דעת זקנים/דברים/כט
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ט[edit]
אתם נצבים היום כלכם. במעמד אחד, ראשי השבטים ומשבטים עצמם השוטרים[1]:
כל איש ישראל. אלו הבינונים. והנשים[2] והטף והגרים שבאו לגור בקרב המחנה:
י[edit]
מחטב עציך. אלו העבדים:
עד שואב מימיך. אלו השפחות[3]:
וזהו שאמר הכתוב (איוב ג יט) קטון וגדול שם הוא[4].
ד"א קטון וגדול, קטון זה דוד, שנאמר (ש"א יז יד) ודוד הוא הקטן. וגדול זה משה, שנאמר (שמות יא ג) והאיש משה גדול מאד[5]. (ד"א)[6] ועבד חפשי מאדוניו אלו ישראל, שכל זמן שהאדם הוא בחיים הוא עבד לעשות רצון קונו וכשהוא מת נעשה חפשי מן המצות.
ד"א אתם נצבים היום כולכם אעפ"י שהקללות הללו באין על שונאיכם יש לכם עמידה.
ד"א אתם נצבים מפני מה עשאן מצבה מפני שנשתנו מדעתו לדעת יהושע ואף יהושע עשאן מצבה ועתה התיצבו ואשפטה אתכם לפני ה'.
ד"א אימתי תהיה להם הצבה והעמדה היום כלכם כשתהיו באגודה אחת כולכם:
יא[edit]
לעברך בברית. ועתה אתם מוכנים כאחד לעבור בברית שהרי אתם יחד ולא יוכל לפקפק איש ולומר אני לא הייתי שם ולא קבלתי הברית עלי כי אחרי שתעברו את הירדן ותתפזרו איש לנחלתו אי אפשר לאסוף אתכם יחד שלא יהיה בכם זקן או חולה או חגר או סומא אבל עתה כלכם יחד לעברך כאיש אחד:
טו[edit]
כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים. מלמד שהיה שם מיוצאי מצרים מכאן שלא נגזרה גזרה על פחות מבן עשרים:
יז[edit]
פן יש בכם. זאת היא נתינת טעם אחר לקבלת הברית
אשר לבבו פונה היום ותהיה מחשבתו לרעה לעזוב את השם לזה יש לחוש. ועוד
פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה ותפרה ותרבה מחשבה רעה עד שיביאנה למעשה כדמפרש ואזיל והיה בשמעו וגו' כלומר לאחר מכן כשמעו דברי האלה שקבלו ישראל והתברך יחשוב בלבו שלום יהיה לי כלומר מה לי ולצער הזה הרי לא קבלתי האלה וא"כ בשרירות לבי אלך למען ספות הרוה כלומר שירצ' להוסיף החטאי' שהוא רוה ונשבע מהם שאין בהם יצ"ה כגון לבישת כלאים עם הצמאה עם החטאים שהוא תאב וצמא להם כגון גזל ועריות. אבל עכשיו שתבואו כלכם בברית ותקבלו האלות והשבועות תדעו כי העובר על הברית לא יאבה ה' סלוח לו כי אז יעשן אף ה' וקנאתו שהתניתם לו לעמוד ולא תעמודו ומתוך כך לא תבואו לידי מחשבות רעות הללו ותעמדו בבריתו שאם לא תעמדו בבריתו ורבצה בו כל האלה ומחה ה' את שמו של עובר מתחת השמים לא נין לו ולא נכד בעמו. והבדילו ה' לרעה הוא חושב להבדל מישראל ללכת בשרירות לבו ויבדל לרע לו:
כג[edit]
על מה עשה ה'. אם בעון רציחה וניאוף הרי יש ג"כ בשאר האומות ואין ארצם שממה כזאת. ואמרו כלומר והשיבו בדין עשה לה כך כי באו בבריתו של הקב"ה מרצונם ואחר עזבוהו אבל שאר אומות לא באו עמו בברית ואינו חושש מהם ומתוך כך יצדיקו עליהם הדין ויודו כי בפשעיהם נתשם ה' מעל אדמתם לפי שעברו על הברית אשר קבלו מה שלא קבלו שאר אומות וכן אמר יחזקאל העולה היא על רוחכם היו לא תהיה שאתם אומרים נהיה כגוים וכמשפחות האדמה לשרת עץ ואבן חי אני נאם ה' אם לא ביד חזקה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם ואביא אתכם במסורת הברית כלומר כי אתם עמי מקוימים בברית לא הם ואז"ל כל כי האי ריתחא לירתח רחמנא עלן וליפריקינן:
כה[edit]
ולא חלק להם. כלומר אין זה חלק שלהם כי אני חלקם שנאמר חלקי ה' אמרה נפשי וכתיב ה' מנת חלקי וכוסי:
כח[edit]
הנסתרות לה' אלהינו. לפי שכתוב והבדילו ה' לרעה ואח"כ הדור האחרון דמשמע דכל הארץ ילקו ע"י איש אחד או משפחה אחת לכך כתי' הנסתרות לה' אלהינו והוא דיין ליפרע מן העושה הרעה לשלם לו גמולו ולא ילקו ישראל עליו אבל הנגלות העבירות שעשו בגלוי לנו ולבנינו העונש אם לא נבער הרע מקרבנו. ובסנהדרין מסיק למה נקוד לנו ולבנינו ועל עי"ן שבעד עולם שלא ענש על הנסתרות עד שעברו את הירדן פי' שאז קבלו התורה כאחד ונעשו ערבים זה לזה אז הנסתרות לנו ולבנינו. ואי קשיא א"כ דממעטי' נסתרות מלה' היה לו לינקד על ה' אלהינו י"ל שאין זה דרך כבוד לינקוד על השם שיהא נמחק ולפי שדין הנקודה להיות על ה' אלהינו ומהפכין אותה ליתנה על לנו ולבנינו לפיכך נקודה ע' שבעד להשלים י"א אותיות נקודות כנגד לה' שיש בו י"א אותיות. ובמסורת הגדולה שנינו דבעי על הנקודה הזאת דלנו ולבנינו למאי אתא. ומשני שכך אמר עזרא הסופר כשכתב בתורה אם יבא משה רבינו וישאל למה כתבת זה אומר לו לכך נקדתי עליהם ואם יאמר יפה כתבת אעביר הנקודה מעליהם משמע שהיה מסופק בנגלות אם הם לנו ולבנינו קודם שעברו ישראל את הירדן אם לאו ולפי' נקד עליהם. ומכאן קצת ראיה לאותם הכותבים פסוק בלא שרטוט שנוקדין על ב' תיבות קודם שיכתבו השלישי לפי שהנקודה כמחק מדקאמר עזרא לפיכך נקדתי עליהם והוי כאלו לא כתבתים:
- ↑ ממש"כ 'ראשי השבטים' נראה שמפרשים 'ראשיכם שבטיכם' ראשיכם לשבטיכם, וכפירוש רש"י. אך לפ"ז אין מובן למה שהמשיכו 'ומשבטים עצמם השוטרים', מפני מה תלו השוטרים בשבטים. ובפירוש הרא"ש כתב: במעמד אחד, ראשי השבטים עצמם, והשבטים, והשוטרים, וכל איש ישראל אלו הבינויים והנשים והטף והגרים שבאו לגור בקרב מחניך. ולפ"ז נראה לגרוס גם בדברי רבותינו תחת 'ומשבטים עצמם השוטרים' - 'והשבטים עצמם והשוטרים', ובאו לחלוק על פירוש רש"י שפירש 'ראשיכם שבטיכם' שהם אחד ראשים לשבטים, ופירשו ש'ראשיכם' לחוד - הם ראשי השבטים, ו'שבטיכם' לחוד - הם השבטים עצמם. וכ"ב בהדר זקנים: ראשיכם שבטיכם, ראשים והשבטים עצמם והזקנים והשוטרים וכל ישראל והנשים (צ"ל: הנשים) והטף והגרים שבאו לגור אצלך. והרמב"ן פירש שתחילה כלל ואמר ראשיכם ושבטיכם, ואח"כ פירט זקניכם ושוטריכם שהם ה'ראשים', וכל איש ישראל שהם ה'שבטים'.
- ↑ מכאן מפרש את הפסוק הבא 'טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך'.
- ↑ וכ"כ החזקוני: מחוטב עציך זה העבד, עד שואב מימיך זו השפחה. אמנם רש"י פירש שחוטב עציך הם כנענים שהתגיירו בזמן משה כדרך שבאו הגבעונים בימי יהושע, והוא מדרשת חז"ל ביבמות (עט.).
- ↑ בצרור המור ביאר שבעולם הנשמות נצבים הגדולים והקטנים לפני השם, כי בזה העולם אין אנו מכירים בהם, אבל אולי הקטנים וההדיוטים הם הגדולים, והגדולים הם הקטנים. ולכן אמר אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם וגו' עד שואב מימיך, כי כולם יש להם קיום והתיישבות בשוה, כי בענייני הנפש ראוי שיהיו כולם שוים, כאומרו העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט.
- ↑ החתם סופר (וילך עה"פ הן קרבו) הביא דברי רבותינו וכתב רמז שמשה ודוד גימטריא 'שטן' היינו להגן עליו, וגדול וקטן גימטריא ר"ב, בסוד שט"ן ר"ב.
- ↑ פשוט, וכ"ה בפירוש הרא"ש.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |