רלב"ג - ביאור המילות/דברים/כט

רלב"ג - ביאור המילות ‏ דברים כט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ויקרא משה אל כל ישראל. אמר שעם ראותם אלו הנפלאו' העצומות הנה לא האמנתם ביי' אמונה שלמה כי תמיד הייתם ממרים את יי' כמו שקדם ואמר ולא נתן יי' לכם לב לדעת להודות כי עם רוב מה שהביא אתכם אליו באלו הנפלאות העצומות שהראה אתכם לא נשלם לו מצד רוע תכונתכם שיהיה לכם לב לדעת ולהשיג עוצם גבורת השם יתעלה באופן שתיראו ממנו ולזה הוצרכתם לעכב במדבר מ' שנה שכלכלתי אתכם במזון ולבוש בזולת לחם ויין גם לא הוצרכתם ללבוש ונעלים בכל זה הזמן כי על צד המופת עשיתי הענין באופן שלא בלו שמלותיכם ולא נעלכם כדי שתכירו אותי ותדעו כי אני ה' מנהיג אתכם ומשגיח בכם:

ח

ושמרתם את דברי הברית הזאת. רוצה לומר שתשמרו בלב דברי התורה אשר עליהם נכרת הברית ותעשו אותם:

למען תדעון את כל אשר תעשון. כי מי שלא למד הדבר לא יתישר לעשות אותו עם שזה יהיה סבה שתעמדו על כונת התורה ויגיע להם בעבורה התכלית המכוון בה הנה זה ביאור מה שיצטרך אל ביאור זאת הפרשה.

ט

ראשיכם שבטיכם. רוצה לומר ראשיכם ראשי שבטיכם:

זקניכם. הם השופטים וקראם זקנים מצד חכמתם ולזה אמר זקני העיר ההיא כמו שקדם על השופטים. והנה זכרם לפי מדרגתם וזה שכבר זכר תחלה ראשי השבטי ואחר כך השופטים ואחר כך השוטרים. ואחר כך זכר כל איש ישראל ואחר כך זכר הטף כי הם כשיגדלו יגיעו לגדר המצות ואחר כך זכר הנשים ואחר כך זכר הגרים אשר בקרב המחנה והם הגרים והתושבים אמר מחוטב עציך על שואב מימיך והם שכיריהם שהיו עושים מלאכתם והנה אמר זה כי כלם היו שם לשמוע דבריו כי דבריו היו לכל ישר כמו שנזכר בראש זה הספר האחרון:

יא

לעברך בברית ה' אלהיך ובאלתו וגו'. הנה היה דרך כורתי הברית שיכרתו דבר לחציין ויעברו אחר כך בין הבתרים כמו שראינו בברית בין הבתרים ולזאת הסבה התחכמה התורה בכריתת הברית שתהיה הברכה כנגד הר גריזים והקללה כנגד הר עיבל והיתה התורה כתובה שם בהר עיבל באבני המזבח והקריבו שם קרבנות להעיר שבעבדם השם יתעלה ובשמרם דרכי התורה ימלטו מהקללות ההם והנה היו עוברים ישראל אחר זה עם כל הנטפלין להם בין שני ההרים ההם כדי שיעברו בין ברית השם יתעלה לישראל ובין אלתו להורות שהם כרתו ברית עם השם יתעלה לקיים תורתו בזה האופן שאם יקיימום יחולו עליהם הברכות שיעד השם יתע' ואם לא יקימום יחולו עליהם הקללות אשר קבלום עליהם ויעדם להם השם יתעלה גם כן ואמר כי בזה הברית שהש' יתעלה כורת לישראל היום יקים לו לעם מיוחד מבין שאר העמים לא יובדל עם לעבודתו זולתו והוא יהיה לו לאלהי' לבדו ולמנהיגו למשגיח וכאלו אמר שאם לא יהיה לו לעם בשיתיחד לעבודתו גם השם יתעלה לא יהיה לו לאלהים כי זה תלוי בזה:

יג

ולא אתכם לבדכם אנכי כורת. אמ' זה בעבור הדורות הבאים ובעבור הגרי' שיתגיירו משאר האומות כי הם כלם נכנסים בזה הברית והנה האבות כרתו הברית הזה עליהם ועל זרעם והנכרי המתגייר יקבלהו עליו בעת היותו מתגייר:

טו

כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים. רוצה לומר הנה אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים ואת אשר עברנו בקרב הגוים אשר עברתם והם סיחון ועוג וחמשת מלכי מדין והכנעני מלך ערד וראיתם את שקוציה' ואת גלוליהם שעשו הם לאלהים מעץ ואבן אשר אין רוח בקרבם וכסף וזהב אשר שמו עם הצלמים ההם לנוי לפתות האנשים אליהם מצד הקשוט והיופי אשר בהם:

יז

פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט. לפי שזה הדבר מגונה התחיל בפחות ואמר והוא היחיד או היחידה ואחר זה זכר המשפחה שהיא כוללת אנשים רבים ואחר זה זכר השבט שהוא כולל משפחות רבות ואמר פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פונה היום מעם הש' יתעלה ללכת אחרי אלהי הגוים שזכרנו שעברנו בהם שמא יש בכם שרש פורה ממנו דבר מר מאד כמו ראש ולענה.

