רלב"ג - ביאור המילות/שמות/טו

רלב"ג - ביאור המילות ‏ שמות טו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אשירה ליי'. ר"ל אדבר בתאריו דרך שיר והמשל כי לא אוכל לדבר בעצמותו:

כי גאה גאה. מאד:

רמה בים. השליך וירה. והנה אמר זה על צד ההפלגה להורות על מהירות הכנסם בים וטבעם בו כי השם יתע' סבב להביאם אל שירדפו אחרי בני ישראל תוך הים והנה רדפו שם אחריה' במהירו' נפלא לפי מה שהיה אפשר להם וזה היה סבה שטבע כלם בים ולזה אמר רמה בים כי השם יתע' הניעם במהירות ללכת בים כמו שיתנועע החץ במהירות כשיורו אותו:

ב

עזי וזמרת יה. יתכן שתהיה היו"ד במלת עזי נוספת ויהיה וזמרת כמו וזמרה כי כבר ימצא בלשון שמות מוכרתים יבואו בתואר סמוכי' נפל אשת' אתן שנת. וכמוהם רבים. והרצון יהיה בזה כי השם הוא עוז וזמרה וכן פירשו רז"ל במכילתא ויהי העוז מענין הבאת העונש הנפלא כמו שקרא המכות הנפלאים שהכה במצרים חוזק יד ויד חזקה ויהיה זמרה מענין שבח וגאות ורוממות כמו מזמרת הארץ. ויהיה הרצון בזה שהשם יתע' הוא תכלית העוז להתגבר על אויביו כי לא יבצר ממנו כל אשר ירצה לעשות והוא גם כן תכלית הטוב והשבח כי פעולותיו תמצאנה בתכלית מה שאפשר מהחכמ' וטוב הסדור. והנה ירצה בזה השם יתעלה היה עוז למצרים להתגבר עליהם להשחיתם והיה זמרה וטוב לישראל באופן שהיה לו לישועה בדבר ההוא בעינו שהשחית בו המצרים או יהיה וזמרת סמוך. ויהיה הרצון בזה שגבורת יה וטובו רמה בים סוס ורוכבו היה לי לישועה ר"ל שהפועל האחד בעינו היה בו התגברות והשחתה וטוב והצלה וזה כלו היה לי לישועה וזה כי הטוב שהיה בזה הפועל להוליך ישראל בים בלא נזק אין ספק שהיה לישראל לישועה ומה שהיה בו מההשחתה למצרים היה ג"כ ליש' לישועה כי בו נשלמה להם ההצלה מיד מצרים ובו הוישרו להאמין בשם יתע' האמנה שלמה או יהיה וזמרת מענין כריתה ויהיה יה מורה על ההפלגה והחוזק כמו שלהבת יה והרצון בזה כי עוז וכריתה חזקה היה מה ששפע מהשם יתעלה להשחית המצרי' והוא בעינו היה לי לישועה וזה תכלית הפלא שהיה הפועל המשחית והכורת הוא בעינו מושיע עד שיהיה כורת למצרים ומושיע לישראל:

ואנוהו. פרשו בו ואושיבנו בנוה ר"ל שאבנה לו מקדש תראה שכינתו בו. וקצת רז"ל פרשוהו מענין נוי ויופי. וזה לפי שה שאחשוב הנוה והמעונגה. גבר יהיר ולא ינוה ר"ל שאין בו מן הנוי והיופי דבר ועם כל זה הוא יהיר וגאה ויהיה הרצון בזה זה אלי ואתארהו בתארים אשר יהיה בהם מהנוי והיופי מה שאפשר כי כבר ימצא בפעולותו תכלית הנוי והיופי ואו יהיה הרצון באמרו ואנוהו והוא יותר נכון שאני אתארהו בתארים מורים על היות לו נוח ומשכן לדבר בלשון בני אדם ר"ל שאני אתרהו כאלו הוא כח בגוף כי אי אפשר לאדם לדבר בו בזולת זה האופן בדרך מפורסם לכל האנשים ולזה אמר ימינך יי' ושאר מה שדומה לזה וכאלו התנצל בזה על תארתו בכמו אלו התארי' :

ג

איש מלחמה. ר"ל אדון המלחמה. כי הוא לבדו יוכל להגיע הרע כאשר ירצה בכל עת אע"פ שלא היה נכון המקבל שיגיע לו רע מפאת הגרמי' השמימיים:

יי' שמו. רצה בזה שזה המשפט הו' מתהפך וזה שהשם ית' הוא אדון המלחמה ומי שהוא אדון המלחמה יי' שמו ולה הוא מבואר שאין שם זולתו מי שיהיה אדון המלחמה:

ה

במצולות. הוא מעמקי הים:

ו

נאדרי בכח. היו"ד נוכפת וענינו אדר בכח והרצון ימינך יי' האל הנאדר בכח ימינך יי' תרעץ האויב ויהיה ההכפל בימינך יי' על צד הצחות כמו כי הנה אויביך וגו'. ורבים כמוהו או יהיה נאדר בכח שב אל הימין ויהיה ימין פעם זכר ופעם נקבה וכמוהו רוח גדולה וחזק ויהיה הרצון בזה שימין השם יתע' והוא הטוב המסודר ממנו בנמצאות על הכונה הראשונה הוא נאדר בכח כי בו יתכן שיניע הם יתע' רע עליו ר"ל למי שירצה מצד השגחתו באנשים הטובים הדבקים בו ואמנם אמר זה כי הרעות לא יבואו מהשם יתע' מצד עצמותם אבל יושפעו ממנו הטובות תמיד והשם יתע' יסבב בהשפעתו הטובו' שיגיע בהם רע לרשעים לא שיכוון אל הרע אבל יכוון אל הטוב והוא הצמלת החסידים מידם ומצד שהוא טוב מושפע זה הפועל מהשם יתעלה. ולזה אמר שימין יי' והוא מה שיושפע ממנו שהוא מכוון אל הכוונה הראשונה הוא נאדר בכח להגיע בו לרעים על הכונה השנית ואולם השמאל הוא מה שיושפע ממנו שהוא בלתי מכוון בעצמו אבל היה מציאותו מהכרח החמר כמו הפכת הארצו' והאש הנופל ומה שינהג מנהגם:

ח

נערמו מים. עמדו כמו ערמה גבוהה כי הרוח היה דוחה אותם תמיד כל הלילה ולא היה כח למים שיהיו נגרים אבל היו עומדים כמו נד:

קפאו תהומות. הנה תהום הוא קרקעית הים ורצ' בזה שקרקעית הים קפא ונקרש באופן שלא היה בו טיט אבל היה בתכלית הנגוב והיובש באופן שיוכלו ישראל לעבור בו הנה התהום יאמר פעם על החלק מהארץ אשר היה בו עומק המים ופעם יאמר על מעמקי המים בעצמם כמו תהומות יכסיומו מפני היותם שוכנים בחלק ההוא מהארץ כמו שיקראו היושבים במקום מה בשם המקום ההוא כאלו תאמר שמצרים היה שם מקום ונקראו המצרים מצאים על היותם שוכנים במקום ההוא אמר וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים:

ט

תמלאמו נפשי. הוא מענין כריתה כמו בלא יומו תמלא. התמלא בשוכות עורו וענינו שכבר תכרית אותם נפשי וזה שאני אריק חרבי ותורישמו ידי או יהיה מענין אסיפה כטעם מלאו ואמרו האספו ונבואה. והרצון בו תאספם נפשי אין מקום אחד שלא יוכלו לברוח כי הים יהיה להם מצד אחד ואני וחילי מהצד האחר:

י

נשפת ברוחך כסמו ים. הנה זהו הרוח המקביל לרוח הקדים אשר השיב את מי הים סוף על המצרים:

יא

מי כמוך באלים. הם השכלים המניעים הגרמים השמימיים ואמנם אמר זה כי אין בהם מי שיהיה לו יחס וערך עם השם יתע' כמו שבארנו בה' ממ"י:

נאדר בקדש. ר"ל שהוא יותר אדיר בקדושה והבדל מכל שאר הנבדלי':

נורא תהלות עושה פלא. ר"ל שהוא נורא להללו כי לא יוכל אחר לספר תהלתו והוא עושה פלא ומשנה טבע הנמצאות וזה דבר לא יוכל עליו אחד ממניעי הגרמים השמימיים כי לא ישנו מנהגם:

יב

נטית ימינך. ר"ל כי בימינך נעצמו והוא מה שהשפעת מהטוב להשגיח ישראל בו סבבת שבלעה הארץ את המצרים:

יג

נחית בעוזך אל נוה קדשך. הוא עבר במקום עתיד והרצון בו שהשם יתע' ינהל ישראל בעוזו אל נוה קדשו והוא הר המוריה אשר היה בו בית המקדש או ירצה כזה שהשם יתע' נהל ישראל בעזו והוא מה שחדש מהמופתים החזקים אל נוה קדשו ר"ל שקרב אותם לעבודתו עד שהביא אותם אליו כמו שאמר ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי:

יד

ירגזון. הוא מענין יראה וחתת כטעם שם רשעים חדלו רוגז. רגזו ואל תחטאו:

טז

בגדול זרועך ידמו כאבן. ר"ל מרוב יראתם ופחדם מגדול גבורתך ישובו כאבן דומם:

יז

בהר נחלתך. הוא הר המוריה אשר נבנה בו בית המקדש כי הוא המקום היותר מוכן אל שידבק בו השפע האלהי ולזה אמר שהוא מכון לשם יתעלה מקדש הוא מקדש בדגש הקו"ף לתפארת והיה ראוי להיות באות הדלת כמו ועשו לי מקדש:

כב

ויסע משה. יתכן ישראל היו מתעכבים שם בים סוף לראות אם יוציא הים להם דבר מחיל המצרי' אשר טבעו שם ולזה זכר שמשה הסיעם משם או אולי לרוב שמחתם היו רוצים להתעכב שם במקום אשר נעשה להם זה הפלא העצם וסבב השם יתע' שיסעו משם באמצעות עמוד ענן ההולך לפניהם יומם ועמוד האש לילה:

וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים. יתכן שהיו נושאים מים בכלליהם לשתות כי לא יוכלו לעמוד ג' ימים בלא שתיה:

כה

ויצעק אל יי'. זה לאות כי המופתים יתחדשו ע"י הנביא באמצעות התפלה כמו שזכרנו:

ויורהו יי' עץ. אמרו רז"ל במכילתא שעץ מר היה והנה אמרו זה להורות שעל צד המופת שבו המים המרים מתוקים לא בדרך טבע וזה הוא האמת בעצמו ר"ל שה הענין זה על צד המופת ויורה על זה מה שאמר והיה אם שמוע תשמע בקול וגו'. כמו שנבאר והנראה לנו שלזה העץ היה מבא בהמתקת המים אלא שלא היה באופן שיוכל להגיע ממנו זה הפועל הנפלא ר"ל שימתיק כל מי המעין ההוא אבל אם היה שימתיק המים היה ממתיק מהם שעור מועט מאד וכזה מצא בענין דבלת התאנים שצוה ישעיהו למרוח על שחין חזקיהו. וזה כי דבלת התאנים יש לו מבא מה כבשול המורסות אבל לא יתכן שיגיע ממנו כמו זה הפועל שיחי השחין כשימרחו עליו דבלת התאנים וכן תמצא במה שצוה אלישע לנעמן שירחץ שבע פעמים במי הירדן וזה כי הרחיצה במים ימצא בה תועלת מה בענין הצרעת אבל לא ימצא בה כמו זה התועלת הנפלא ובכלל הנה כל המופתים שיעשה השם יתע' יחבר להם מהסבות מה שיהיה בו יותר מעט מהזרות אצל הטבע. וכבר בארנו הסבה בזה בו' ממ"י:

שם שם לו חק ומשפט. בארו רז"ל ששם צוה להם השם יתע' ענין שבת ודינין הנזכרים בואלה המשפטים אמרו שבת ודינין במרה איפקוד. ולפי הפשט הנה נצטוו במשפטים ההם אחר ששמעו עשרת הדברים כי אז תמצא בסוף פרשת יתרו ויאמר יי' אל משה כה תאמר אל בני ישראל אתם ראיתם כי מן השמים דברי עמכם וזה היה בלי ספק אחר ששמעו עשרת הדברים כי אז דבר השם יתעלה עמהם מן השמים ואמר אחר זה ואלה המשפטים וגו'. וזה לאול כי כל הספור הזה הוא נמשך ולה יתבאר שהמשפים האלה נצטוו בהם אחר ששמעו עשרת הדברות והנה הרצון בזה לפי מה שאחשוב שהעם הנזכר שהלינו על משה שם לשם יתע' חוק ומשפט ר"ל שהם חשבו עליו שאין מדרכו שיגיע ממנו זולת הרעו' ושזה הוא חוק השם יתע' ומשפטו כמו שהיה מאמין פרעה באמרו ראו כי רעה נגד פניכם לפי מה שביארנו במה שקדם והנה הביאם להאמין זה כי הם ראו שכל הנפלאות שהגיעו מהשם יתע' היה בהם רע מה כאלו תאמר שקריעת ים סוף היתה כדי שיטבעו המצרים בים וכן הענין בכל המכות והנפלאו' שנתחדשו ממנו והנה עמוד האש והענן לא היה במציאותו טוב מורגש ולזוז נסה זה העם השם יתעלה אם יוכל להשפיע להם טובות לא יהיה בהם רע לדבר והשפיע להם הש"י אז על ידו זה המפות שהיה בו טוב בזולת רע ואמר להם השם יתעלה על יד משה לא תיראו שיהיה מדרכי להגיע הרעות לבד מפני מה שהבאתי למצרים מן הרעות כי אם תשמעו בקול השם יתעלה ותעשו הישר בעיניו ותאזינו למצותיו ותשמרו כל חוקיו הנה לא אשים עליך כל המחלה אשר שמתי במצרים כי אין מדרכי להגיע הרעות כמו שחשבתם וזה כי אני יי' רופאך ר"ל שדרכי להסיר המחלה מהדבקי' בי לא שאביאה עליהם הלא תראו שרפאתי המי' המרי' והמתקתי אותם וזה לאות כי אין מדרכי להגיע הרעות לבד כמו שחשבתם. או יהיה הרצון באמרו שם שם לו חק ומשפט ששם במקום ההוא סדר השם יתע' לישר' חוק ומשפט רוצה לומר ששם הודיעם שהוא יסדר להם חקים ומשפטים יתנהגו בהם במה שאמר להם אם שמוע תשמע לקול יי' אלהיך וגו'.

ושם נסה ישראל ורומם אותם על כל שאר האומות במה שיעד אותם שיתן להם מצות וחקים ינצלו מכל רע בשמרם אותם כל שכן שלא יהיה להם לירוא שיביא עליהם כמו הרעות לבד כמו שהיה אומר פרעה כי הוא יסיר הרע מהאנשים הדבקים בו והראיה על זה שכבר המתיק המים המרים ויהיה נסהו מענין רוממות וכן מה שאמר לבעבור נסות אתכם בא האלהים. וכן נסה עלינו אור פניך יי' או יהיה ושם נסהו מענין ניסיון והרצון בזה שהשם יתעלה נסה ישראל בזה המופת אם יאמין בו בדרך שילך בתורתו כמו שאמר בענין המן למען אנסנו הילך בתורתי אם לא. וזה כי כשיראו ענין אלו המופתי' הנפלאי' אשר לא היה בהם כי אם השפעת הטוב היה ראוי שיכנעו ללכת בדרכי השם יתע' והנה השמיעה בקול מצות הש' יתע' הוא שיקבלו עליהם לקיים דבריו:

כו

והישר בעיניו תעשה. שתקיים המצות אשר צוה לעשות אשר להם תועלת בעצמותם כמו השבת אבדה ואהבת הריעים והדומים להם:

והאזנת למצותיו. ר"ל שתאזין למצותיו ותתבונן בהם ותקיימם והם מצות עשה ומצות לא תעשה אשר יחייבם העייון:

ושמרת כל חקיו. הם מצות עשה ולא תעשה שאין טעם מבואר בענינם וענין השמירה הזאת הוא לזכור עניינם ולקיימם ושלא לעבוד עליהם:

כז

ושם שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים. להעיר כי השם יתע' היה מנהלם במקומות היותר נאותים אל שימצא להם שם ההכרחי להם:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.