רא"ש על התורה/דברים/כט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רא"ש על התורה TriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png כט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ד[עריכה]

לא בלו שלמותיכם וכשהתינוק גדל לבושו גדל ונעלו גדל עמו אל תתמה שהרי בא וראה מביתו של שבלול כל זמן שהוא גדל ביתו גדל עמו:

ט[עריכה]

אתם נצבים היום כולכם. במעמד אחד ראשי השבטים עצמם והשבטים והשוטרים וכל איש ישראל אלו הבינוניים והנשים והטף והגרים שבאו לגור בקרב מחניך מחוטב עציך אלו העבדים עד שואב מימיך אלו השפחות. וזש"ה קטון וגדול שם הוא ד"א קטן זה דוד שנא' ודוד הוא הקטן וגדול זה משה שנא' האיש משה גדול מאד ועבד חפשי מאדוניו אלו ישראל שכל זמן שהוא חי נעשה עבד לעשות רצון קונו וכשמת נעשה חפשי מן המצות ד"א מפני מה עשאם מצבה דכתיב אתם נצבים היום מפני שנשתנו מדעתו לדעת יהושע ואף יהושע עשאם מצבה דכתיב ויאסוף כל איש ישראל ואף שמואל מפני שנשתנו מדעתו לדעת מלכים עשאם מצבה שנא' ועתה התיצבו ואשפטה אתכם לפני ה' ד"א אימתי תהיה לכם הצבה והעמדה היום כולכם כשתהיו באגודה א':

יא[עריכה]

לעברך בברית ה' אלהיך. עתה אתם מוכנים כאחד לעבור בברית והרי אתם יחד ולא יכול לו' איש לא הייתי שם ולא קבלתי עלי הברית כי אתם שתעברו הירדן ותחזרו איש אל נחלתו אי איפשר לאסוף אתכם יחד שלא יהיה בכם זקן או חולה או חגר או סומא אבל כלכם עתה יחד לעברך בברית כאיש אחד ובאלתו שתקבלו הברית והאלה:

יד[עריכה]

ואת אשר אינינו פה מלמד שאפילו אותם שעדיין לא נבראו הגופים מ"מ הנפשות היו שם ולפי' לא נאמר עמידה:

טו[עריכה]

כי אתם ידעתם את אשר ישבנו במצרים. מלמד שהיו שם מיוצאי מצרים מכאן שלא נגזרה גזירה על פחות מבן כ' שנה:

טז[עריכה]

ותראו את שקוציהם. בא וראה מעשה או"ה כשיראתו משל עץ או משל אבן נוהג בה מנהג הפקר ומניחה בחוץ ואינו מתירא מגנבים אבל כשהוא משל כסף או משל זהב מניחה אצלו וזש"ה אשר עמהם במקום המשתמר ובחדרי חדרים שלא יגנב וא"ר אלעזר תבא מארה על לבן שאמר למה גנבת את אלהי לגופה לא מצלה לדידיה מצלה ליה אבל אלהי אברהם אינו כך הוא תהלתך והוא אלהיך שהקב"ה משמר את יש' כאב המשמר את הבן שנאמר הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל ד"א בא וראה שהם עצמם משקצים ומחשבים בגלולים ע"ז שלהם לאחר ג' שנים שעשאום כשהם מטושטשין הם משקצים אותם וזורקין אותם בגלל טיט חוצות וכשהם שואלים דבר ואין בקשתם נעשית מחרפים ומקללים אלהיהם כד"א והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה פירש ובאלהיו שעשה ולפי שראיתם גלולים ולפעמים זורקין אותם ואין עליהם שום מרות כי כל העובדים אותם דבקים בגזל ובעריות והולכים בשרירות לבם לכך צריך שתקבלו הקללות והשבועות שתעמדו במסורת הברית:

יז[עריכה]

פן יש בכם. זו נתינת טעם לקבל הברית אשר לבבו פונה היום ותהי מחשבתו רעה לעזוב את ה' לזה יש לחוש ועוד פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה ותרבה מחשבה רעה עד שיצרפוה למעשה כדמפרש ואזיל:

יח[עריכה]

והיה בשמעו. כלו' לאחר מכאן בשמעו דברי האלה שקבלו ישראל והתברך בלבבו כלומר יחשוב בלבו לו' שלום יהיה לי כלו' מה לי בצער הזה שהרי לא קבלתי האלה וא"כ אלך בשרירות לבי:

למען ספות הרוה. כלו' שירצה להוסיף חטאים שהוא שבע ורוה מהם שאין בהם יצה"ר כגון לבישת שעטנז וכלאים עם הצמאה עם החטאים שהוא צמא להם כגון גזל ועריות אבל עכשיו שתבואו כולכם בברית ותקבלו האלות והשבועות תדעו כי העובר על הברית לא יאבה ה' סלוח לו שהתניתם עמו לעמוד ומתוך כך לא תבואו לידי מחשבות רעות הללו ותעמדו בברית שאם לא תעמדו חס ושלום ורבצה וכו'. ד"א למען ספות פי' הרשע חושב בלבו להלוך בשרירות לבו למען תמירון ותוספת נפש הרוה והוא המתאוה על הצמאה והוא הנפש השכלית ידמה בעיניו כי הדרך הישר להתרוות הנפש המתאוה ולאכול ולהתענג ואפילו בדברים האסורים ויש מי שאמר הרוה הנפש השכלית והוא רמז לצדיקים והצמאה נפש המתאוה והוא רמז לרשעים כי היא צמאה לתאות העולם תמיד ולא ישבע ונפש השכלית היא רוה שתספיק במה שיגענה מן העולם כענין שנאמר צדיק אוכל לשובע נפשו ובטן רשעים תחסר ופי' הפסוק כי הרשע חושב בלבו כי הצדיקים רבים כנגדי ובזכותם אנצל ולא יגיעני העונש הזה ואלך בשרירות לבי ויש מי שאמר למען ספות הרוה את הצמאה מענין כליון כמו מבקשי נפשי לספותה ורוצה לו' למען שיראה הרשע כלות הצדיק עם הרשע ואין יתרון לצדיק במות אומר כי אין גמול ואין עונש ואו' שלום יהיה לי וזו היא דעת בעלי מאמיני הקדמות אשר אין מאמינים לא בגמול ולא בעונש וקלל הנביא בעלי הדעת הזאת כמ"ש לא יאבה ה' סלוח לו עכ"ל הרמב"ן ז"ל:

יט[עריכה]

ורבצה בו כל האלה הזאת ומחה ה' את שמו של העובר מתחת השמים שלא יהא לו נין ונכד ושריד ופליט:

כ[עריכה]

והבדילו ה' לרעה הוא חשב להבדל מישראל. ללכת בשרירות לבו והוא יבדל לרע לו:

כג[עריכה]

על מה עשה ה' ככה . אם בעון רציחה וניאוף הרי יש בעמים רוצחי' ומנאפים ואין ארצם שממה כזאת ואמרו כלו' והשיבו בדין עשה להם כך כי הם בבריתו של אברהם באו ברצונם ואח"כ עזבוהו אבל שאר האומות לא באו בברית ולא חושש להם ומתוך כך יצדיקו עליהם את הדין ויודו כי בפשעם נתשם מעל אדמתם לפי שעברו בברית אשר קבלו מה שלא קבלו שאר האומות וכן אמר יחזקאל והעולה על רוחכם היה לא תהיה שאתם אומרים נהיה כגוים וכמשפחות האדמה לשרת עץ ואבן חי אני נאם ה' אם לא ביד חזקה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם ואביא אתכם במסורת הברית כלו' שאתם עמי ומקויימים בברית ולא הם ורז"ל אמרו כל כי האי ריתחא לירתח רחמנא עלן ולפרוקינן:

כה[עריכה]

ולא חלק להם. כלו' אין זה חלק שלהם כי אני ה' חלקם שנאמר חלקי ה' אמרה נפשי על כן אוחיל לו:

כח[עריכה]

הנסתרות לה' אלהינו. לפי שנא' והבדילו ה' לרעה ואח"כ אמר ואמר הדור האחרון דמשמע דכל הארץ לוקה ע"י איש א' או משפחה אחת לכך אמר הנסתרות שעשה אותו האיש בסתר לה' אלהינו דיין הוא ליפרע מן העושה רע לשלם לו גמולו ולא ילקו ישראל על ידו אבל הנגלות כלו' העבירות שעשה בגלוי לנו ולבנינו העונש אם לא נבער הדם מקרבנו ובסנהדרין מסיק למה נקוד על לנו ולבנינו ועל עי"ן של עד מלמד שלא ענש על הנסתרות עד שעברו את הירדן ולפי שאז קבלו ישראל את התורה כא' ונעשו ערבים זה לזה אז הנסתרות לנו ולבנינו וקשה א"כ דממעטינן הנסתרות מלה' אלהינו א"ך על לה' אלהינו היה לו לינקד ולא על לנו ולבנינו וי"ל דאין דרך העולם לנקד על השם שנראה כנמחק ולפי' אין הנקודה על לה' אלהינו ומהפכים על לנו ולבנינו ולפיכך נקוד על עי"ן של עד להשלים מנין האותיות י"א כנגד לה' אלהינו שיש בו י"א אותיות:
< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.