משאת המלך/דברים/כט
כח[עריכה]
והנגלת לנו ולבנינו עד עולם (כט כח)
תניא באבות דר"נ (פל"ד) נקוד על לנו ולבנינו ועל ע' שבעד למה, אלא כך אמר עזרא אם יבא אליהו ויאמר לי מפני מה כתבת כך, אומר אני לו כבר נקדתי עליהן, ואם אומר לי יפה כתבת אעביר נקודה מעליהן, ונתבאר דהנקודה הוי כמחיקת הכתוב, [ועיין תשב"ץ (ח"א ס"ב) שהביא מכאן ראיה דנקידה ה"ז כמחיקה, ומהני לכתוב ג' תיבות בלא שירטוט וע"י ניקוד שהוא כמחיקה ושרי].
והנה יש להתפלא וכי עזרא הוסיף תיבה אחת לתורה, והלא כבר אמרו חז"ל (עפרש"י להלן ל"ד ה') לקוח את ספר התורה הזה אפשר ס"ת חסר כלום והאיך יתכן שעזרא הוסיף וכתב לנו ולבנינו מעצמו, ודוחק גדול לומר שנסתפקו אם כתוב זאת בתורה, מה גם דע"כ כתוב כן בתורה דבלא"ה אין הכתוב מובן מהו זה והנגלות עד עולם, וצ"ע.
וצ"ל דהרי מבואר בגמ' נדרים (ל"ז:) דקרי וכתיב הוי הלכה למשה מסיני, ויתכן אף דיפול בזה ספק דשמא היה זה מהלכות שנשתכחו באבלו של משה דלפיכך שייך בהו מחלוקת כמוש"ב מרן הרי"ז, גם נראה דיסוד קרי ולא כתיב אין הכוונה דהקרי לא כתוב בתורה, דבודאי זה נכלל בתורה והרי הקרי תורה שבכתב ממש, אלא שכך דינו שכתוב הוא ע"י המקרא ואע"פ שאינו כתיב.
ומעתה י"ל דזהו דנסתפק לעזרא אי לעשות מלנו ולבנינו כתיב בתורה או אינו אלא מקרא בלבד, אבל איך שיהא בין אם זה כתיב או קרי הכל חשוב בכלל התורה ובכלל תורה שבכתב הוא, והיינו שאמר עזרא שאם יאמר לו אליהו למה כתבת כלומר מפני מה עשית הקרי כתיב, ע"ז אומר אני לו הרי הכתיב נקוד ונקוד הרי זה חשיב כמחוק. [ולפי"ז נמצא דלא נתבאר דנקוד הוי כמחוק לגמרי, אלא רק לענין זה דתו לא יחשב כתיב אלא קרי בלבד, אבל התוכן והענין קיים שהרי אף המקרא קיים אע"פ שאינו כתוב, מיהו לענין שרטוט בדין תמך התשב"ץ ראיתו מכאן דכל שאינו כתיב בודאי לא שייך ע"ז ענין שרטוט, ועמש"כ בסוף פרשת שופטים].
ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א