן הספק הא' מי נתן לישראל רשות וכח להכניס בברית למי שאין לו דעת ולמי שלא נולד עדיין כנ"ל:
יז[עריכה]
פן יש בכם איש או אשה וגו' יש לשאול איך נתן טעם לפן יש בכם ותראו את שקוציהם שנראה שהסבה שיעבדו ע"ז לפי שראו שקוצים וגלולים והוא בהפך שהרי ראו שהם שקץ וגלל הבל וריק אבל כוונת הפסוק אמת שראיתם שהם שקוצים וגלולים אבל ראיתם שהגוים מושפעים מאד ועשירים גדולי' עושר ונכסי' וכבוד ומזה הצד תחשבו שיש בהם ממש וז"ש כסף וזהב אשר עמהם ר"ל עם העובדי ע"ז ולכן פן יש בכם איש או אשה וגו'. ובאלו הפסוקים יש ספקות:
הספק הא' למה אמר ב' פעמים פן פן יש בכם איש או אשה אשר לבבו פונה היום פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה ועוד מה שורש רע ומר איפשר מלהיותו פונה היום מעם ה' ללכת לעבוד את אלהי הגוים ההם ועוד מה צ"ל לא יאבה ה' סלוח לו דבר ידוע הוא שלא יסלח העבירה היותר חמורה שבכל התורה ואם שב בתשובה מדוע לא יסלח הרי ארז"ל שובה ישראל עד ה' אלהיך אפי' כפרת בעיקר ועוד אחר שאמר כי אז יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה מה צורך לומר עוד והבדילו ה' לרעה מכל שבטי ישראל מובדל הוא לרעה אחר שתרבץ בו כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה ה' את שמו מתחת השמי' ואחשוב שהכוונה בזה שהעבירות שהאנשים עושים הוא לא' משתי סבות האחת שכופרים בעיקר ואומרים לית דין ולית דיין. השנית שיודעים כי ה' אלהים אמת וי"ג עקרי הדת אמת אבל יצר הרע מעכב וחוטאים מצד התלהבות היצר ולזה אמר למי שמודה עקרי הדת פן יש בכם איש או אשה אשר לבבו פונה היום והטעם לזה אינו לפי שכופר בעקרי הדת אלא לפי שהם מוצלחים בכסף וזהב אשר עמהם וכמו שפירשתי ומצד תאות העושר עובד ע"ז וזה טעם היום שאומר היום שאין לי עושר אעבוד ע"ז ואחר שיהיה לי עושר אשובה לעבוד את ה' וכנגד הכופר בעיקרי הדת אמר פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה שורש ועיקר הכל אחד שכופר בשרשי האמונה ועיקריה ואחר שאמר אלו השתי סבות לעבירה חזר לשניהם ואמר כנגד המודה בעיקרי הדת אמר והיה כשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי והטעם שיהיה לי שלום אע"פ שאני חוטא לפי שהיצר הרע מכריח לי בעבור תאוה גשמית ובשרירות לבי הוא מלשון שריר וקיים לומר מתחזק וקם עלי. וכנגד הכופר אמר למען ספות הרוה את הצמאה פירוש למען היתרון לרשע שמשביע עצמו מעבירות עם הצמא מהם שבעיני אני רואה שהרשע מושפע והצדיק אינו מושפע ויש יתרון בזה העולם לרשע מל הצדיק או ירצה לפי שאני רואה שבאף תספה הצדיק עם הרשע וחזרו עוד הפסוקים על אלו השני מיני חוטאים ואמר כנגד אותו שאינו כופר לא יאבה ה' סלוח לו שעלה על הדעת שאחר שאינו כופר שה' יסלח לו אמר שאינו כן שמי שהוא כופר לא יטעו אחריו האנשים שכולם יאמרו כופר הוא אבל זה שאינו כופר רבים יטעו אחריו אחר שהוא לתכלית עושר וזהו טעם אז לומר הפך הוא ממה שחשבת כי אז באותו עתה ולאותה הסבה שהוא חושב שלא חטא יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה ולא לבד זה אלא ומחה ה' את שמו מתחת השמים אבל מי שחטא בכפירה לא ימחה ה' את שמו אלא יחול עליו כל האלה הכתובה בספר התורה הזה ובפרשת וילך אפרש יותר זה הענין ב"ה:
כח[עריכה]
הנסתרות לה' אלהינו מה קישור יש לזה הפסוק עם הפסוק הקודם אליו אלא לפי שאמר איש או אשה אשר לבבו פונה היום ועונש היחיד הוא ויתשם ה' לכל ישראל זה שלא כדין שבעבור היחיד ילכו כל ישראל בגלות וזהו תשובת ישראל לשי"ת זה הברית שאנו כורתים הוא על היחיד אם אנו יודעים העבירה שאנו חייבים להוכיחו וליסרו אבל הנסתרות ממנו אין אנו כורתי' ברית עליו וזהו שאמר הנסתרות שעושה הרשע הקב"ה ייסרהו ויענישהו ואין עלינו אשם אבל הנגלות לנו ולבנינו להעניש ליחיד ואם לא נעניש עלינו העונש וכמו שאמר יחזקאל הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש או יאמר הנסתרות שהוא השוגג לה' לבדו הם ואין עלינו עון עליהם אבל הנגלות שהם הזדונות לנו ולבנינו עד עולם לאשר ישנו פה ועל אשר איננו פה הוציאו מן החרם העושה בשגגה והוא כמו שגיאות מי יבין מנסתרות נקני:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |