תולדות יצחק/דברים/כח

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

תולדות יצחק TriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png כח

יב[edit]

והיה אם לא תשמע בקול ה' אלהיך ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך יש בזה ספק והוא מדוע שינה בקללות מבברכות שבברכות אמר בראשונה ברוך פרי בטנך ובפרי אדמתך ואח"כ אמר ברוך טנאך ומשארתך ובקללות בראשונה אמר ארור טנאך ומשארתך ואח"כ אמר ארור פרי בטנך ופרי אדמתך וכן בענין נגיפת האויבים אמר בברכות נגיפת האויבים בראשונה ואח"כ יצו ה' אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידך ובקללות אמר בראשונה ישלח ה' בך את המארה את המהומה ואת המגערת בכל משלח ידך אשר תעשה וקללות אחרות ואחר כך אמר יתנך ה' נגף לפני אויביך. התשובה בברכות הקדים היותר הטוב בתחלה ואמר ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך שזהו עיקר הברכות וטוב ויפה שיבואו מיד ואחר כך יבוא להם אותו שאינו כ"כ עיקר והוא טנאך ומשארתך אבל בקללות קלל בראשונה טנאך ומשארתך שזה התראה ואם לא ישמע ארור פרי בטנך ופרי אדמתך וכן לענין נגיפת האויבים הקדים בברכות אויבינו נגפים בתחלה ואח"כ יצו ה' אתך את הברכה באסמיך וגו' כי מה יועילו הברכות אם אויבינו ינצחו לנו ויקחו כל אשר לנו אבל בקללות הקדים המארה וקללות אחרות להתראה ועדיין אין אויבינו שולטים בנו ואם לא ישמעו יתנם השם נגפים לפני אויביהם:

כא[edit]

ידבק ה' בך את הדבר אמר לשון ידבק לפי שהדבר נדבק מאד יותר מחלאים אחרים הדבקים שאף מבגדי החולים הדבר נדבק:

כב[edit]

יככה ה' בשחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחור ובחרב ובשדפון ובירקון אחר שקלל בדבר קלל בקדחת והקדחת ג' סוגים. סוג אחד ברוחות. סוג שני בליחות. סוג ג' באברים. והמשילו חכמי הרפואה כמרחץ שבו רוחות ומים וכותלי המרחץ לראשון שהוא ברוחות אמר שחפת וכן פי' רלב"ג וסוג הליחות נחלק לשנים נושנות וחדות לנושנות אמר קדחת לחדות אמר דלקת חרחור חרב וזה לפי שיש ג' מיני חדות. חדות ולא מאד. וחדות מאד. וחדות במאד מאד ונקראים בלשונם אגודאש פיראגודאש פירפיראגודאש לחדות אמר דלקת ליותר חדות אמר חרחור והם שגבולם לז' הימים לחדות במאד מאד אמר בחרב והם שגבולם לארבעה ימים שהורג כמו בחרב. וסוג קדחת האיברים הוא שהקדחת בבשר עצמו ובעצמות האברים והיא בלחות טבעי אותו שבו נתהוה העובר כמו הלחות שבו נתהוה הפתילה ואותו הלחות טבעי הוא בתוך הבשר ובו נדבקו חלקי הבשר זו עם זו כמו שכתבו חכמי הרפואה:

כג[edit]

והיו שמיך אשר על ראשך נחשת והארץ אשר תחתיך ברזל ידוע שהשמים על ראשנו והארץ תחתינו אלא הכוונה שבארצות הגוים יהיה מטר והאדמה תתן יבולה אבל אותו חלקי השמים שהוא על ראשינו נחשת והארץ אשר תחתינו ברזל:

כז[edit]

יככה ה' בשחין מצרים פרש"י רעים היה מאד לח מבפנים ויבש מבחוץ גרב שחין לח ובחרס שחין יבש כחרס ונ"ל שלזה אמר אשר לא תוכל להרפא לפי שצריך תרופות הפכיות ומה שיועיל לזה יזיק לזה:

יככה ה' בשחין רע על הברכים ועל השוקים אשר לא תוכל להרפא מה שאמר בזה אשר לא תוכל להרפא נראה לי לפי שאמרו חכמי הרפואה שהאבר שמתנועע תמיד קשה רפואתו כנגע בריאה וכיוצא בה שהתרופה אינה נחה בו ולפי שהברכים והשוקים מתנועעים בהתמדה אמר אשר לא תוכל להרפא:

כט[edit]

והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה העור כחשכה כאורה הכל שוה לו וא"כ למה אמר באפלה שהרי הוא ממשש בצהרים כמו בחצי הלילה והתשובה שבאפלה אין יש מיישר ובאור יישירו לו בני אדם וכן גרסי' במגלה פרק הקורא את המגלה תניא אמר ר' יוסי כל ימי הייתי מצטער על מקרא זה והיית ממשש וגו' וכי מה איכפת ליה לעור בין אפלה לאורה עד שבא מעשה לידי פעם אחת הייתי מהלך באישון לילה ואפילה ראיתי סומא אחד ואבוקה בידו אמרתי לו בני אבוקה זו למה אמר לי כל זמן שאבוקה בידי בני אדם הרואים אותי שומרים אותי מן הפחתים ומן הקוצים ומן הברקנים:

לו[edit]

ועבדת שם אלהים אחרים עץ ואבן וסמך לזה והיית לשמה למשל ולשנינה בכל העמים אשר ינהגך ה' שמה נראה שהטעם בזה לפי שיאמרו הגוים לא המירו אלו דתם לפי שמאמינים באמונתינו אלא לפי שלא נהרגם ואינם שומרים לא דת שלנו ולא דתם וזהו משל ושנינה:

סג[edit]

והיה כאשר שש ה' עליכם להטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישיש ה' עליכם אז"ל ישוש לא נאמר אלא ישיש פי' שהקב"ה לא ישמח לעשות רעה אלא ישיש לאחרים:

סו[edit]

והיו חייך תלויים לך מנגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך אז"ל במסכת מנחות תלויים לך זה הקונה חטה לשנה אחת ופחדת לילה ויומם זה הקונה בכל שבוע ולא תאמין בחייך זה הסומך על פת של פלטר:

סח[edit]

והשיבך ה' מצרים באניות פירוש כשיצאתם ממצרים עברתם הים ביבשה ועכשיו באניות ועוד שם אמרו מה זאת עשינו כי שילחנו את ישראל מעבדינו ועכשיו והתמכרתם שם לאויביך לעבדים ולשפחות ואין קונה ויש להסתפק בזה המוסר ג' ספקות:
הספק הא' מדוע קללות שבתורת כהנים לנוכח ואלו שבמשנה תורה שלא לנוכח שאמר בקללות שבתורת כהנים ואם לא תשמעו לי וכן בכל אותו המוסר כאלו מדבר השי"ת עם ישראל פנים אל פנים בעצמו ובכבודו ובמוסר הזה מדבר שלא לנוכח שאמר והיה אם לא תשמע בקול ה' אלהיך:
הספק הב' מדוע קללות שבתורת כהנים לשון רבים ובקללות האלו שבמשנה תורה לשון יחיד ששם אמר ואם לא תשמעו לי ואם בחקותי תמאסו וכן כל אותו המוסר וזה המוסר כולו בלשון יחיד והיה אם לא תשמע ארור אתה:
הספק הג' דאמרינן במגלה פרק בני העיר אין מפסיקין בקללות אמר אביי לא שנו אלא קללות שבתורת כהנים אבל שבמשנה תורה פוסק ויש להקשות למה בזה אינו פוסק ובזה פוסק ואע"ג דאמרינן התם מאי טעמא אמר אביי הללו בלשון רבים אמורות ומשה מפי הגבורה אמרן והללו בלשון יחיד אמורות ומשה מפי עצמו אמרן גם לזה אני שואל מה טעם יש בזה שלפי שאמורות מפי הגבורה לא יפסיק ואלו שמפי עצמו יפסיק. ולהתיר אלו הג' ספקות אקשה ספק רביעי והוא מדוע שינה בזה מת"כ הרבה שינויים השינוי הא' בת"כ אמר ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה ואמר עוד ואם בחקותי תמאסו ואמר עוד ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי עשה מהם רשעים גמורים ובקללות שבמשנה תורה לא אמר אלא והיה אם לא תשמע בקול ה' אלהיך לשמור לעשות את כל מצותיו וחקותיו אשר אנכי מצוך היום למה שינה בזה מזה ולמה לא אמר בזה המוסר כמו שאמר במוסר הראשון. השינוי הב' בת"כ אמר ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם ובמשנה תורה לא אמר כן ולמה זה. השלישי מדוע בת"כ אם תלכו עמי קרי והלכתם עמי קרי והלכתי אף אני עמכם בקרי והלכתם עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי ולא הזכיר כלל מזה במשנה תורה. הד' בת"כ והבאתי עליכם חרב נוקמת נקם ברית ולא אמר כן במשנה תורה. ה' בת"כ והשמדתי את במותיכם והכרתי את חמניכם ובמ"ת לא הזכיר במות וחמנים. הששי בת"כ ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם ובמ"ת לא אמר כן. הז' בת"כ והשימותי את מקדשיכם ולא הזכיר מקדש במ"ת. ח' בתורת כהנים הזכיר שמטות שאמר אז תרצה הארץ את שבתותיה ולא הזכיר שמטות במ"ת. ט' למה והתודו בת"כ ואין וידוי במ"ת. הי' והיא קשה מאד למה בתורת כהנים נתן להם נחמה שנא' ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים וגו' ובמ"ת אין נחמה ולמה לא אמר בכאן במ"ת כמו שאמר בתורת כהנים בכל אלו הדברים ועד עכשיו ספקתי בשמה שאמר בת"כ למה לא אמר כן במ"ת ועכשיו אעשה עוד ספק למה מה שלא אמר בת"כ למה שינה במ"ת ואמרו והוא. י"א למה לא הזכיר ארורים בת"כ והזכיר ארורים רבים במ"ת ארור אתה בעיר וארור אתה בשדה ארור טנאך ומשארתך ארור פרי בטנך ופרי אדמתך ארור אתה בבואך וארור אתה בצאתך כמו שלא הזכירם שם היה ראוי שלא יזכרם כאן. י"ב למה אמר במשנה תורה ידבק ה' בך את דהבר ולא בתורת כהנים. י"ג למה שחפת קדחת דלקת חרחור חרב שדפון ירקון במ"ת ולא בת"כ. י"ד במ"ת בדרך אחד תצא אליו ובשבעה דרכים תנוס לפניו ובת"כ לא אמר כן. ט"ו והיתה נבלתך למאכל במ"ת לא אמר כן בת"כ. י"ו במ"ת שחין מצרים ובטחורים ובגרב ובחרס. י"ז בשגעון ובעורון ובתמהון לבב והיית ממשש במ"ת ולא בת"כ. י"ח אשה תארש ואיש אחר ישכבנה במ"ת ולא בת"כ. י"ט שורך טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו במשנה תורה ולא בת"כ. כ' בניך ובנותיך נתונים לעם אחר במשנה תורה ולא בת"כ. כ"א יוליך ה' אותך ואת מלכך אשר תקים עליך במ"ת ולא בת"כ. כ"ב ועבדת שם אלהים אחרים במ"ת ולא בת"כ. כ"ג ישא ה' עליך גוי מרחוק כאשר ידאה הנשר במ"ת ולא בת"כ. כ"ד גוי אשר לא תשמע לשונו במ"ת ולא בת"כ. כ"ה הרכה בך והענוגה במ"ת ולא בת"כ. כ"ו והפלא ה' את מכותך ואת מכות זרעך במ"ת ולא בת"כ. כ"ז גם כל חלי וכל מכה במ"ת ולא בת"כ. כ"ח והפיצך ה' בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ במ"ת ולא בת"כ. כ"ט והשיבך ה' מצרים באניות במש"ת ולא בת"כ. ל' אלה דברי הברית אשר צוה ה' את משה לכרות את בני ישראל במ"ת ולא בת"כ:
ולהשיב לכל אלו הספקות והשינויים נקשה קושיא אחת ובזה יותרו כולם והיא מה צורך שתי בריתות ושני קללות וא"ת לבנים אם כן בכל בנים שיולדו אחר אלו הבנים צריך ברית אחרת וכן בכל דור ודור. תשובה לזו בהקדמה אחת והיא לקוחה מהרמב"ן והוא ששתי גליות היו לנו אחר מתן תורה המוסר הראשון כולו רמז לגלות בבל המוסר השני הזה רמז לגלות אדום שאנו עד היום בו ובזאת ההקדמה יותרו כל הספקות שהמוסר הראשון נאמרו בו שלשה דברים האחד העבירות שיעשו והשני הקללות שיבאו עליהם הג' הגאולה והעבירות כולם היו בהם בבית ראשון והקללות שאמר בו כולם באו עליהם בגלות בבל וכן המוסר השני העבירות שנאמרו בו עשו בבית שני והקללות הנאמרות בו כולם באו עלינו בגלות אדום עד היום והגאולה תבא כמו שאזכיר מחולפת מן הראשונה והנה בבית ראשון חטאו בע"ז גילוי עריות שפיכות דמים ובכל העבירות החמורות שבכל התורה ולא כן בבית שני כמו שאמרו בית ראשון מפני מה חרב מפני ע"ז גילוי עריות שפיכות דמים. בית שני שאנו בקיאין בהם שהיו עוסקין בתורה ובגמילות חסדים מפני מה חרב מפני שנאת חנם ולזה במוסר דת"כ עשה מהם עבריינים גדולים שאמר ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה ואם בחקותי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם להפרכם את בריתי ואמר בו אם תלכו עמי קרי ולא אמר כן במוסר דמשנה תורה שלא היו רשעים כל כך וגם הקללות שבת"כ כולם באו עליהם שנענשו עונשים גדולים כל אותם שכתובות בו שאמר שבע על חטאתיכם ואמר חרב נוקמת נקם ברית שעברו ברית ה' ולא כן בבית שני ולזה הזכיר בתורת כהנים במות חמנים ופגרי גלוליכם ולא הזכירם במוסר שני שבבית ראשון היו עובדי ע"ז ולא היו כן בבית שני ולכן הזכיר מקדש במוסר ראשון ולא במוסר שני לפי שהבית ראשון היה מקדש מקודש שהיתה האש יורדת ואוכלת הקרבנות ובבית שני לא היתה האש יורדת שאז"ל שחסרו בו ה' דברים וזו אחד מהם ולכן הזכיר שמטות במוסר הראשון ולא בשני כמו שאמר בירמיה בגלות הראשון למלאת דבר ה' מפי ירמיה אז רצתה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה שבתה למלאת שבעים שנה ולזה אמר במוסר השני בניך ובנותיך נתונים לעם אחר ועיניך רואות וכלות אליהם כל היום ולא אמר כן במוסר הראשון שבגלות בבל גלו גלות שלימה אבות ובנים אבל בגלות אדום הזה הזכיר כן לפי שהיו הרומיים מושלים בארצינו ולוקחים בנים ובנות ונשארו קצת האבות בארץ ולזה אמר בברית השני הזה יוליך ה' אותך ואת מלכך אשר תקים עליך שהלך אגריפס המלך בסוף בית שני לרומה ועל הליכתו שם נחרב הבית ולז"א אשר תקים עליך כלומר שתקים הפך מצות התורה שהיה גר ולז"א בברית השני ישא ה' עליך גוי מרחוק כאשר ידאה הנשר ולא אמר כן בברית הראשון שבאו לבית שני עם רומי הרחוקים מאד מארץ ישראל ולז"א גוי אשר לא תשמע לשונו לפי שהרומיים רחוקים מאד אינם שומעים לשוננו אבל בבל קרובים ויודעים לשוננו ולז"א בברית שני הרכה בך והענוגה שכן קרה בבית שני כמו שהזכירו בגמ' ולזה אמר בברית הזה והפיצך ה' בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ הוא גלותינו היום שאנו מפוזרין בד' פנות העולם מסוף העולם ועד סופו ולזה אמר בברית