יח

והיה בשמעו את דברי הקללות האלה אשר עליהם וכרת הברית מהש"י את בני ישראל יחשוב בלבו הנה אני יהיה נקי מהקללות האלה ויהיה לי שלום ואתברך באשר אמשך למה שתביאני אליו בחירתי ושלא אשתדל לעיין בדברי התורה אי זה דבר ראוי לי לעשות ואי זה דבר ראוי שאמנע ממנו כדי שתהיה נוספת הרוה עם הצמאה והנה קרא התורה צמאה כי בעלי התאו הישארו צמאי' מאד ממה וקרא בזה ההולך בדרכי לבו כי בו תרוה נפשו ממה שהוא מתאוה אליו ולא תצמא או ירצה מאמרו שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך שיוסיף על דברי התורה במחשבתו ההולך בדרי לבו ויאמר בברכות שאם ילך בדרכי לבו יהיה ברוך כשלא יכון לעבור על דברי התורה:

יט

כי אז יעשן אף יי' וקנאתו באיש ההוא. אמר זה כי בזה התנאי שחשב בלבו לא ימלט משיגיעו לו אלו הקללות ואם היה חוטא בזה האופן יחיד או יחידים ימחה הש"י את שמם מתחת השמי' ולא ישאר להם שום זכר ואם היה חוטא בזה האופן שבט או שבטים הנה יבדילו הש"י לרעה מכל שבטי ישראל ככל אלות הכתוב בספר התורה הזה ולהורות על הפלגת תחלואי השבט ההיא ומכותיה ובא הקללה בארצם וגלותם מעל אדמתם אמר שהדור אחרון שיהיה מהם וגם הנכרי שיבא מארץ רחוקה בראותם את מכות הארץ ההיא ותחלואיה יצדיקו הדין ויאמרו שכל זה הרע בא עליהם על עברם בברית הש"י ובאלתו ועבדו אלהים אחרים אשר לא ידעום אבותיהם ולא חלק להם הש"י שררה והנהג' על ישר' ואם חלק הש"י אותם לכל העמים שהם תחת ממשלתם ר"ל השמים והירח והכוכבים וצבא השמים ועל זה נתשם הש"י מעל אדמתם והשליכם אל ארץ אחרת כמו שהם היום הזה חוץ לארצם בארץ אחרת וזה ממה שיורה שהאיש שיסכים הש' יתעלה לכלותו לא השבט או השבטים ונדמה שזה כלו הוא על ירבעם ועשרת השבטים. והנה ירבעם היה האיש אשר היתה עצתו כך לפרוק מעליו עול תורה ולזה עשה לו שני עגלי זהב והנה בא ענשו שנמחה שמו מתחת השמים עד שלא נשאר לירבעם משתין בקיר וכן היה בשאר מלכי ישראל שאחזו דרכו ואמנם עשרת השבטים הגלה אותם ממלך אשור מעל אדמתם וקודם זה נהרגו מהם רבים מאד ומתו ברעב עד שלא נשארו מהם כי אם מתי מעט וגלה אותם מלך אשור לחלח וחבור נהר גוזן וערי מדי:

כח

הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנו וגו'. אמר זה כי אולי יחשוב חושב כי האדם יחטא אם לא יושגו לו כונות התורה ואם היה שהישירה אליו מקניין השלמות האנושי ואם היה כן היה בלתי אפשר שיהיה אדם צדיק בארץ שלא יחטא כי לא יוכל לעמוד על כונות התורה בשלמות ואם היה זה כן איך יתכן שיצוה השם יתעלה לשמור כל מצותיו ואם לא ישמרו כלם יגיע להם אלו העונשים הנפלאים והנה להסיר זה הספק אמרה תורה כי הנסתרות שבמצות התורה והם הפעולות אשר תכוין אליהם בהם מפני היותם על מה שהם עליו הם דברים לא יושגו על תכליתם כי אם לשם יתעלה לבדו ולזה לא ייוחס חטא לבלתי עומד על כונותיה ואולם הנגלות ממותיה והם הפעולות והדברים שצותה התורה לעשות או להמנע מהם הם חוב' לנו ולבנינו תמיד לדורותינו לעשו' כפי מה שגזרה התורה מהם. ומזה יתבאר שאין ראוי לאדם שיאמר הנה מפני שכונת התורה במצות כך להישיר אל דבר כך או להרחיק מדבר כך הנה אני שאני מתיישר באופן שלם אל הכונה ההיא אין חשש אם אעבור על זאת המצוה ולזה אמר הנסתרות להשם אלהינו להורות כי אין יכולת באדם לעמוד על כונות התורה בשלמות הלא הראה כי גם במצות שביארה התורה תועלותם חטא שלמה המלך בחשבו שהוא ישמר ממה שכונה התורה במצוה ההיא להרחיקו כי הוא הרבה לו נשים לחושבו שלא יטו לבבו רוב חכמתו וגודל מעלתו ונכשל בזה ובכלל הנה גם כן מה שזכרה התורה תועלת מצוה הוא אפשר שיהיה בה אצל הש' יתעלה תועלת אחר הלא תראה כי התורה זכרה במקום אחד במצות שבת תועלת אחת והוא שזכר לחדוש הש' יתעלה העלם ובמקום אחר זכרה בו תועלת אחר והוא שהוא זכר יציאת מצרים ולזה הוא מבואר שאין ראיה ממה שנזכר מהתועלת במצוה שלא יהיה שם תועלת אחר זולתו אצל השם יתעלה כ"ש במה שנזכר בתורה התועלת אבל עמדנו עליו על דרך החקירה והעיון והבן זה השרש כי הוא מגדולי השרשים התוריים לשמור חכמת התורה שלא יבאו שועלים ויפרצוה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.