הזה והשיבך ה' מצרים באניות כן היה בגלותינו זה שמילא טיטוס מהם ספינות וכן כתב הרמב"ן וכן כתוב בסיפורי הרומיים. ובזה גם כן הותרו ג' ספקות הראשונות והם הספק הראשון למה קללות שבתורת כהנים לנוכח ושבמשנה תורה שלא לנוכח התשובה שהברית הראשונה כרת השי"ת עם ישראל בעצמו ובכבודו לא על ידי שליח ולכן דיבר לנוכח כאלו מדבר הקב"ה בעצמו עם ישראל אבל הברית הזה שבמשנה תורה כרת משה רבינו ע"ה ולכן דיבר שלא לנוכח ואמר והיה אם לא תשמע בקול ה' אלהיך ואם תאמר למה הברית השני הזה לא כרת הש"י עצמו כמו הראשון תשובה בבית המקדש הראשון היה השם עצמו במקדש ולכן כרת השי"ת עצמו הברית אבל בבית שני לא היה השם במקדש שחסרו חמשה דברים ואחד מהם השכינה ולכן הוצרך השם לשלוח שליח לכרו' הברית והשליח הוא מרע"ה ואע"פ שבמדבר היה השי"ת עם ישראל בשתי הבריתות לפי שרמז הברית השני לזמן הבית השני רצה שיהיה ע"י שליח. ובזה גם כן הותר השינוי השלשים והוא למה אמר במשנה תורה אלה דברי הברית אשר צוה ה' את משה לכרות את בני ישראל ולא אמר כן בת"כ שהכוונה אלה דברי הברית על ידי שליח אבל הברית הראשון לא צוה ה' את משה לכרות אותו את משה שהקב"ה בעצמו כרת אותו ובזה גם כן הותר הספק השני מן השלשה ספקות למה בזה הברית דמשנה תורה דיבר בלשון יחיד והראשון בלשון רבים. תשובה לפי שזה הברית כרת אותו משה והוא רחמן לא רצה לקלל את הרבים כאלו לא יהיה בקללה אלא יחיד לא צבור והקב"ה אע"פ שהוא רחמן רצה להפחיד את ישראל ואמר בלשון רבים. ועל זה יש ספק אם כן שבעבור שמשה רחמן אמרן בלשון יחיד מדוע האריך בזה הברית מאד יותר מברית הראשון ועוד שבברית הראשון יש מ"ט קללות ובברית שני צ"ח קללות תשובה שהקללות שבברית הראשון בערך הזמן שעמדו בגלות בבל שהוא שבעים שנה הם רבים מאד יותר מקללות שבמשנה תורה בערך הזמן של גלות אדום שנתארך כ"כ ובזמן רב שהיינו בגלות הזה באו להם רעות גדולות וקללות רבות ובזה הותרו השינויים השינוי י"ב י"ג י"ד ט"ו ט"ז י"ז י"ח י"ט כ' שיש בזה הברית ולא בראשון שלפי שנתארך הגלות הזה כל כך באו עליהם כל הקללות ההם שבמשנה תורה ולא כ"כ בגלות בבל שזמנו קצר. ובזה ג"כ הותר הספק הג' למה אין מפסיקין במוסר הראשון ומפסיקין במוסר השני. התשובה שהגלות הראשון היה לזמן קצוב לע' שנה כמנין השמטות שלא שבתו ולא יועיל תשובה ולכן אין מפסיקין אבל הגאולה הזאת תלויה בתשובה שאם ישובו יפסיק השם גלותם ויגאל השם אותם וכמו שאמרו זכו אחישנה ולכן מפסיקין בו וכבר נהגו שלא להפסיק גם בזה. ובזה הותר גם כן השינוי העשירי למה בת"כ נתן להם נחמה שאמר ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם ובמשנה תורה לא אמר נחמה. התשובה שבזה הגלות נתן נחמות גדולות שאמר והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה' שמה ושבת עד ה' אלהיך ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' שמה אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלהיך ומשם יקחך והביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה והטיבך והרבך מאבותיך ואם תאמר מה יועיל שנשוב לחטוא ונחזור להיות גולים ומל ה' אלהיך את לבבך וגו' ונתן ה' אלהיך את כל האלות האלה על אויביך ועל שונאיך אשר רדפוך אבל בגלות הראשון לא נתן בו נחמה אלא מעט שאינו מבטיח רק שיזכור ברית אבות וזכירת הארץ לא שימחול עונם ויוסף אהבתם כקדם ולא שיאסוף נדחיהם שכן היה בעלותם מבבל שלא שבו רק יהודה ובנימין והנלוים מעט מקצת השבטים שגלו לבבל ושבו בדלות ועבודת מלכי פרס וגם לא אמר שישובו בתשובה שלימה רק שיתודו עוונם ואמר הנחמה רחוק מן הברית לפי שנתארך הגלות מאוד וכשנהיה מתיאשים מן הנחמה יבוא הגאולה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.